| נשלח ב-8/5/2007 18:19 |
|
| |
סתירות בתנ"ך
שלום, יש לי כמה שאלות שלא הצלחתי ליישב את הסתירום בהם
1.בספר עזרא ונחמיה נמנים מספרים שונים של עולים מבבל...
2.למיכל בספר שמואל הייתה בת או לא?
3.במדבר פרק ב פסוק לב כתוב "כָּל-פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת, לְצִבְאֹתָם--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים." ובפרק יא פסוק כא כתוב "וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ" איפה ה3550 הנותרים?
4. כתוב" וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב, וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ." איך יכול להיות שהיה אז 1,300,000 לוחמים עם חרב שלופה? לא נראה לי שבאיזה מלחמה היה דבר כזה...זה נראה חסר פרופורציה בכלל... נראה כאילו יש פה הגזמה של ספר דברי הימים לעומת ספר שמואל (עוד סתירה?).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2007 22:15 |
|
| |
הוא מתכוון שלא ילדה מעדריאל ואף לא נשאת לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2007 01:40 |
|
| |
אני לא מסביר, אני רק שואל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2007 01:04 |
|
| |
לאחר ששלחתי את ההודעה הקודמת, שבתי לעיין בהקדמה של דעת מקרא, וראיתי שכבר קדמוני גדולים וטובים וביארו את פסוקי המקרא כהוגן, והדבר מפורסם בין לומדי המקרא.
בני יוסף מאז ומעולם היו עצמאיים, והם הלכו ובאו מארץ מצרים לארץ ישראל (כנען), ולכן מצאנו שקרתה התנגשות בינם לבין אנשי גת בזמן מלכותו של יוסף, ואחותם בנתה בארץ ישראל את בית חורון עילי ותחתי, גם אחיהם בני מנשה לא טמנו את ידם בצלחת, והם הלכו וכבשו בעבר הירדן המזרחי בארץ הגלעד, כך שכל האמור בספר במדבר על כיבוש בני מנשה, היה בעצם חזרה לנחלות שכבר היו בבעלותם.
הרוצה יעיין בהקדמה ובהערות על פרק ז, וכבר כתבו זאת הקדמונים.
מיכה המורשתי
איך אתה מסביר "ויתאבל אפרים אביהם" והרי לדבריך מדובר כאן ב-10 דורות לאחר אפרים???
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2007 00:16 |
|
| |
דרום
בדברי הימים כתוב " ובני אפרים שותלח וברד בנו" וכו' נראה שמדובר בבן אחר בן ולא אחת עשרה בנים בדור אחד. ובפרט שבפסוק כז כתוב נון בנו יהושע בנו, וזה אגב מתישב פחות או יותר עם מניין הדורות מלוי עד משה - אם נזכור שמשה עמד לפני פרעה בן שמונים - וכנפטר היה בן מאה ועשרים - ואז יהושע החליף אותו.
פנתר
מבלי להזדקק לתורת התעודות, נחמיה דאג להביא גאולה לעולם - ואמר דבר בשם אומרו בפירוש
נחמיה ז', ה':
"ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו" - ייתכן שהיו כמה העתקים וחלקם לא היו מדוייקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 23:19 |
|
| |
ירוחם
בודאי שיש כאן סתירה, בתורה נזכרו 3 בנים לאפרים, שותלח בכר ותחן, ועוד בן לשותלח ושמו ערן, במדבר כו,לה-לז.
לעומת זאת בספר דברי הימים נכתב שהיה לאפרים 11 בנים, וכולם מתו ע"י אנשי גת חוץ משני הבנים האחרונים, בריעה (בן) שארה (בת).
בעבר (כיצד נכתב ספר בראשית) הבאתי תצלום מדעת מקרא על שינויים ביחוסי בני בנימין, בין התורה לבין ספר דברי הימים, וכאמור משה העתיק ממגילות, ומחבר ספר דברי הימים העתיק ממגילות, וה' לא בא להסדיר את ענייני רישום האוכלוסין לפני משה, כי זה לא מעניינו, יהיו הרישומים אשר יהיו.
