נטילת ידים לפת משום סרך תרומה?

ממש לא מובן מה אתה רוצה. הכותב כותב כותרת בה גם מדגיש את שאלתו ותמה איך יתכן שתיקנו משום סרך תרומה ? ומסביר שהרי זה לא נוגע לישראל .

והמשנ"ב מבאר הדברים ועונה על השאלה בפשיטות. : טעם תקנת נטילה הוא משני דברים אחד מפני סרך תרומה והיינו כיון דידים עסקניות הן ונוגעים בכל דבר ובזמן שהיה נוהג טומאה וטהרה והכהנים אכלו תרומה היו צריכין ליטול ידיהם מדברי סופרים קודם אכילת תרומה כדי שלא יטמאוה בנגיעתן וכדי שיהיו רגילין הכהנים בזה גזרו ג"כ על כל איש ישראל האוכל פת שאסור לאכול עד שיטול ידיו וגם עכשיו שאין הכהנים אוכלין תרומה מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בהמ"ק ב"ב לאכול בטהרה ועוד טעם לתקנת נטילה משום נקיות וקדושה וסמכו בגמרא [ברכות נ"א] אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים.

השאלה מה חשב השואל , לא ממין העניין . או שהוא לא מבין או שהעתיק חצי משפט ושאל על מה שהעתיק בלי להבין .
ודברי המשנ"ב הללו עונים בכל אופן על שאלתו.
והשאלה למה בכל זאת חששו וגזרו על ישראל אטו כהנים, יש כמה תשובות כאן . ואם לך אינם מספקות , אין זה עניין לנושא עצמו , שזו הסיבה שגזרו. 



 

ראשית פירוש המילה "אטו" הפירוש הוא "משום", וזה בהחלט "בגלל הכהנים גזרו על ישראל". הפירוש שלך הוא עשוי להיות אפשרי, אבל הוא בהחלט לא מוכרח. מעבר לכך, פותח האשכול בודאי יודע שיש הרבה גזירות חז"ל משום אטו, אבל הוא שאל למה כאן צריך לגזור אטו רחוק. תשובתך כאמור, מתייחסת לשאלה ועונה עליה, אבל זו לא התשובה שאמרת בהתחלה, והתשובה "כי חז"ל גוזרים אטו" זו תשובה שאינה מספיקה לשאלה.

אולי לא הבנת פשוט מה זה אטו כהנים, זה לא בגלל הכהנים גזרו על ישראל, ואז שייכת השאלה שהועתקה על ידי פותח האשכול, ולא ברור מי בדיוק שאל אותה . 
ההסבר אטו כהנים פירושו,  מתוך חשש שמא הכהנים לא יטלו ידיים גזרו על כולם . וזו סיבה לגיטימית להרבה גזירות חז"ל, שלא גוזרים באופן נקודתי , אלא באופן רוחבי. 

nmzilber ענה לשאלה, והסביר מה הסברא ולמה לגזור אטו. מה פירוש 'מבחינה יותר פילוסופית'? הוא הסביר בהיגיון, זה בדיוק מה שצריך. בלי מקור? נכון, באמת להסביר דברים רעיוניים זה דבר שכל אחד יכול לשקול בשכלו, ולכן אינו תלוי במקור. פסיקת הלכה מעשית לעומת זאת, תלויה באיסור או היתר תורניים, ובאשר אנו מאמינים שיש הלכה תורנית שקובעת מה מותר ומה אסור, אסור לקבוע שלא על פיה. והאשמות כמו 'התנפלת' כמובן אינם חלק מדיון נאות. והתשובה אטו כוהנים הסברתי מדוע אינה עונה, היא אינה מסבירה את הסברא של 'למה לגזור אטו'. השאלה 'למה לא דנים לכף זכות', זו שאלה שצריך לשאול אותך, ולא את מבארי המשנה ברורה, כי במשנה ברורה אכן לא כתוב שלא דנים לכף זכות. זה היה רעיון אישי שלך. 

השאלה היתה מה הסיבה שגזרו על ישראל, התשובה אטו כהנים. 
nmzilber, הסביר בערך אותו דבר אבל מבחינה יותר פילוסופית וגם בלי מקור. (ועליו לא התנפלת).
אבל התשובה היא אטו כהנים, ואינה תואמת בדיוק את דברי nmzilber, והיא התשובה שעונה. 
שאלות על תקפות התשובה, למה לא דנים אותם לכף זכות, למה תיקנו, תפתח את מבארי המשנה ברורה , אם תרצה להרחיב על כך. 

