--"הצלע~השלישית"- סיפור בהמשכים ח ד ש ---

הייתי טרוד ומרוגש באותה מידה.

עוד בטרם עלותי אל הרכב תהיתי מה בן אדם שיושב בכלא כבר 5 שנים  ונגזרו עליו עוד 22 שנים רוצה ממני, וגם אם הוא נעזר בי, כיצד אוכל לעזור לו בכלל? הרי אני בסך הכל בחור ישראלי מן המניין שהיגר לארה"ב בן 19 וחצי.

ורגע, למה שאעזור לו? הוא רצח במו ידיו לפי דעת בית המשפט מעל לעשרים אנשים.

הוא רוצח סדרתי שפל ומתועב ולא אעזור לו.

את הסיבה הכנה לבואי הנה ידעתי ביני לבין עצמי.

הוא יודע יותר מדי עליי ועל משפחתי, הרגע הגורלי שבו החלטתי להגיע בכל מצב היה שהוא טלפן אליי מתאו דרך טלפון סוהר והזכיר את שם אחותי שנרצחה.

אולי זה הוא רצח? אולי. אי אפשר לדעת. היום כולם משוחדים וגם את נשיא ארה"ב אפשר לשחד, תלוי בכמה ואיך, אבל כמובן, זה אפשרי.

בגלל שהוא הזכיר את שם אחותי ושלח לעברי רמזים ברורים אני נוסע לכלא. לא אשקר ואומר שאיני חושש, אני חושש מה יקרה בעוד 22 שנים. אני עדיין ילד בן 19 ובתאריך שחרורו אהיה בן 41, מן הסתם אבא לילדים ובעל אוהב.

הרכב חרק. קרני השמש פגעו בעיני חדות, ידיי סככו את ראשי וכך צעדתי פנימה, אל תוך המקום ששום ברייה לא תאחל לעצמה לשהות שם ולו רגע אחד.

"בהצלחה!" איחל לי ג'ק.

"הלוואי שאצליח.." ייחלתי. לג'ק כבר סיפרתי הכל. אומנם הוא לא יהודי כמוני אך הוא בן אדם הומניטארי ומתחשב מלא סימפטיה ורגש. הוא ידע את כל הסיפור לפרטי פרטים ונבר בתיקים בהם הרוצח הוזכר.

שכחתי לציין שג'ק הוא בנו של קצין בכיר מהמעמד העליון.   

העפתי מבט אחרון אל הגינה ונכנסתי בצעדים מאוששים פנימה.

הגיע רגע האמת. ישבתי מול הרוצח.

----------------------------------------------------- @@@ -----------------------
הלינק לפרק 1.
http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2163102


אשתדל לעדכן בל"נ את הפרקים.

זכרו: התגובות שלכם זה הדלק להמשיך לכתוב