ועוד הבהרה
יהושע הוא מבני אפרים, ראה דעת מקרא, דברי הימים א, עמ' קצא, טבלה, על פי האמור שם היו בני שילשים לאפרים מהבן הנותר (בריעה), ואותם ראה יוסף. גם את אבות אבותיו של יהושע בן נון ראה יוסף, כך שלמרות האמור לא מתו כל בני אפרים, ויש בנים שהולידו כבר ילדים קודם מותם.
אם נתבונן, יוסף ראה לאפרים בני שילשים, כלומר דור רביעי, גם בני מכיר בן מנשה הם בני דור רביעי, כתבתי זאת בהודעה הנושאת את השם "עיונים בסוגיית עד היום הזה" (כיצד נכתב ספר בראשית), כך שגם לאפרים וגם למנשה ראה יוסף 4 דורות.
דבריך הרי מכוונים לשאלה, והרי אפרים היה במצרים ולא בארץ ישראל???
תשובה: על כורחנו מכאן הוכחה שבני ישראל היו יוצאים ובאים לארץ ישראל גם בתקופת השעבוד, ניתן להוכיח מעוד מקומות על ישוב של בני יעקב בארץ בתקופת מצרים, ההוכחה תהיה מספר דברי הימים כי מצאנו הרבה מקומות שבהם נזכרו בני יעקב בתקופת השעבוד (תגלית זאת נזקפת לזכותו של ירוחם).
וחז"ל אמרו שבני אפרים הקדימו ויצאו לפני כולם ושבו לארץ ישראל, ולבסוף נהרגו, וכך נאמר בתהילים עח,ט בְּנֵי-אֶפְרַיִם, נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי-קָשֶׁת; הָפְכוּ, בְּיוֹם קְרָב.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/05/2007 0:03:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 22:53 |
|
| |
רד"ק דברי הימים ב פרק כב פסוק ב
(ב) בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו - ובספר מלכים הוא אומר בן כ"ב שנה אחזיהו במלכו, ועוד כל ימי יהורם אביו לא היה ארבעים שנה שכך כתיב בן ל"ב היה במלכו ושמנה שנים מלך וכו' א"כ היאך הוא בן מ"ב כשמת אביו זה לא יתכן ואומר בסדר עולם .... וזה המדרש הוא רחוק מדרך הפשט, ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר ממ' שנה ולא מנה מימי מלאותו אלא ח' שנים שמלך בחזקתו אבל מעת שנפל ביד הערבים ונפל ג"כ בחליים לא מנו לו ימי מלכותו והמליכו אחזיהו בנו בחייו מעת שנפל אביו והלך בלא חמדה והיו כ' שנה וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים וזהו שאמר במלכים בן כ"ב שנה אחזיהו במלכו וכשמת אביו היה בן מ"ב שנה ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת:
ובספר מלכים הוא אומר בן כ"ב שנה אחזיהו במלכו, ועוד כל ימי יהורם אביו לא היה ארבעים שנה שכך כתיב בן ל"ב היה במלכו ושמנה שנים מלך וכו' א"כ היאך הוא בן מ"ב כשמת אביו זה לא יתכן ואומר בסדר עולם .... וזה המדרש הוא רחוק מדרך הפשט, ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר ממ' שנה ולא מנה מימי מלאותו אלא ח' שנים שמלך בחזקתו אבל מעת שנפל ביד הערבים ונפל ג"כ בחליים לא מנו לו ימי מלכותו והמליכו אחזיהו בנו בחייו מעת שנפל אביו והלך בלא חמדה והיו כ' שנה וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים וזהו שאמר במלכים בן כ"ב שנה אחזיהו במלכו וכשמת אביו היה בן מ"ב שנה ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 22:44 |
|
| |
דרום חוקר
מכובדי אבקש את התיחסותך גם לפסוקים אלו
דברי הימים א פרק ז
כ) וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ:
(כא) וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם:
(כב) וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ
איך זה מסתדר עם הפסוק הזה שהיה כאמור במצריים
בראשית פרק נ
(כג) וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף:
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 22:43 |
|
| |
נחמיה פרק ז
אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ז הַבָּאִים עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי--נְחוּם בַּעֲנָה: מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. {ס} ח בְּנֵי פַרְעֹשׁ--אַלְפַּיִם, מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס} ט בְּנֵי שְׁפַטְיָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס} י בְּנֵי אָרַח, שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס} יא בְּנֵי-פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ, וְיוֹאָב--אַלְפַּיִם, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁמֹנָה עָשָׂר. {ס} יב בְּנֵי עֵילָם--אֶלֶף, מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס} יג בְּנֵי זַתּוּא, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} יד בְּנֵי זַכָּי, שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. {ס} טו בְּנֵי בִנּוּי, שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. {ס} טז בְּנֵי בֵבָי, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס} יז בְּנֵי עַזְגָּד--אַלְפַּיִם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס} יח בְּנֵי, אֲדֹנִיקָם--שֵׁשׁ מֵאוֹת, שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {ס} יט בְּנֵי בִגְוָי, אַלְפַּיִם שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {ס} כ בְּנֵי עָדִין, שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה. {ס} כא בְּנֵי-אָטֵר לְחִזְקִיָּה, תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה. {ס} כב בְּנֵי חָשֻׁם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס} כג בְּנֵי בֵצָי, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. {ס} כד בְּנֵי חָרִיף, מֵאָה שְׁנֵים עָשָׂר. {ס} כה בְּנֵי גִבְעוֹן, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} כו אַנְשֵׁי בֵית-לֶחֶם וּנְטֹפָה, מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה. {ס} כז אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס} כח אַנְשֵׁי בֵית-עַזְמָוֶת, אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס} כט אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} ל אַנְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד. {ס} לא אַנְשֵׁי מִכְמָס, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס} לב אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} לג אַנְשֵׁי נְבוֹ אַחֵר, חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס} לד בְּנֵי, עֵילָם אַחֵר--אֶלֶף, מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס} לה בְּנֵי חָרִם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. {ס} לו בְּנֵי יְרֵחוֹ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} לז בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד. {ס} לח בְּנֵי סְנָאָה--שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. {פ}
לט הַכֹּהֲנִים: בְּנֵי יְדַעְיָה לְבֵית יֵשׁוּעַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} מ בְּנֵי אִמֵּר, אֶלֶף חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס} מא בְּנֵי פַשְׁחוּר--אֶלֶף, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה. {ס} מב בְּנֵי חָרִם, אֶלֶף שִׁבְעָה עָשָׂר. {פ}
