יש שאלה שמטרידה מזה זמן מה, קראתי מספר מאמרים בקשר לגיל החתונה וכמה זה אקטואלי לימינו (אנשים בוגרים מספיק בגיל 18?) בכל מקרה כתוב שם שאין סיבה לא להתחתן בגיל 18 ומקסימום עד גיל 20 וגם כתוב בגמרא שמגיל 18 הקב"ה מצפה מתי אדם ישא אישה עד גיל 20 ומגיל 20 אומר הקב"ה "תיפח עצמותיו"... שאלתי: אם אדם בוגר מספיק בגיל שמונה עשרה ומצפה מתי יתחתן וימצא את בת זוגתו והוא עובר את גיל 20 זאת לא בעיה? הרי אם אתה מצפה והקב"ה מצפה אז למה לא מצליחים למצוא את הזיווג? אני מבין שהתשובה ההגיונית היא כנראה שלכל אחד יש את זמנו ואם הקב"ה מעכב אז זה הכל לטובה, אבל שאלתי חבר שלי והוא חושב שזה לא משמע מהגמרא כך שהרי לא חילקו שם וגם לא חילקו במסכת אבות, שהאדם צריך רק לרצות להתחתן אלא צריך להתחתן כבר בגיל זה ויש לך שנתיים לעשות זאת... אני עוד לא סגור אם כתבתי בדיוק מה שרציתי אני אשתדל להבהיר בהיזדמנות... תודה
נשלח ב-18/5/2007 11:38
נכון...
לגבי שינויי הזמנים גם לי זה לא הכי ברור...אין משהו מוגדר.
אז לא עושים מה שנוח :)
נשלח ב-18/5/2007 11:08
מסתמא הרבנים גם הלכו על הקטע של בגרות נפשית וכנראה שכיום זה בסביבות גיל 24... לי זה מוזר, יש הרבה חבר'ה אצלנו שאומרים שיש דברים שכיום זה לא שייך כי עברו 2000 וכו' ומצד שני יש דברים שאסור לשנות אז תחליטו או שעברו 2000 שנה ויש דברים שלא שייכים כבר או שלא, בכל מקרה אני חושב שאדם שמוכן נפשית להתחתן צריך להתחתן עד גיל 20 ובלי לעשות שיקולים כאלה ואחרים של יותר נוח לי ככה...
נשלח ב-18/5/2007 10:52
24, היתר מיוחד של הרבנים בתקופה הזאת.
אולי בגרות כיוון שזה חלק מיסודי הבית אז ניתן להקל
אבל כלכלית...זאת לא פונקציה הלכתית. לכן זה לא נחשב.
גם אני חושב שזה תיאור מציאות. ולכן גם באנוס זה תקף.
יש הרבה תשובות בעניין באתרי שו"תים באינטרנט.
נשלח ב-18/5/2007 10:15
טוב, עם מספר 1 אני מסכים, אבל לפי מה שאני בדקתי (בקשר למספר 2) כתוב שצריך להתחתן עד גיל 20 ולא שמעתי את המספר 24 אבל זה רק אני... אבל השאלה אם בן אדם שלא בוגר ויתחתן יכול לגרום נזק נפשי לו ולאשתו ואם יש אז גם לילדים שלו, כי אם הוא לא בוגר מספיק איך הוא יכול להיות בעל בית עם כל המשמעות שיש בזה? האם לא עדיף לחכות (אני לא מדבר על כאלה שלא רוצים להתחתן למרות שהם מוכנים מכיוון שהם רוצים ל"עשות חיים" קודם) עד שבן אדם בוגר מספיק או מסודר כלכלית (למרות שגם אני חושב שכלכלית זאת לא סיבה לחכות).
בקשר ליבמות, סביר להניח שהגמרא באה להציג את המציאות ולא ל"איים" על מישהו שאם הוא לא יתחתן גורלו יהיה רע ומר... לפי מה שאני רואה זה נכון לא בגדר של איום אלא מכיוון ש"לא טוב היות האדם לבדו" והאדם שמתחתנים איתו צריך להיות אחד שממש מתחברים אליו ואפשר לדבר איתו על כל מה שמטריד אותך בניגוד לאדם רווק, אפילו לחברים הכי טובים אי אפשר להעלות את כל מה שמציק...
נשלח ב-17/5/2007 16:55
אז ככה...העמדה ההלכתית המקובלת היום :
1. אם אתה עוסק בתורה מותר לך לעבור את גיל 18 ללא נישואין (ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה )
2. אם אתה חושש שכתוצאה מנישואין תלמד פחות. מותר לך עד גיל 24 להישאר רווק.
3. כל סיבה אחרת לא נחשבת מבחינה הלכתית. (כלכלית, בגרותית וכו')
יהיו כאלה שיאמרו לך..אז בזמן הגמרא זה היה שונה אנשים היו בוגרים יותר מוקדם. לא מצאתי סימוך אמיתי לטענה הזאת ולכן אני ממליץ לא להקל סתם.
כשהגיע לגיל 20 כתוב שהקב"ה אומר עליו "תיפח עצמותיו".
החזו"א כותב שמי שמנסה למצוא שידוך ולא מצליח הוא בגדר אנוס ואין עליו את האמירה הזאת.
מה שכן,
( יבמות סב עמוד ב): כל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה
אינני יודע אם זה תקף גם ב"אנוס" או שזאת פשוט המציאות.
נשלח ב-13/5/2007 23:46
ברחוב אסור משום צניעותא, אבל בגדול הקב"ה מצווה אותך להתחתן.
כשהקב"ה מצווה אותך לאכול מצה אתה מחפש מצה טעימה, אבל אם אתה לא מוצא אז אתה מחויב לאכול גם מצה לא טעימה.
ברור שבשלב מסוים הקב"ה מצפה מהאדם להתחתן גם אם לא ירגיש את ההרגשה המיוחדת, השאלה היא מתי החיוב הזה חל, ונראה שזו שאלה הלכתית.
כמובן שאם האדם יודע שבסופו של דבר הוא יתגרש או יגרום צער לבחורה בנישואין, זו כבר בעיה אחרת שמצריכה פתרון, אלא שגם באופן הזה אין היתר להימנע מלהתחתן (ממתי מותר לבטל מצווה מחשש שבעתיד תהיה עבירה? אולי לא תהיה? - הרי זה בידיים של האדם)
תוקן על ידי א_ב_ג_ד ב- 13/05/2007 23:44:25
נשלח ב-13/5/2007 22:54
לא נראה לי שהקב"ה רוצה שתחפש בחורה ברחוב העיקר להתחתן ולא לעבור את גיל 20. יש מצב שמי שבאמת רוצה ומתפלל לזה לא יעבור את גיל 20 בלי להתחתן? חוץ מזה, לא התכוונתי למישהו שלא רוצים אותו אלא פשוט שלא מוצא מישהי שמוכנה להתחתן בגיל כזה או משהו בסגנון.
