מחקר התלמוד

מיימוני

<למה רק אני בור ועם הארץ בנושא הרבדים?>

http://www.talmud-revadim.co.il/index_h.php

על צבע הזקן של אביי, ראו:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2772153&whichpage=&forum_id=19616#R_10

איני יודע מי מכם שם לב לאשכול פרשת השבוע, בו מחולקת כל פרשה לנושאים ומסוכמת לפיהם.

כמעשה זה בחומש, כן נעשה במשנה ובגמרא וכל ספר הנלמד, לחלק כל ענין לנושא עם שם המאפיין את הנקודה המרכזית לשם מיקוד בו ולשם חלוקה לתתי נושאים ולדרגות קולא וחומרא.

תלמידים שלמדו בדרך זו במוסד תורני מסויים, יצאו כמצטיינים ביותר. לו היתה התעניינות בלימוד החומש, הייתי משתדל אולי להביא את המקביל בתורה שבעל פה, למרות שלא הכל מסודר עדיין.

מקוצר זמן אבוא רק בקצרה.

שני הבטים במחקר התלמוד שאינם לרוחו של בית המדרש המסורתי עולים בדעתי כעת:

1. נטייתם של החוקרים לייחס לחז"ל שקולים תועלתיים שאינם ממין הענין. היינו אמירות כמו - דין זה ותקנה זו מובנים יפה לאור המצב הסוציו-אקונומי או פוליטי בתקופה מסויימת זו. כמובן, יש מקרים כאלו בהם חז"ל גילו את טעמם, וייתכן שיש מקרים בהם כסו אותו, אך נטיתם של חלק מהחוקרים לייחס להם אינטרסנטיות קיצונית וחוסר יושר אינלקטואלי מינימלי איננה יכולה להתקבל על דעתם של חכמי בית המדרש.

כדי לסבר את האוזן, אזכיר שהחוקרים מייחסים תקנות רבות למאבקם של חז"ל בצדוקים ודומיהם (למשל יש הטוענים כי קביעתה של הדלקת נר שבת כחיוב (והמנהג המאוחר יותר לומר "במה מדליקין"), בשעה שבלאו הכי כל אדם סביר ידאג לאור בביתו בשעת הצורך, היתה כדי להדגיש ש"לא תבערו אש" אינו עולה על אש שהובערה מבעוד יום). ועל כך אמר מי שאמר, פשוט להם שכל מה שתקנו חז"ל היה רק מסיבות פוליטיות וכדי להלחם בצדוקים, אבל מנהגם של הצדוקים היה כולו מתוך יושר אינלקטואלי לפי הבנתם את דברי התורה.

מעבר לזלזול שיש כאן ביושרה (integrity) של חז"ל, גישה כזו מערערת על תוקפן של התקנות שתוקנו לזמנן ושעתן.

2. העולם מצטטים, כמדומני בשם הרב ויינברג ("שרידי אש"), כי "אנחנו עמלים לדעת מה אמר אביי, והם (החוקרים) דנים מה היה צבע זקנו של אביי", לאמור העיסוק הרב של המחקר בתחומים הפריפריאליים (ריאליה תלמודית, כתבי יד, היסטוריה וסוציולוגיה של התקופה) לעומת מיעוט העיסוק בתכנים עצמם נתפס כמעיד עלגישה הרואה בהלכה אובייקט למחקר היסטורי ולא תורת חיים.
יצויין כי הרב ויינברג עצמו שלח ידו במחקר, ויש מחידושיו המשלבים את הגישה הישיבתית עם מקורות מחקריים.

ר' שלמה פישר ור' זלמן נחמיה חתמו על חרם???

נשמע לי מוזר מאד.


יש לך אולי העתק של החרם עם חתימתם של הנ"ל?

יצא לי לישב קמיה דהגר"ש פישר, ואמר לי שיצא בחרם נגד שיטת הרבדים, וחתמו על החרם, הנ"ל והגרז"נ גולדברג ועוד.

מאוד מאוד החמיר בענין, אם כי דעתו בזה היא לשיטתו בבית ישי דרשות סימן ט"ו בענין קבלת הרבים, שיש הרבה מה לפקפק בזה.