איסוף רבנים: מי לנו? מי לצרינו?

בכנס האגודה דובר על הצורך של האגודה בקשר עם רבנים משני שיקולים:
א. בישישים חכמה - למרות ההתנגדות לשימוש לרעה בפיקציה "דעת תורה", לא באנו להפוך את קערת היהדות על פיה ולהפטיר מה אהנו לן רבנן. וכי מפני השוטים נבטל את כל סמכותם של תלמידי החכמים בישראל? לכן גם האגודה תשמח לקבל הדרכה והנהגה מפי גדולים המבינים לליבנו.
ב. מגן וצינה - כנשק הגנה ביום שידובר בנו.

מי מכיר ומי יודע לאן נושבות הרוחות אצל זקנינו עמליה ולומדיה בטהרה?
מי לנו בירושלים ובבני ברק?
מי בסתר ומי בגלוי?
מי כוחו במתניו לאזור חיל? 
מי רוצה לומר אך חושש?
האם ניתן להסיר חשש? למשל: לחזק את לבבם ע"י מפגש של כמה מהם יחד.  

אמנם אין זה פורום רכילותי, אך אגירת אינפורמציה בדבר המפה הפוליטית לא תזיק.

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 24/04/2007 21:44:46

מקרהו של הרב שטיינמן בא ללמדנו את מה שכבר ידענו, כמה נחישות ועקביות צריך כדי להזיז משהו.

יאוש? בשביל מה? לעולם לא יהיה מאוחר להתייאש.

כן,
ומי שחושב אחרת לא תהיה לו ברירה אלא או להתנתק עם כל המחיר הכרוך בכך, או לצפות לפיצוץ.

מקרהו של הרב שטיינמן שליט"א הוא מקרה מעניין,
האם אחר חבטות כת הקנאים-חנפים הוא החליט If you can't beat them - Join them?
אולי הוא הבין שצריך מסירות נפש להיות "לנו" וחשב שגשמיות כלל ישראל אינו מחייבת מסירות נפש?
(תגובה ליטאית אופיינית. האם אדמו"רים ינהגו אחרת בנושא "צרכי עמך"?)

האם מקרה הרב שטיינמן בא ללמדנו בק"ו שהעסק אבוד?

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2200823

_________________

וכנראה שהיכל שלמה ניצח וד"ל.

_________________

קשה לי לדמיין ציניות יותר כואבת מאשר דבריו של בצ"כ אך מה אעשה וכמדומני שדבריו דברי טעם הם.

בצ"כ לשאלתך על גוף ההצעה:
איני חושב על מועצת גדולי התורה האלטרנטיבית. אני פשוט חושב שאילו היו נדברים יראי השם ורואים חברים גדולים כמותם "יוצאים מהארון", יוסיפו אומץ וחיל
גם הם זקוקים לפורום.
אני מאמין (או שוגה בחלומות) שמחיזוק שלהם יכולה לצאת בשורה לנו. 

ברצוני הפעם לפתוח בשתי מעשיות ששמעתי בעבר, למרות שאינני בטוח באמיתותם.

1. כשניהל הרב מבריסק זצ"ל את מאבקו ב"היכל שלמה", קרא לביתו למספר רבנים גדולי תורה בכדי להחתימם על הכרוז כנגד היוזמה. טרם בואם ביקש הרב מבניו לפנות את חדרו מהכסאות שבו, בכדי שהרבנים יחתמו על המכתב באופן מיידי ולא ישבו אצלו על מנת לקיים דיון בעניין. לאחר מכן ביקשו אותם רבנים מאחד המקורבים לשאול את הרב מבריסק על כך, ממונ"פ אם אנחנו בעלי "דעה" מדוע לא ביקש להתייעץ עימנו בנושא ואם איננו בעלי "דעה" לשם מה הוא זקוק לחתימתנו? השיב על כך הרב "בעיני הם אינם בעלי דעה, אבל בעבור ה"עולם" הם בעלי דעה".