ראשית, אתה ממשיך לבנות שלב על שלב במגדל הקלפים שאתה בונה לגופו של כותב.

וכמובן, שהתשובה, "אטו כוהנים" אינה עונה במאומה, 

ונכון שמה שכתב הניק "שולח" אינו נוגע לעניין, כי אכן אין צורך לעיין בכל דברי חז"ל כדי להבין את הסברא בדברים שנאמרו בעניין אחד, אבל מאידך ברור ששאלת הכותב היא על הסברא, וכמו שהסברתי, שאחרת לא היה מאריך להביא מקורות לענייני אטו שנכתב עליהם בעניין זה, ודי היה שיכתוב את השורה האחרונה.

כמובן שאין קשר לדמגוגיה בעניין מה הצלחת או לא הצלחת למצוא על תקנות חז"ל בפורום. אין שיטה שבהכרח תוביל לתשובה ברורה במחשב שמטבעו עשוי בטכנולוגיה יבשה

הפיסקה האחרונה לפחות נכתבה לעניין, אלא מה, שכבר הקדימך הניק "nmzilber" שכתב כדבר זה לעיל, רק בהבדל קטן: הוא דן את הכוהנים לכף זכות שיקפידו על תקנת חז"ל, ואתה משום מה סברת שהם לא יקפידו.

פותח האשכול לא כתב את הדברים, אלא העתיק מאיזה מקום, ראה את הפונט והיישור לצדדים, שלא אופייני אצלו, ובד"כ עיסוקי בפולמוסים באידיש מחדשות העיירה. 
אבל לא משנה מי כתב. מי שכתב התעלם מדברי המשנ"ב שציין אליהם בסוף, שמתרץ את שאלתו. 

שים לב, ותפריד בין הדבקים, 

השאלה למה גזרו לישראל, לא נענית מהמאמר הראשון, רק מסיכום המשנ"ב שכותב "אטו כהנים".

כל שאלה (כולל שאלות "שולח_דברים") , למה גזרו אטו ולמה רק על לחם ולא על משהו אחר, ומה הסברא, לא קשורה לדיון כאן, אלא לדיון ארוך ונרחב בכללותו על גזירות חז"ל, כוונותיהם וגדריהם (שבחיפוש אחר המילים "תקנת חז"ל " בכותרות אשכולות הפורום, לא מניב תוצאה של דיון רציני בעניין בכל הביטיו, ולא רק בעניין זה .)

רק באופן כללי, ההסבר ל"אטו כהנים" הוא כזה לכאורה: אם היו גוזרים רק על כהנים, הכהנים לבד ייתכן שלא היו מקפידים על תקנה זו, בפרט אם מדובר בסעודה משותפת עם ישראלים. לכן גזרו על כולם, וכך גם הכהנים יקפידו על כך.

תלמיד ת'

אתה עושה ניתוח פסיכולוגי מאולתר לגופו של כותב, מה הוא יודע ומה הוא לא יודע, ומסיק מסקנות ומתייחס לדבריו אחרי הנחה זו.

במקום להניח הנחות לגופו של כותב, סביר יותר שהכותב כתב לגופו של עניין, ומשכך כל העניין הוא שההבנה בדבריו היא אחרת. 

התשובה ש"כך גזירות חז"ל" אינה עונה, כי צריך לברר איזו סברא יש בזה, וזו שאלת פותח האשכול. כי גזירות חז"ל שדרכם לגזור "אטו", זה לא אומר שדרכם לגזור כל "אטו". עובדה שלא גזרו בשר אטו בשר הקרבנות, ולא גזרו יין ושמן אטו לחם, ולא גזרו כל מאכל מן הצומח אטו לחם, וכן הרבה. הרי שצריך סברא למה גזרו אטו רק ממקום מסויים (למשל אטו תרומה ולא אטו קדשים) ורק עד מקום מסויים (לחם, ולא כל מאכל מן הצומח). 

ולא רק בגלל שצריך לברר מה מקובל אצל חז"ל, אלא צריך להבין לעומק את הסברות של חז"ל, היכן ראוי לגזור אטו, והיכן אין גוזרים אטו.