הרב שטיינמן כתקוה הלבנה של הציבור החרדי????

משחר הפציעו בשמי הציבוריות החרדיות, הרב שטיינמן נתפס בעיקר בעיני מתנגדיו כמו גם בעיניים חיצוניות כרפורמטור הגדול של הציבור החרדי, כתקוותה הגדולה, וכאביר הרכוב על הסוס הלבן שינער את החרדיות בציצית ראשה ויסיר ממנה את כל החסימות הממאירות מעורקיה שמנעו התפתחויות הכרחיות וחיוביות.

ואתמהה

אני פגשתיו אישית לפני שנתיים, בענין מוסד חינוכי שיד ורגל לי בעניניו, ולמרות התרשמותי החיובית מאישיותו הנלבבת, פשטנותו וסגפנותו, מצב רוחו הטוב ובדיחותיו, נסיונותיו החמודים למצוא נושא שיחה עם בני לוויתי הלא חרדים (שכללו נסיון מכמיר לב להראות עניין וידע בספורט וביטויים בשפה האנגלית) לא מצאתי בבן שיחי רפורמטור ולו קטן. 

למרות שאין לו את הכבדות האידיאולוגית של חלק מקודמיו, והוא נמנע מקביעות חד משמעיות בדבר לגיטימיות גישות שונות,  קבלתי את הרושם שהוא מביט לצדדים ללא הרף תוך מודעות עמוקה לאיך שדבריו יתפרשו בקרב החוגים הקנאים.

יתר על כן, מצד אחד הוא אינו נמנע לעסוק בכל שאלה מוניציפלית של עסקנים מדרג כ''ג שמתגלגלת לפתח ביתו (במקום לסנוט בהם שיסתדרו לבד, תוך המלצה חמה על הפנמת תרבות דיון דמוקרטית כפי שראוי) ובכך מכיר ומקבע במודע על מעמדו כ''מרן על' (אם כי שני במלכות לפי ההיראכיה של הוועדה הרוחנית), בעקיפין את מוסד מרני העל באשר הם שם האחראי לכל הסתיידות בעורקנו,  ובעיקר את מעמד החצרות הביזנטיות הבוחשות בכל אספקט של חיינו הציבורים. מצד שני, כאשר מעמידים אותו מול הקיר בנושאים מסויימים, הוא מתחמק מהכרעה או אפילו מאמירה בנידון במשיכת כתפיים ובאומרו ''איך בין נאר א מלמד'',

עד לתקופה האחרונה ראיתי בכך פתיחות בשילוב דיפלומטיה.

וזה עד לאחרונה, עת צאת מסע המלכות של מרנן ורבנן במטוסו הפרטי ''והמאובזר בפאר'' (ציטוט מעיתונות חרדית פרימיטיבית ) של הנגיד הרבני לעבר יבשת אירופא במהלכו שמענו לא בפעם הראשונה קריאה ברורה להקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש - כלומר בסגנון בני ברק. 

ניתן לגלות הבנה לאי תמיכתו האקטיבית במוסדות בעלי אגנדה חריגה, הן מצד מה יאמרו היריבים מימין, והן מצד האחריות האישית נוכח התוצאות הלא ידועות של הקמת מוסדות כאלו על הציבוריות החרדיות בא'י. אך מדוע הוא רוצה לשנות את החרדיות החו''לית שהוכיחה ומוכיחה את עצמה כחוליה פסיבית שאינה משפיעה על ארץ ישראל, ושאינה נמנעת מלממן את החרדיות הישראלית על כל גחמותיה?

יהא הטעם אשר יהא, ברור לי שהרב שטיינמן אינו מבשר את זנב קצהו של התקוה הלבנה, ושזאת תשאר בעתיד הקרוב וכנראה שגם הרחוק בגדר מחוז געגועים.

_________________

אתנחתא


מעניין גם לראות את מגבלות המנהיגות. ניתן היה לדוגמא להכנס ברב בקשי דורון בשמיטה הקודמת, אך על מנהלי סמינרים אין שליטה.

