בית פורומים עצור כאן חושבים

האזינו: אהרן רזאל - הלכות אכילת קרמבו בשבת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/6/2007 19:13 לינק ישיר 
האזינו: אהרן רזאל - הלכות אכילת קרמבו בשבת

שיר מצוין לשמיעה חופשית,

האזינו בסבלנות למילים:

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3406301,00.html

 

(אני מקוה שהלינק עובד ושלא הורידו את השיר מהשרת, ליתר ביטחון אני מצרף את המילים)


 

הביסקויט והקרם / אהרן רזאל

 

במאכל הקרמבו, שאכילתו נפוצה מאד בחורף.

יש בתחתיתו ביסקויט עגול שעליו מונח לו הקרם.

הקרם והביסקויט כחתיכה אחת הם.

הקרם והביסקויט

הביסקויט והקרם.

 

השאלה היא בשבת

האם מי שאינו אוהב או אינו רוצה מכל סיבה שהיא לאכול את הביסקויט

האם מותר לו להפרידו מן הקרם

להניחו בצד

ויאכל רק את הקרם?

 

נראה שאסור להפרידם

אסור להפרידם

ואף על פי שכחתיכה אחת הם

אבל למעשה הם כשני מיני אוכלים.

אלא באופן שאם יפריד את הביסקויט מן הקרם

שישאר עם הסקויט קצת קרם

שיהיה ניכר

אז יהיה מותר

אז יהיה מותר.




לדעתי השיר מצויין, מחושב ומדוייק מאד, ויש בו אמירה משמעותית וחדשנית.

אני מניח שהזמר מצא את הטקסט באיזה ספר הלכתי עכשווי, והחל להתבונן בו מזוית אמנותית.

 

כבר הוצבו כל מיני מראות מול ההלכה, אבל תודו שמראה מוסיקלית טרם הוצבה.

גם אם הזמר לא התכוון לכך, אני שומע כאן זעקת 'הצילו':
אנחנו רוצים לשיר את יהדותינו, ו... הופ,
מה יצא לנו? חוקים.

אז מה, שנשורר את החוקים? איזה טעם יש לזה?

ובכן, אהרן רזאל מנסה.
כבר דוד המלך ניסה: 'זמירות היו לי חוקיך'.

 

אין ברירה אלא להפריד את הקרם מהביסקויט.

הביסקויט של החוק סיים את תפקידו. הוא נועד להחזיק את הקרם רק עד לרגע בו אנו אוכלים. עכשיו אנחנו נסתדר לבד.

אבל אסור להפריד, אוף.

אז מה יהיה עם הקרם של יהדותינו?

ובכן, דע לך, שאם אתה זורק את הביסקויט בטענה שהוא לא רלוונטי, אתה זורק עמו גם מעט קרם. אי אפשר ליהנות רק מהקרם, ומכל הקרם. אם אתה לא מוכן לוותר על המעט הזה, תאכל בבקשה גם את הביסקויט.

זוהי היהדות, עסקת חבילה.

 




 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2007 13:06 לינק ישיר 

מעשה לינקי ועכשיו יש גם קליפ לשיר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3462913,00.html

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2007 17:39 לינק ישיר 

א. אכן ניסחת היטב את המחלוקת.

ב. לגוף טענתי לגבי המשל לא ענית.

מדוע אין זה אפשרי שדבר היה נחשב כמזוכך מתגלה במבט עמוק יותר ככל-כך לא מזוכך עד שאין לו עוד מקום בהתפתחות.
(הדגמתי הרי אפילו ספרי הנביאים עתידים להיבטל. לא משנה מהו גדר הביטול, כדרכנו שמענו שיש דבר שיכול לא להיות מתאים יותר במידה זו או אחרת לדור אחר)

המושג 'פירוש מחדש' הוא התחמקות, כפי שכבר אמרתי, כל מחדש כדי למתן את חידושו טען שהוא רק מפרש מחדש.
איני מבין כיצד ניתן להבחין בין חידוש לפירוש מחדש - אין זה אלא שינוי השם.
טול לדוגמה דרכי תעניות של חסידי אשכז ותיקונים נוראיים.
לו יצוייר שמחר יתגלה שאין הם מועילים / מתאימים / מזיקים - לרמת האנשים שהם דור דעה וראוי לדור תיקון בהתאם לחיזוק הגוף וטבעיותו, ואין תיקונם בסיגופים אלא זה מזיק להם - האם לא יצאו מהקנון - בשקט ובחשאי.
אתה מניח 'קנון' במשמעות ספר, אך כבר הדגשתי והסכמת, כי 'קנון' הוא כל מה שהיה בדורות קודמים כדרך ראויה באמונות ודעות.
והנה לו יצוייר מחר שחלק ניכר מאמונות אלו  / דרכים בעבודת ה / תפישות ערכיות - 'מתגלות כלא נכונות הרי הם יצאו מהקנון (אולי בזחילה...)

אגב משניות רבות שלא נכנסו ע"י רבי האם אין הם ה'קנון' של דורות קודמים שנדחו החוצה, הרי דעת לנבון נקל שאין מדובר רק בפסיקות כפשוטו והכרעה בין מחלוקות.

כי התקדמנו!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2007 14:10 לינק ישיר 

סעיף א' וב' בדברייך לא הבנתי.
סעיף א' - כי הרי חוק ברגע נתון יש מבנה פורמלי ברור לקבלתו, ומן הסתם כשעומדים למנין נצרך להציג נימוקים וכדרך בזמן סנהדרין לענין זקן ממרא. אבל לדברייך אין כל צורך  להציג נימוק רציונאלי לקבלה או דחיקה, א"כ אתה מתחבא מאחרי הליך פורמלי החסר פשר ולמה לי לקבלו.
סעיף ב' לא הבנתי כלל את האמור בו.

לא הבנתי סיום דברייך שמא תרחיב -

נק' המוצא שלי כפי שאני מסביר כל הזמן היא שנדרש מבחן קונקרטי לאותה שעה ולא בדיעבד (אין זה אכפת לי כלל אם יש כאן הליך סוציולוגי או תיאולוגי - איני מבין כלל את החילוק הזה), אין שום בעיה אם בתהליך בין דורות מתברר שמה שבדור מסויים משהו נחשב תורה ובדור אחר אינו תורה  - אז מה! הרי לדברי כפי שהבנת ובצדק המבחן הוא סובייקטיבי לשעת השומע.

אם מישהו שיקר במצח נחושה, והשומע לא הבין אין זה אלא טועה בשוגג, ומה זה שייך להגדרה העקרונית.

התורה היחידה שמוגדרת במסורת כתורה מידי ה' היא חמשה חומשי תורה.

והרי אפילו על כתבי הקדש נחלקו, עד שבא ר' עקיבא ולא ה' הגדירה.
('לא בשמים' אינה רק פרשנות הרי זה נאמר כלפי חידוש הלכה ע"י נבואה). 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האזינו: אהרן רזאל - הלכות אכילת קרמבו בשבת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext