הקדמה קצרה: בתור חבר טוב מאד של מייסד הפורום ובתור אחד מהגולשים הראשונים בו, ראיתי לנכון, למרות שאמצע הזמן כעת, להרחיב את מעגלי הדיונים ואת רמת הנושאים שלהם.

ובכן, בתור התחלה יש נושא שלאחרונה עניין אותי למדי, חוו דעתכם. בעולם הישיבות מקובל שבחור, כל בחור, יושב עד הנישואין ולומד. אחרי הנישואין, יש עדיין נורמה שיושבים זמן מה בכולל ואחר כך חלק מהאוכלוסיה (60%) יוצא לעבוד וחלק אחר ממשיך ללמוד. אני מכיר, גם אצלי בישיבה וגם במקומות אחרים, בחורים שאין לי שמץ של ספק שעתידם לא בעולם התורני (מצטער על הכפירה...), ותמיד תמהתי, מה ההגיון שבחורים כאלו ישבו בעל כרחם בישיבות, יתבטלו ויבטלו אחרים, ולא יחושו סיפוק במה שהם עושים? יש שיאמרו שאם כל בחור שמרגיש איזה רפיון בלימוד יקום וילך לא ישאר עולם התורה ועולם הישיבות כמעט, ורחובותינו יתמלאו בפרחחים (לא שאין כאלה כבר עכשיו). אבל גם על מוסכמה זו אני תמה, למה לא יקבעו קריטריונים מסויימים, לפיהם לא כל בחור שיחוש משבר רגעי ימלט לעולם הרחב, אבל בחורים שרואים בעליל שהם מעבירים את ימיהם בישיבה על לא כלום, יקומו ויפרשו לניצול של כשרונותיהם לקיום העולם. ועוד, אפילו אם חיוני לשמור על נערי ישראל הקדושים במסגרת, מה ההגיון לשמור אותם במסגרת כולל גם אחרי חתונה?

יהיו שיטענו שיש מסגרות לבחורים שלא מוצאים טעם, בהם לומדים חצי יום ועובדים חצי יום. אבל הרי לכל מי שחי בחברה החרדית ברור כי מסגרות אלו לא מיועדות לסתם נוער שלא מוצא את עצמו, אלא לפרחחים שעדיף שיעשו משהו במקום להסתובב ברחובות בחסר מעש.

למה הנורמה החברתית מקבעת את האנשים במסגרת של ישיבה במקום לתת לאותו אחוז (וזה לא אחוז שולי) לצאת ולפרוח בעולם הרחב? דיברתי עם חבר שאמר לי שאלמלא היו מוסכמות חברתיות נגד, הוא מזמן היה הולך להסדר או למסגרת אחרת שלא תכבול אותו למשהו שהוא לא אוהב לעשות ולא עושה.
ברור שיש חשיבות לשמירה על המסגרות הלומדות בתור העיקר של החברה ומרכז החיים שלה. אבל מאידך, לא לסווג את אלה שלא שם כמופרעים וערסים שלא הסתדרו בשום מקום אחר ולכן הלכו למסגרות אלו. אלא כמסגרות נורמליות לאנשים נורמלים שפשוט לא מוצאים את עצמם בלימוד.

אני מקווה שחברי הפורום (עוצר, אני מחכה בכליון עיניים לתגובתך) יביעו את דעתם הרחבה מיני ים על הנושא, ובצעקות רמות ככל האפשר כמנהג פורומי ישראל הכשרים...

_________________

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"

גם אני מברך על היוזמה, שהיא הצלת בחורים שנשרו(ואף הזכרתי זאת בדברי). אולי טעיתי אבל לא כך הבנתי את השאלה המקורית של הדיון(גם מדויק כן מדברי למדען הראשונים שאין הוא מדבר לישיבות לפרחחים אלא כאלה שפשוט לא מוצאים טעם בלימוד).

_________________

"אשר עשה האלוקים את האדם ישר והם ביקשו חשבונות רבים"

נתקלת בזה..

טוב ויפה. תנסה לשכנע אנשים שחושבים שהאמת ביד שלהם ולא מקשיבים אפילו לראשי ישיבות או לרבנים.

כשאנשים עושים מה שבא להם זה טוב, כי תמיד צריך שלב בינים מ"לעשות מה שהראש ישיבה אומר" ועד ל"אני מחליט על החיים של עצמי". מלבד כמה (כמה?) יחידי סגולה שלהם "בא" לעשות מה שהראש ישיבה אומר...

מבקר, ממש לא. כי אנשים עושים מה שבא להם. וזהו. ואם ככה זה יותר קשה.
אולי אני אתייחס למה שכתב הגמדון לפני..