בנוגע הנסיון ההונגרי של ה"טיילונג" (=הפילוג) שאכן שולט בכיפת היהדות החרדית (מסיבות שונות וגם מסיבה הפשוטה שהונגרים שרדו את השואה במספרים הכי גבוהים וממילא הם וצאציהם כיום רוב מנין ובנין של היהדות החרדית. הן זו הליטאית והן זו החסידית) אני חולק הן ב"עובדות" (לכל לראש הטיילונג הי' בעיקר קהילתי, אך מבחינה תרבותית הרי ההונגריים היו גם פרגמטים לעילא ודי מעורים בתרבות ההונגרית. גם הכי חרדים ביניהם. רוב החרדים ההונגרים דברו בשפה המקומית יותר טוב משפת האידיש, חיו בהרחבה, התלבשו לפי האופנה) . ואכן בהונגריה התחתית ששם הי' הן ה"טיילונג" מינוס הרווחה, מינוס התרבות, הנשירה לא היתה פחותה מאשר בגליציה ובפולין. צא ושאל לילידי מונקאטש למשל על מה שהתרחש ב"קלויז" של בעלז)  והן בהשלכות (גם בהונגרית העילית לא חסרו מתפקרים. מה קרה בישיבת פרשבורג למשל? גם ההונגרים לבסוף טענו שרק אלו שנהיו חסידי יותר שרדו) .

דברי אתנחתא צריכים דיון רציני.
אכן באשר לעובדות, הרי ברור כי לפני מלחמת העולם השניה שתופעת הנשירה היתה בממדים גדולים ונוראים, ממש בבחינת אין לך בית אשר אין שם מת, בכל זה במדינת הונגריה היה המצב יותר טוב ביחס למדינות אחרות, ורבים תלו את זה באורח החיים השמרני, שרק שם התחלקו מן המשכילים.
 קביעה זו קבע גם הגאון המהפכני, שעשה הרבה יוזמות חדשות, הלא הוא רבי מאיר שפירא במאמר מפורסם [שלא נעלם ממך ודאי] שכותרתה הוא 'מפרשבורג עד פראג', ובה מוליך קו משוה בין היער פראג בזמנו שכמעט לא היו שם שומר תורה ומצוות, לבין עיר פראג. 

אתנחתא

הגדרה של מנהיגות היא משהו חמקני.

בדרך כלל המנהיג האמיתי צריך גם למצוא את הגל הנכון, המנהיג שצופה למרחוק אך הגל ההיסטורי אינו בשל די למהלכים שלו, לא יצליח (הוא אכן נביא, אך הנביאים אף פעם לא היו המנהיגים והעם לא נהו אחריהם). יש צורך שהנסיבות הנכונות יבשילו, שהמצב יהי' ברור בעליל שאכן משהו חסר כאן. שיש לנו בעי' בממדים היסטוריים.

הבה נקח את המצב החרדיות של ימינו בארץ הקדושה. אנו חיים לא רק בעידן שמרני (רשמי, יש הרחק מזרקורים התפתחיות אחרות בלתי רשמיות, אך הן נקראות שוליים ו"ערב רב") לעילא, אלא בעדין שמרני מדעי, כלומר שכולם טוענים שהשמרנות אף הוכיחה את עצמה כשיטה הכי יעילה לשמר את היהדות. אפילו אלו כאן שרוח הרפורמה מפעמת בקרבם בעוצמה, לא ראיתי שיכחישו את התפיסה השולטת. ההוכחות מן הקהילות הסגורות לעומת הפתיחות מהווה אצל כולם ראי' אמפירית כמעט מדעית שהנה מצאו את הפתרון למחלת הסרטן אכלה את הגוף היהדות התורנית מאז ההשכלה.

נתמקד על הרב שך לשם דוגמא. הרב שך הי' מנהיג ליטאי יוזם עצמאי במימדים גדולים. אך רב שך הי' מנהיג שמרני לעילא, הוא רתם היטב את הגל שממילא הי' באוויר, שממילא הקהל הי' בשל לכך, בזמנו כולם הי' בני דור השני של עולם הישיבות ובתוכן ההשפעות הרבות של הקו השמרני של בריסק מחד וחזון איש מאידך ועל הקו הזה התלבש הרב שך וחבורתו והכו היטב על הברזל הלוהט עד שיצרו את קהילה שמרנית השקפותית טהורה בדמותו.

אני כמובן חולק על כל היסוד ששמרנות הצילה את היהדות. זוהי אשליה מסוכנת לדעתי, להיפוך מי שהציל הי' אלו שהעיזו למרות השמרנות הנטועה היטב במחנה האורתדוכסיים, ליזום חדשות. ואכן הם נתקלו בחריקות רבות בטרוניות נוראות, בלא מעט האשמות השמצות וצעקות של רפורמות. אך הם יכלו לעשות כך שכן הנסיבות הבשילו עבורם, הרקבון והתפוררות של החרדיות הי' כל כך בולט וגלוי מן העין שלכולם מלבד העקשנים הכי קיצוניים הי' ברור שאין ברירה משהו חייב לקרות. (יש לי הרבה ראיות הסטוריות לכך. מעניין להציץ בכתביהם של חוזים מקוריים ביהדות גליציה למשל בתקופה שלפני מלחמת עולם הראשונה)

לשם המחשה בלבד. ברור לי שלו שבזמנינו - שכולם רואים ומכירים כביכול שאכן שרדנו ופרחנו, ומעולם לא היו כל כך ישיבות וכו', וכולם ברור להם שהשמרנות הצילה אותנו - טרם נבנו בתי ספר ללימוד בנות, לא הי' אפשרי כלל לבנות בתי ספר לבנות, מי שהי' מעלה כך על דעתו הי' יותר גרוע מרפורמי מתועב, הוא הי' בטח מזרחיסט עלוב הרוקד לפי חלילי המערביות של פמיניזם וכל שאר מרעין בישין. ומי שאינו יודע הרי לפני בפולין ובגליציההרי גם ל ישיבות "מודרניות" קרי:  ממוסדות עם פנימיות, היתה התנגדות בלתי מתפשרות, הסתכלו עליהן כחיקוי עלוב של בתי מדרש לרבנים או אוניברסטאות לתורה עם סטונדטים. ברור לי גם שלו טרם התייסדו שיבות הרי היום מי שהי' מציע רעיון מחריד כזאת הי' מושא להתקפה חריפה ובלתי מתפשרת בעיתון ההשקופה.

לאחרונה נתקלתי במכתב אדמור מהרי"ד מבעלזא האדמור הארכי שמרני של גליציה שנחשב כמנהגי דגול וכמצביא גדול לפי תפיסת בעלזא, שכותב ששמע שאדמורים וגדולים השתתפו באיזו וועידה הדנה אודות בניית חדרים וכיתות וגם ללמוד קצת חשבון וכו', הוא כותב, שפשוט כל גופו נרתע ממה ששמע, לילות לא הי' יכול להירדם. יושבים רבנים וגדולים ובמו ידיהם באים להרוס את היהדות! בזמנו כאשר כבר בכל גליציה היו ישיבות הרי בבעלזא חיו בשמרנות ולא בנו ישיבה לא "יושבים". אך גם בעלזה השתנתה, האדמור רבי אהרן כבר בנה ישיבה בעצמו, כבר בנו חדרים עם כיתות כמו המחדשים רח"ל.
 
נקח את אדמור רא"מ מגור שהי' אכן יוזם ורפורמטר שיעור קומה, והביא את הייקים המשוכלליםהמערביים  לפולין החסידית ה"פרימיטיבית" המזרחית. הרי לא מעט קנאים עמדו בצד וטענו נגדו שהוא הורס את היהדות ביזמות, אין אנו צריכים לעזור להקב"ה (זמירות מבית בריסק למשל), אך למרות הכל מכיון שאז היהדות כמעט והיתה במצב סופני הרי מנהיגים אחרים שראו את הנולד הסכימו עמו, ומנהגים אלו הי' החפץ חיים ר' חיים עוזר וכו', ולא שעו לטענות של רפורמה רפורמה...

באורח מוזר הרי בגלל ה"רפורמות" הללו שנקבעו בתודעה כיום כאילו הם חלק טבעי של יהדות מאז ומעולם, הרי יש לנו שוב המותרות לשקוע בשמרנות פאיסיביות ולדמיין שבעצם השמרנות נטו הצילה אותנו. (ברור שהפעלתנות המודרנית היתה למען שימור הישן, אך עם זאת הרי לימוד לבנות הינו מוסד מודרני בעליל ואף נגד ההלכה הפשוטה ללא התחכמיות, הרי שצללו לתהות המודרנית בכדי להציל את הישן. אכן התערבו בחשבונות של הקב"ה. יש לציין שגם האדמור ר' יואל מסאטמאר מי שמייצג את השמרנות בטהרתה, הרי למרות התנגדות של אלמנטים עוד קיצוניים יותר בשולי מחנהו, הרי הקים לפועל בתי ספר לבנות אמנם בלי לימוד תורה אינטנסיבי (על איסור זה הקדיש אחר משלשה מאמריו בספרו ויאול משה) , אך בכל זאת רפורמה היא בבחינת חדש שאסור מן התורה). כיום כאשר המהלכים המודרניים הצליחו מעל ומעבר למשוער ליצור שוב פעם קהל תורני, הרי לפתע מביאים את הקנאים פנימה ונותנים להם צל"ש שהנה הקנאות והממשכיות ללא סטיה הם הם שעמדה לנו בכל הזמן. (שהרי באורח קצת פרדכסואלי, הרי הרפורמר החרדי גם מודה שהישן הינו הטוב האמיתי, והרי לשם כך הוא נאבק, רק שהמטרה (של שימור הישן) מקדשת האמצעים (של חידוש) ומכיון שכך הרי בסופו של דבר כאשר פעולות הבדיעבד נשכחות,  הרי שוב יש יתרון בולט לזה שכל כולו הוא התגלמות של ישן ללא פשרה כלל, וממילא הם הם הופכים לאט ה"גיבורים" שלא נכנעו.)