מג הַלְוִיִּם: בְּנֵי-יֵשׁוּעַ לְקַדְמִיאֵל לִבְנֵי לְהוֹדְוָה, שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. {ס} מד הַמְשֹׁרְרִים--בְּנֵי אָסָף, מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. {ס} מה הַשֹּׁעֲרִים, בְּנֵי-שַׁלֻּם בְּנֵי-אָטֵר בְּנֵי-טַלְמֹן בְּנֵי-עַקּוּב, בְּנֵי חֲטִיטָא, בְּנֵי שֹׁבָי--מֵאָה, שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה. {ס} מו הַנְּתִינִים: בְּנֵי-צִחָא בְנֵי-חֲשֻׂפָא, בְּנֵי טַבָּעוֹת. מז בְּנֵי-קֵירֹס בְּנֵי-סִיעָא, בְּנֵי פָדוֹן. מח בְּנֵי-לְבָנָה בְנֵי-חֲגָבָא, בְּנֵי שַׁלְמָי. מט בְּנֵי-חָנָן בְּנֵי-גִדֵּל, בְּנֵי-גָחַר. נ בְּנֵי-רְאָיָה בְנֵי-רְצִין, בְּנֵי נְקוֹדָא. נא בְּנֵי-גַזָּם בְּנֵי-עֻזָּא, בְּנֵי פָסֵחַ. נב בְּנֵי-בֵסַי בְּנֵי-מְעוּנִים, בְּנֵי נפושסים (נְפִישְׁסִים). נג בְּנֵי-בַקְבּוּק בְּנֵי-חֲקוּפָא, בְּנֵי חַרְחוּר. {ס} נד בְּנֵי-בַצְלִית בְּנֵי-מְחִידָא, בְּנֵי חַרְשָׁא. נה בְּנֵי {ר} בַרְקוֹס {ס} בְּנֵי-סִיסְרָא, {ס} בְּנֵי-תָמַח. {ס} נו בְּנֵי {ר} נְצִיחַ, {ס} בְּנֵי חֲטִיפָא. {ס} נז בְּנֵי, עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: {ס} בְּנֵי {ר} סוֹטַי {ס} בְּנֵי-סֹפֶרֶת, {ס} בְּנֵי פְרִידָא. {ס} נח בְּנֵי {ר} יַעְלָא {ס} בְנֵי-דַרְקוֹן, {ס} בְּנֵי גִדֵּל. {ס} נט בְּנֵי {ר} שְׁפַטְיָה {ס} בְנֵי-חַטִּיל, {ס} בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים-- {ס} בְּנֵי {ר} אָמוֹן. ס כָּל-הַנְּתִינִים--וּבְנֵי, עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם. {פ}
סא וְאֵלֶּה, הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא, כְּרוּב אַדּוֹן, וְאִמֵּר; וְלֹא יָכְלוּ, לְהַגִּיד בֵּית-אֲבֹתָם וְזַרְעָם--אִם מִיִּשְׂרָאֵל, הֵם. סב בְּנֵי-דְלָיָה בְנֵי-טוֹבִיָּה, בְּנֵי נְקוֹדָא--שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְאַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
סג וּמִן-הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ: בְּנֵי בַרְזִלַּי, אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה, וַיִּקָּרֵא, עַל-שְׁמָם. סד אֵלֶּה, בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים--וְלֹא נִמְצָא; וַיְגֹאֲלוּ, מִן-הַכְּהֻנָּה. סה וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם, אֲשֶׁר לֹא-יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים--עַד עֲמֹד הַכֹּהֵן, לְאוּרִים וְתֻמִּים. סו כָּל-הַקָּהָל, כְּאֶחָד--אַרְבַּע רִבּוֹא, אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. סז מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם, אֵלֶּה--שִׁבְעַת אֲלָפִים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה; וְלָהֶם, מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת--מָאתַיִם, וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס}
סח גְּמַלִּים, אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה; {ס} חֲמֹרִים--שֵׁשֶׁת אֲלָפִים, שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. סט וּמִקְצָת רָאשֵׁי הָאָבוֹת, נָתְנוּ לַמְּלָאכָה--הַתִּרְשָׁתָא נָתַן לָאוֹצָר, זָהָב דַּרְכְּמֹנִים אֶלֶף מִזְרָקוֹת חֲמִשִּׁים, כָּתְנוֹת כֹּהֲנִים, שְׁלֹשִׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. ע וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת, נָתְנוּ לְאוֹצַר הַמְּלָאכָה--זָהָב, דַּרְכְּמוֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹת; וְכֶסֶף, מָנִים אַלְפַּיִם וּמָאתָיִם. עא וַאֲשֶׁר נָתְנוּ, שְׁאֵרִית הָעָם--זָהָב דַּרְכְּמֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹא, וְכֶסֶף מָנִים אַלְפָּיִם; וְכָתְנֹת כֹּהֲנִים, שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה. {פ}
עב וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וּמִן-הָעָם וְהַנְּתִינִים, וְכָל-יִשְׂרָאֵל--בְּעָרֵיהֶם; וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם.
עזרא פרק ב
א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי--רְחוּם בַּעֲנָה: מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. {ס} ג בְּנֵי פַרְעֹשׁ--אַלְפַּיִם, מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס} ד בְּנֵי שְׁפַטְיָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. {ס} ה בְּנֵי אָרַח, שְׁבַע מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים. {ס} ו בְּנֵי-פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ, יוֹאָב--אַלְפַּיִם, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר. {ס} ז בְּנֵי עֵילָם--אֶלֶף, מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס} ח בְּנֵי זַתּוּא, תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} ט בְּנֵי זַכָּי, שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. {ס} י בְּנֵי בָנִי, שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס} יא בְּנֵי בֵבָי, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} יב בְּנֵי עַזְגָּד--אֶלֶף, מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס} יג בְּנֵי, אֲדֹנִיקָם--שֵׁשׁ מֵאוֹת, שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה. {ס} יד בְּנֵי בִגְוָי, אַלְפַּיִם חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה. {ס} טו בְּנֵי עָדִין, אַרְבַּע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס} טז בְּנֵי-אָטֵר לִיחִזְקִיָּה, תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה. {ס} יז בְּנֵי בֵצָי, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} יח בְּנֵי יוֹרָה, מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר. {ס} יט בְּנֵי חָשֻׁם, מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} כ בְּנֵי גִבָּר, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} כא בְּנֵי בֵית-לָחֶם, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} כב אַנְשֵׁי נְטֹפָה, חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה. כג אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {ס} כד בְּנֵי עַזְמָוֶת, אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם. {ס} כה בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} כו בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד. {ס} כז אַנְשֵׁי מִכְמָס, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס} כח אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי, מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} כט בְּנֵי נְבוֹ, חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס} ל בְּנֵי מַגְבִּישׁ, מֵאָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה. {ס} לא בְּנֵי, עֵילָם אַחֵר--אֶלֶף, מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. {ס} לב בְּנֵי חָרִם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. {ס} לג בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} לד בְּנֵי יְרֵחוֹ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. {ס} לה בְּנֵי סְנָאָה--שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. {ס} לו הַכֹּהֲנִים: בְּנֵי יְדַעְיָה לְבֵית יֵשׁוּעַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה. {ס} לז בְּנֵי אִמֵּר, אֶלֶף חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס} לח בְּנֵי פַשְׁחוּר--אֶלֶף, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה. {ס} לט בְּנֵי חָרִם, אֶלֶף וְשִׁבְעָה עָשָׂר. {ס} מ הַלְוִיִּם: בְּנֵי-יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל לִבְנֵי הוֹדַוְיָה, שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. {ס} מא הַמְשֹׁרְרִים--בְּנֵי אָסָף, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. {פ}
מב בְּנֵי הַשֹּׁעֲרִים, בְּנֵי-שַׁלּוּם בְּנֵי-אָטֵר בְּנֵי-טַלְמֹן בְּנֵי-עַקּוּב, בְּנֵי חֲטִיטָא, בְּנֵי שֹׁבָי--הַכֹּל, מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה. {פ}
מג הַנְּתִינִים: {ס} בְּנֵי-צִיחָא {ס} בְנֵי-חֲשׂוּפָא, {ס} בְּנֵי {ר} טַבָּעוֹת. {ס} מד בְּנֵי-קֵרֹס {ס} בְּנֵי-סִיעֲהָא, {ס} בְּנֵי {ר} פָדוֹן. {ס} מה בְּנֵי-לְבָנָה {ס} בְנֵי-חֲגָבָה, {ס} בְּנֵי {ר} עַקּוּב. {ס} מו בְּנֵי-חָגָב {ס} בְּנֵי-שמלי (שַׁלְמַי), {ס} בְּנֵי {ר} חָנָן. {ס} מז בְּנֵי-גִדֵּל {ס} בְּנֵי-גַחַר, {ס} בְּנֵי {ר} רְאָיָה. {ס} מח בְּנֵי-רְצִין {ס} בְּנֵי-נְקוֹדָא, {ס} בְּנֵי {ר} גַזָּם. {ס} מט בְּנֵי-עֻזָּא {ס} בְנֵי-פָסֵחַ, {ס} בְּנֵי {ר} בֵסָי. {ס} נ בְּנֵי-אַסְנָה {ס} בְנֵי-מְעוּנִים, {ס} בְּנֵי {ר} נפיסים (נְפוּסִים). {ס} נא בְּנֵי-בַקְבּוּק {ס} בְּנֵי-חֲקוּפָא, {ס} בְּנֵי {ר} חַרְחוּר. {ס} נב בְּנֵי-בַצְלוּת {ס} בְּנֵי-מְחִידָא, {ס} בְּנֵי {ר} חַרְשָׁא. {ס} נג בְּנֵי-בַרְקוֹס {ס} בְּנֵי-סִיסְרָא, {ס} בְּנֵי {ר} תָמַח. {ס} נד בְּנֵי נְצִיחַ, {ס} בְּנֵי חֲטִיפָא. {ס} נה בְּנֵי, {ר} עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: {ס} בְּנֵי-סֹטַי {ס} בְּנֵי-הַסֹּפֶרֶת, {ס} בְּנֵי {ר} פְרוּדָא. {ס} נו בְּנֵי-יַעְלָה {ס} בְנֵי-דַרְקוֹן, {ס} בְּנֵי {ר} גִדֵּל. {ס} נז בְּנֵי שְׁפַטְיָה {ס} בְנֵי-חַטִּיל, {ס} בְּנֵי {ר} פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים-- {ס} בְּנֵי אָמִי. נח כָּל-הַנְּתִינִים--וּבְנֵי, עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם. {ס}