חח עוד לא נרפאתי המצב נהיה גרוע יותר..לאנורא..נעבור את זה

לעמדן יקר,בהחלט נושא שראוי להעלותו "בעולם הישיבות"     לגבי דעתי אין לי אלא מה ששמעתי ממו"ר הגמ"ד שליט"א ונ"ל שהזכרתם את זה(עוצר חושב)- מובא בגר"א על משלי ריש פט"ז, שיש לכל אדם שורש נשמה שונה ולפי"ז תפקיד אחר בעולם. ופעם היו הולכים לנביא שהיה מגלה לאדם מהו יעודו בחיים ונכון ישנם כאלה שתפקידם ללמוד ואחרים שתפקידם לעבוד וכו'. אבל כותב הגר"א בימינו א"א לו לאדם לדעת מה תפקידו ולכן עליו  לקיים את ההלכות בצורה הכי מושלמת והקב"ה כבר ידריכהו בדרך המתאימה לו . (עיי"ש שמבאר זאת מהפסוקים).
דהיינו שישנם אנשים שבאמת מבחינה הילכתית אמורים לסגור את הגמרא או מצבים (אני חוזר עכשיו מאירוסין של חבר) והקב"ה מזמין לאדם מצבים אלו כדי שיוכל למלאות את יעודו. ישנם גדרים הילכתיים אחרי כמה שנים אדם צריך לומר לא ראיתי ברכה בלימודי, ולצאת מהישיבה(כמה שנים טובות ככל שזכור לי).
ישנם גדריים הילכתיים מתי אדם צריך לומר אני מחוייב לסגור את הגמרא מחמת פרנסה (שזה דיון מרתק בפני עצמו מתי גדר זה חל אבל בפשטות לא לפני החתונה) .
ישנם גדריים הילכתיים מתי אדם צריך לומר אני לא מסוגל ללמוד(מי אמר שחייב להיות מסוגל ללמוד שלש סדרים בשביל להתחייב להשאר בישיבה?) ואז צריך לעבור למסגרת שלא רק לומדים תורה.
בקיצור מצד הסתכלות של בחור טוב וחושב ופתוח רק לצערו אין הוא מתאים לישיבה צריך לבדוק טוב טוב מתי זה שייך מבחינה הילכתית וממילא מחינה יעודית.
ולענ"ד זה שייך כמעט לכולם להיות בישיבה(אליבא דאמת. רק שהרבה בחורים  שמתאמים לישיבה מבחינה הילכתית וממילא זהו יעודם עכשיו, אבל הם "מתפרפרים ". מה נעשה בני עליה מועטים הם אבל סו"ס המסגרת המתאימה להם הוא  ישיבה ועיין בסוף דברי שהארכתי בזה)
לכן אני באמת חושב שאין כמעט צורך לבחורים חרדים(למעט בחורים שנפלו או בעיות אחרות) במסגרות אחרות חוץ מישיבה עד הנישואין.
 ובאמת יוקשה בעיניכם כיצד שלכל כך הרבה אנשים יש שורש נשמה שוה שהוא להשאר בלימוד(שהרי ההלכה מגלה לאדם מהו שורש נשמתו ולא כל אחד שוה)?
שמעתי בענין אחר(שעכשיו זהו שעת "כנס וצריך "פזר" גמרא בברכות) ממו"ר הגמ"ד שליט"א - שאין אנו תופסים באיזה מצב עמ"י אמור להיות ולפי האמת אמורים להיות עוד הרבה יהודים השוקדים על לימודם והוכחה פשוטה לזה הראה לי הרב נויגרשל שליט"א ששני שבטים אמורים להיות מוקדשים לתורה ישכר ולוי שהם שישית מכלל  ישראל. כיום יש בערך  מיליון15 יהודים ממילא צריך שנים וחצי מיליון לומדי תורה, כך שאם כבר יוקשה על שורש נשמה תקשה על הכיוון השני איפה המיליון החסרים?
 ובנקודה אחרת, ודאי שמי ששורש נשמתו הוא להשאר דבוק בתורה כל חייו יש לו שורש נשמה(אני צריך למצוא לזה הגדרה יותר ישיבתית ופחות מופשטת )יותר גבוה רק שהוא יקבל שכר הזהה לזבולון. וזה פשוט. רק כתבתי כי אולי היה אפשר להבין מעוצר אחרת.
ואם תאמר שכל תשובתי היתה מצד הבחור עצמו שהוא צריך להשאר בישיבה אבל מפני תקנת הכלל ודאגה לבחורים שלא יתקלקלו צריך לתקן מסגרות אחרות שלא יביא אותם לרחובות(כמו שטוענים שתיכוניסטים חזקים לא מתפרפרים כי לא סגרו אותם ויש להם מה לעשות לעומת הצ'יקטניסט המסכן  המסתנור מאורות תל אביב ומשועמם עד כלות נפש מלשבת בישיבה) ע"ז אומר שיש כמה וכמה סברות שנקטו גדולי הדור להעדיף דרך זו מהדרך המוצעת ואכמ"ל (משום שגם זה דיון מעניין בפני עצמו). מי שנשאר איתי עד הסוף אבקש מחילה באריכות הדברים. רק שבמקום שנהגו להאריך אין רשאי לקצר..

_________________

"אשר עשה האלוקים את האדם ישר והם ביקשו חשבונות רבים"

רפואה שלימה!

נו אם ראש ישיבה לא מקבל קולות בקלות זה כבר סימן טוב, לא?