נחזור לרב שטיינמן, רב שטיינמן נמצא עדיין בגל השמרני, אין שום אפשרית שיעשה משהו, הוא הגיע למשהו שעמלו עליו קודמיו, אין לו שום מרחב פעולה. אכן יש החזוים שחורות שרואים שהכל בארת הקדש בניו על מגדל קלפים, זה דמיון בלבד, אך לא כך הוא בתודעות הקהילה החרדיות כולה שרואים רק הצלחות ממזרח ומים ובבבקו ובמקיסקו. רב שטיימן כאשר חוזר מן צרפת ומקסקו הרי יותר מאשר מחזק, הוא מתחזק, שהנה העולם כולו צמא לשמוע את דבר הסגפן מבני ברק!

_________________

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2200823

לומד,
"אני לא חושב שהוא מתיימר להיות מנהיג" - איזה חומד של טיעון.
ממה זה בדיוק פוטר אותו ? הוא הרי מתפקד כאחד שנמצא בנישה הזו.

אבל בנושאים אחרים כן יוצאים לג'יהאד.
אומץ לב אינו נקבע לפי מה שאומרים עליך בחברה אחרת.
להבדיל, אהרן ברק לא הפגין שום אומץ לב בפסיקתו בנושא שני בני זוג מאותו מין, שכן עניין אותו כשלג דאשתקד מה יכתבו עליו ביתד, אבל מאוד הטריד אותו מה יכתבו עליו בהארץ.

לומד,

אין לי טענות אל הרב שטינמן, זכותו להחליט בכל נושא כרצונו,
אני רק מנסה להבין את מניעיו התמוהים לפעמים, ולנסות ליצור תמונת מצב עדכנית בכל מה שקשור להנהגה הרופסת ברחוב החרדי, האם היא קיימת כהנהגה יוזמת או שמא כברירת גרירה אחר מציאות שנקבעת לה על ידי אחרים.

וכן, זה כן קשור,
בשביל לעשות רפורמות צריך מי שיזום אותם, לא ניתן להסתפק בנתינת ברכה או עצה. אני מאמין כי אם הרב שטינמן היה יוזם פרויקטים 'רכים' כמו הרחבת המסגרת המצומצמת של הסטטוס קוו החרדי, לא רק שלא היה נתקל בקשייים אלא אף היה מגובה בציבור גדול ומלוכד, כל הבעיה היא התצוגה המסכנה של ה'נגרר' תחת תצוגה מרשימה של ה'מוביל'

זה מגוחך.

הוכיחו לו שהוא חסר יכולת לשנות, והוא לא מנהיג.הדבר כמעט עלה לו בחייו, כפי שיודע כל מי שחי את התקופה מהזווית הזו. בזה נסתיים הענין. אתה רוצה שהוא ייצא לגי'האד?

אני לא חושב שהוא מתיימר להיות מנהיג.

לומד

אני לא כל כך מקבל את זה, מנהיג אינו מצפה ממונהגיו ללחום את מלחמתו ממשמיציו. מי שתלוי בגיבוי כזה אינו מנהיג.

אילפא


הרגו אותו בנושא הנח"ל, פשוטו כמשמעו. מה אתה עוד רוצה ממנו?

אף אחד לא נשכב בשבילו על הגדר אז, ועכשיו אתם באים אליו בטענות.

אילפא

ברוך שובך!

מזל שלאבי אין אינטרנט, אחרת הייתי חושב שאתה הוא אבי, שכן אבי שמע ממנו את אותו משפט.

אני גם פניתי אליו בשאלה מדוע לא יפנה למנהלי המוסדות שבנשיאותו בדרישה להכיר בקובעי עיתים לתורה כאברכים לצורך אפליית ילדי סוג ב' (אין להסיק מכך שאני מסכים לאפליה כשהיא לעצמה), תשובתו היתה מתחמקת.