נט וְאֵלֶּה, הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא, כְּרוּב אַדָּן, אִמֵּר; וְלֹא יָכְלוּ, לְהַגִּיד בֵּית-אֲבוֹתָם וְזַרְעָם--אִם מִיִּשְׂרָאֵל, הֵם. ס בְּנֵי-דְלָיָה בְנֵי-טוֹבִיָּה, בְּנֵי נְקוֹדָא--שֵׁשׁ מֵאוֹת, חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. {ס}
סא וּמִבְּנֵי, הַכֹּהֲנִים--בְּנֵי חֳבַיָּה, בְּנֵי הַקּוֹץ: בְּנֵי בַרְזִלַּי, אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה, וַיִּקָּרֵא, עַל-שְׁמָם. סב אֵלֶּה, בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים--וְלֹא נִמְצָאוּ; וַיְגֹאֲלוּ, מִן-הַכְּהֻנָּה. סג וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם, אֲשֶׁר לֹא-יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים--עַד עֲמֹד כֹּהֵן, לְאוּרִים וּלְתֻמִּים. סד כָּל-הַקָּהָל, כְּאֶחָד--אַרְבַּע רִבּוֹא, אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שִׁשִּׁים. סה מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם, אֵלֶּה--שִׁבְעַת אֲלָפִים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה; וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת, מָאתָיִם. סו סוּסֵיהֶם, שְׁבַע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה; פִּרְדֵיהֶם, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. סז גְּמַלֵּיהֶם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה; חֲמֹרִים--שֵׁשֶׁת אֲלָפִים, שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים. {פ}
סח וּמֵרָאשֵׁי, הָאָבוֹת, בְּבוֹאָם, לְבֵית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם--הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים, לְהַעֲמִידוֹ עַל-מְכוֹנוֹ. סט כְּכֹחָם, נָתְנוּ לְאוֹצַר הַמְּלָאכָה, זָהָב דַּרְכְּמוֹנִים שֵׁשׁ-רִבֹּאות וָאֶלֶף, {ס} וְכֶסֶף מָנִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים; וְכָתְנֹת כֹּהֲנִים, מֵאָה. {ס} ע וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וּמִן-הָעָם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים, וְהַנְּתִינִים--בְּעָרֵיהֶם; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, בְּעָרֵיהֶם. {ס}"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 22:06 |
|
| |
ואני לא באתי, אלא לבאר את רמיזותיו של מואדיב
במלכים נאמר שיהורם בן יהושפט (מלכי יהודה) מלך בגיל 32 , והוא מלך 8 שנים, סה"כ חי 40 שנה.
אחריו מלך בנו אחזיהו
אחזיהו היה במולכו בגיל 22, והוא מלך שנה אחת (מלכי יהודה)
לעומת זאת בדברי הימים נאמר שאחזיהו מלך בגיל 42
וכאן נשאלת השאלה, איך יכול להיות שאחזיהו בן יהורם היה בן 42 במולכו, והרי אביו יהורם מת בגיל 40, נמצא שהבן נולד 2 שנים קודם לידת אביו??? (השאלה מופנית לספר דברי הימים)
כעת נכתוב מקורות
ספר מלכים
ב ח,טז וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ יְהוּדָה--מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן-יְהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב ח,יז בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ; וּשְׁמֹנֶה שנה (שָׁנִים), מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
ח,כה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב ח,כו בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ, בַּת-עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
ספר דברי הימים
כב,ב בֶּן-אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, עֲתַלְיָהוּ בַּת-עָמְרִי.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 21:52 |
|
| |
אולי התכוונת ליואש? שמלך בן שבע? כי כל משפחתו נרצחה. והוא לא מלך בכוחות עצמו אלא "אשר הורהו יהוידע הכהן".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 21:49 |
|
| |
יורם מלך בן שלושים ושתים. יש בעיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 21:45 |
|
| |
1. אולי תתן לנו מראי מקומות? ייתכן שמתוך ההקשר תימצא התשובה. ובפרט שרובנו (וגם אתה) מן הסתם לא מרבים לעסוק בעזרא ונחמיה.
