כתבה ב"הארץ" על ביקורם של הרב שטיינמן והרבי מגור בצרפת:
במרסיי, למשל, שאלו אותו רבנים מקומיים כיצד לנהוג
בבחורים שנשרו מישיבות ו"לא מוצאים עצמם לא כאן ולא שם". "האם אפשר להקים
להם ישיבה שבה יוכלו גם ללמוד מקצוע?" שאל הרב אוחנה. "אתה אומר היות שהוא
כבר לא טוב, אז נשלח אותו לרכוש מקצוע?" השיב שטיינמן.
"זה להוסיף רעל על רעל. מקצוע זה רעל". על חינוך הילדים אמר, שאסור בשום
אופן ללמדם מקצועות חול, "הכל צריך להיות רק תורה". במסעותיו הקודמים,
באמריקה ובצרפת, הוא אמר גם כי חינוך לנשים צריך להיות "המינימום
שבמינימום", ועל שיתוף פעולה עם רבנים אורתודוקסים מודרניים אמר ש"זו
עקירת הדת".
"האמירה שלו שמקצוע זה רעל זו אמירה קשה מאוד", הודה הרב אוחנה.
אגב הסיפורים על ירושלים נכונים לכל ערי הקודש- גם סב -סבי יצא מחברון ליפו (עוד לפני תרפ"ט) כדי לעבוד. סופו שנכדתו נהייתה פלמ"חניקית, ונישאה לקצין לא דתי. אבל לא נורא, שני ילדיה חזרו בתשובה. הם ובניהם עובדים וגם יראי שמים- לא סותר כלל.
נשלח ב-27/12/2012 10:00
לדורש אמת, אין מה להשוות בין עקרונות החרדיות ההזויים היום לגזירות חז"ל. אם כבר חז"ל, מה עם "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה"? למה לומר דבר כאשר אתה יודע ששומעי לקחך לא יכולים לעשות? מעבר לעניין היכולת, העניין של לא לעבוד סותר יסודות חשובים ביותר בתורה כמו "מוצא שפתיך תשמור"- ההתחייבות בכתובה לפרנס את האישה, "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (= הרב שטיינמן מוכיח איזו רבנות לשנוא) "אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם". "ששת ימים תעבוד" "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" הציטוטים הנ"ל לקוחים מהחרדים המודרנים או מהרפורמים? הרפורמים האמיתיים בנושא הם הליטאים בני זמנינו. והרבנים הללו חושבים שהציבור החרדי לא יכול לשמוע אמירה מורכבת יותר מהפופוליזם הזול של יתד. בכלל אני רואה את הכיוון השטחי הזה בכל נושא בו דנים הרבנים- כל הרבנים החרדים. גם אצלינו כשדנים בתופעת הנשירה מאשימים את האינטרנט בכל הבעיה ושוכחים שגם לפני כן היתה נשירה וגם היום מורה פדופיל אחד שמכסים עליו גורם נשירה יותר מאלף סרטי פורנו מהאינטרנט. אז הכי קל להאשים את האינטרנט במקום לפתור בעיות אמיתיות. חבל.
נשלח ב-26/12/2012 15:50
קרא בספרו של עגנון תמול שלשום. ספר שנכתב על ידי בן התקופה הנדונה. כקוריוז אזכיר כי בספר מסופר על אותו אדם שהסתפח אל העדה רצה להתפרנס מצבעות- בסוף השתגע. יואל משה סלומון רצה לעבוד. עזב את ירושליים וירד ליפו.
נשלח ב-26/12/2012 15:28
עיין לוח ארץ ישראל לאברהם משה לונץ שנת תרנ"ט.
מורה ההוראה ואב"ד של העדה האשכנזית בירושלים באותה תקופה היה הרב שמואל סלנט.
הנה קישור לספרו של לונץ על תולדות החלוקה:
יש להקפיד ולדייק, פסקי הבד"ץ חייבו רק את מקהלות האשכנזים. אחינו הספרדים המוגרבים האורפלים הבוכרים וכיב' לא קיבלו עליהם את הפסק. עכשיו הם מנסים לתקן מה שלא קיבלו אז. בהצלחה רבה.
נשלח ב-26/12/2012 15:20
מ אנא הבא מקור לדבריך
ושנינה היא שנינה גם אם היא לא בדיוק מתאימה לעובדות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/12/2012 15:21:25
נשלח ב-26/12/2012 15:19
בירושלים במשך מאות שנים כמעט לא היתה פרנסה והתפרנסו מכספי החלוקה אותם אספו שדר"ים בחו"ל. בסוף תקופת הרב דיסקין (תרנ"ט) היו בירושלים 5645 משפחות יהודיות, מתוכן 4492 התפרנסו ממלאכתן, 300 מרכוש שהביאו עמן מחו"ל, 200 היו סמוכות על שלחן הוריהן, ו-651 מחלוקה או מתמיכה של קרובי משפחה.