2. לאחר ה"תרגיל המסריח" בו הופלה ממשלתו של יצחק שמיר, הייתה ההכרעה נתונה בידיו של הרב שך זצ"ל האם לתמוך בפרס או בשמיר. בביתו התקיימה ישיבת מועצגה"ת של "דגל התורה" בה תמכו רוב המשתתפים בהליכה עם שמעון פרס, הרב שך התעלם מהחלטתם והכריע להיפך. למקורביו הוא נימק את מעשיו ב"דבר תורה" כדלהלן: מובא בחז"ל שהקב"ה ברא כת של מלאכים ושאל אותה אם לברוא את האדם, הם השיבוהו "מה אנוש כי תזכרנו וכו'" והקב"ה שרפם וכך גם נהג בכת נוספת, עד שברא כת שהסכימה לבריאת האדם. נשאלת איפוא השאלה, אם אמנם היה זקוק הקב"ה להסכמת המלאכים מדוע שרפם כשחלקו על דעתו? אלא השיב הרב שך, המלאכים נשאלו רק בכדי "ללמד דרך ארץ שגדול נמלך בקטן", אבל עליהם להבין שזו הסיבה היחידה שהם נשאלים ולא בכדי להביע דעה עצמאית.

הבאתי את הסיפורים הללו, בכדי לחדד את הפער הגדול בין שתי המטרות שהציב לב העברי באיתור רבנים שיזדהו איתנו. המטרה הראשונה, היא לשמוע את דעותיהם של תלמידי חכמים ולהימלך בהם, יעד זה איננו תלוי בפרסומו של אותו רב וביחס אליו אצל ה"עולם", הוא יכול להשתייך לכל חוג או עדה והדבר תלוי רק ביחס שלנו כלפיו. המטרה השניה לעומת זאת, תושג רק על ידי תמיכתו של רב שמקובל בציבור הרחב, גם אם בעיננו הוא איננו בעל דעה מכרעת. אין לי מושג האם אמנם ישנו רב שבו יכולים להתאחד שני הדברים, נדמה לי שמדובר בשתי רשימות נפרדות.

לגוף ההצעה, לא ברור לי האם המכוון היה לרבנים שישמשו כמורי דרך ליחידים כל אחד בפני עצמו, או לרבנים שייעצו להתארגנות שלנו כגוף מעין "מועצת גדולי התורה"? בעבור יחידים נדמה לי שישנם רבנים רבים המוכנים להורות למתייעצים עימהם לנהוג כך וכך, אבל הם אינם מוכנים בשום אופן להורות כך להתאגדות כזו ולא רק מטעמים של פחד. למיטב ידיעתי, גם הגראי"ל שטיינמן שהוזכר רואה הבדל גדול בין יחידים להתארגנות, זהו נושא הראוי לדיון בפני עצמו.

חשוב לזכור, שהרבה תלמידי חכמים ואנשים מן השורה אינם לא "לנו" ולא ל"צרינו", הם עומדים מן הצד וצופים לאן הרוח נושבת. אם ייראה להם שאנו בעלי סיכויים טובים לפעול באופן ממשי, הם יצטרפו אלינו. התפקיד שלנו הוא רק פתיחת הפתח כחודו של מחט.

אם יופעל כאן לחץ ציבורי, כוחות אמ"ן יתחילו לזוז .

אם נענה כאן הרי הלכה לה החשאיות.

ובכן,
רואה אני שלא רואים החברים את דברי.
אך במסגרת חשאית, האם לדעכם אפשרי לארגן "ועידת פסגה" של שלושה עד חמישה תלמידי חכמים חשובים אשר דרכם דרך ה"אגודה"? 
לענ"ד, יש בכח מפגש כזה להביא להשלכות מרחיקות לכת.

_________________

בעזהי"ת


   אילפא הנכבד מאוד.
   מעשה רב ללא מראה מקום או תיעוד או על כל פנים שנשמע מכמה בעלי שמועה, אינו ולא כלום, במציאות העגומה שלנו. הרי אם אתה 'שאבבניק' או 'מודרני', ממילא חזקה שהיוצא מפיך הוא שקר, אא"כ הוכחת אחרת.