(לינקי, יגעתי ולא מצאתי בקישור תשובה)
2. מה הבעיה? כתוב שלא היה לה ילד עד יום מותה. המשפט כתוב בעברית. ייתכן בהחלט שביום מותה כן נולד לה ילד, אבל כמו שכתב ירוחם זה לא פרט משמעותי כ"כ.
3.
רש"י לבמדבר פרק יא
"(כא) שש מאות אלף רגלי - לא חש למנות את הפרט שלשת אלפים היתרים. "
לא חש למנות את הפרט שלשת אלפים היתרים. "ותראה שגם רש"י לא חש חמש מאות וחמישים הנותרים....
ובמקרה זה, לא קשה להבין את הסיבה כי פה זה באמת לא לשכה לסטטיסטיקה - אלא פנייה ל"נציב תלונות בציבור" - במקרה דנן מדובר בקב"ה בכבודו ובעצמו - ומשה אומר - כ"כ הרבה אנשים - מאיפה תביא להם כ"כ הרבה בשר, תשחוט להם צאן וקר וכל דגי הים והם ירצו עוד.
4. ראשית אתייחס לדברי ירוחם המופרכים כשלעצמם, מכיוון שהפסוק שפנתר הביא הוא מספר שמואל, ואילו בדברי הימים כתוב: "ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף (מליון ומאה אלף - מ.מ.) איש שׁׂלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש ׂשׁׁלף חרב. ולוי ובנימין לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב"
ולשאלה עצמה - א. לא מדובר במלחמה אלא במפקד, ובמפקד סופרים את כל מי שראוי לצאת בשעת מלחמה - דהיינו כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כמבואר במפקד פרשת במדבר. וכשאומרים "שולף חרב" הכוונה לאנשים שעשו טירונות ויודעים לשלוף חרב ולהילחם.
ב. מכיוון שהמניין היה אסור ייתכן שגם כאן יואב "לא חש למנות את הנותרים", רק כדי לעשות את דבר המלך הוא נתן מספר של "בערך". - וכמו שאתה רואה בדברי הימים שהמספרים נראים יותר מדוייקים. - ייתכן למשל שיואב ספר את ישראל ומצא מליון ומאה אלף, ומיעט במספר משום עין הרע... וא"כ למה ביהודה הוסיף? הוא הוסיף מעט כדי שזה לא יהיה המספר האמיתי, אבל לא יכל לשנות באופן משמעותי מכיוון שמדובר בתומכי המלך העיקריים וכנראה גם בגיבורי העם, והמלך יצטרך אותם למלחמה. ולכן אסור היה לו לשנות מהמספר.
5. "תורת התעודות" של שאגת אריה, היא כנראה השערה, לכן אני נזהר מלקבל אותה ולענות על סמך "תורת התעודות" הזאת. אבל אם היא נראית לך ואתה רוצה לקבל אותה - אז כמובן שאין לי ראיה שהיא לא נכונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 21:18 |
|
| |
.
למה להתחיל בגדולות, בשש-מאות אלף?
התחל בקטנות, בגילו של המלך יהורם כשעלה למלוך...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 21:00 |
|
| |
ודווקא עליהם הצלחתי לקבל תשובות ואפילו לענות בעצמי... אבל אלו דברים שהסתבכתי איתם... בכל מקרה הייתי רוצה תשובה למפקד של יואב, ולשש מאות אלף...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2007 19:49 |
|
| |
פנתר
דרך המקרא היא לעגל. כך גם דרכם של בני האדם. גם ארבעים יכנו- אנו מלקין רק 39
אתה מבזבז את זמנך על דברים שוליים, יש סתירות הרבה הרבה הרבה יותר גדולות וקשות
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|