נשלח ב-26/12/2012 15:14
אם גבירה לוקה, שפחה לא כל שכן?
נשלח ב-26/12/2012 15:04
בעל הרי זו היתה כוונתי -שעזרת לי. כי באשכול הזה נזכרתי.
כאש נפטר המרי"ל דיסקין הבד"ץ הכריז על ביטול מלאכה ומאז לא קם ב"ד גדול כמוהו בחוכמה ובמנין שיתיר את האיסור תירצת ירושליים- בני ברק ביתר קרית ספר וכו' לא תירצת
מספורי ירושלים מדוע בירושלים אסור לעבוד? כאש נפטר המרי"ל דיסקין הבד"ץ הכריז על ביטול מלאכה ומאז לא קם ב"ד גדול כמוהו בחוכמה ובמנין שיתיר את האיסור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/12/2012 14:36:36
נשלח ב-26/12/2012 14:24
כולם מודים לבעל- בעל הזכיר לי את הגמרא. על הצדיק האמיתי. שבזכותו ירדו גשמיים. (החפץ בתרגום שיבקש)
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק א דף סד טור ב /ה"ד
איתחמי לר' אבהו פנטקקה יצלי ואתי ומיטר' נחי' מיטרא שלח ר' אבהו ואייתיתי' א"ל מה אומנך א"ל חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום מוגר זנייתא משפר תייטרון מעיל מניהון לבני מטפח ומרקד קדמיהון ומקיש בבבולייא קדמיהון א"ל ומה טיבו עבדת א"ל חד זמן הוה ההוא גברא משפר תייטרון אתת חדא איתא וקמת לה חורי עמודא בכייה ואמרת לה מה ליך ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעיא מיחמי מה מעבד ומפנינ' וזבנית ערסי ופרוס ערסי ויבית לה טימיתיה ואמרית לה הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי א"ל כדיי את מצלייא ומתענייא
תרגום חופשי.
הודיעו בחלום לר אבהו. שאם פנטקקה יתפלל ירדו גשמים. שלח ר' אבהו אחריו ולברר איזה מין צדיק נסתר הוא, שלא מכירים אותו בשטיבל.
בא. שאל אותו מה מקצועך- אמר- חמש עבירות אני עובר כל יום, משכיר זונות מתחזק את התיאטרון.מנצח על להקת הרוקדים. ומנגן בכל מיני כלי נגינה.
ואיזה מעשה טוב עשית?- פעם אחת כשהכנתי את התאטרון. אשה אחת הסתתרה מאחורי אחד העמודים -בוכה.
- שאלתי אותה למה את בוכה- והיא ספרה- כי אסרו את בעלי. ואני מנסה לעזור לו עם כסף שארויח שישחררו אותו.
(למה התכוונה הרי מובן) הלכתי ומכרתי את המיטה המיוחדת של ועוד. נתתי לה את הכסף שתפדה את בעלה- ורק שלא תחטא.
אמר לו ר' אבהו. ראוי אתה שתתפלל בשבילנו.
-
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/12/2012 14:54:52
נשלח ב-26/12/2012 13:56
מיימוני ובעב
אני מניח שללוגיקה חריפה כל כך, גם לדעתכם הרב שטינמן מגיע, ואת הגמ' הוא מכיר
ואתם יודעים היטב שהוא יענה שזו הוראת שעה (שעה ארוכה אמנם)
נשלח ב-26/12/2012 13:40
מיימוני כעת נותר להחליט מה גרוע יותר, להיות מורעל או ליסטים.
ייתכן ויש הסוברים שליסטיות היא לא בעיה חריפה כ"כ, במיוחד שכבר למדונו שיש לחטוף תפוחים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/12/2012 13:41:32
נשלח ב-26/12/2012 13:35
בעקבות דיון בתיבה האישית.
יש לנו שתי אמירות.
מי שמלמד את בנו אמנות הרי זה מרעילו. - כך בשם הרב שטיינמן (לי קשה להאמין שכך אמר אפילו על דרך המטאפורה).
מי שאינו מלמד את בנו אמנות הרי זה שולחו להיות ליסטים. זה כבר חז"ל.
מסקנה: מה שלא נבחר לא יהיה טוב.
ממ"נ, או שתרעיל את בנך או שתלמדו להיות ליסטים.
זו מה שנקראת אמנות הלוגיקה. תימצות, הצרנה (ניסוח מקוצר עם מושאים=אובייקטים ותאריהם=פרדיקטים והקשר ביניהם) והסקת מסקנות.
יש לשים לב שהלוגיקה אינה מלמדת אותנו מי משתי קביעות אלו נכונה או לא. לשם כך יש צורך להכיר את המציאות, ואולי גם ערכים/תורה. מה שהלוגיקה עושה הוא להראות לנו שבניסוח הזה נקלענו למצוקה ללא מוצא.
