אני מגדירה את עצמי יהודיה-ישראלית-ציונית-חילונית מאמינה. תראה, אני כן מתפללת (כל יום למעשה) ומדברת אליו כל יום וזה אכן מפיג את החרדה בחלקה אבל אתה יודע, אין חכם כבעל ניסיון וניסיוננו איום ונורא. אני דור שני להורים שעברו את השואה כילדים והשואה היא חלק מאוד גדול מהזהות שלי. קשה לי לשכוח שגם היהודים אז לא תיארו לעצמם עד הרגע האחרון שיקרה מה שקרה. למעשה, היהודים אף פעם בכל הדורות לא תיארו לעצמם כמה רע יקרה להם בשלבים שונים. אני כל הזמן שואלת את עצמי אם אנחנו לא סתם מנסים לנחם את עצמנו ולהרגיע את החרדות ולהתעלם מהמציאות וניסיון העבר. זה בעצם גורם החרדה העיקרי.
נשלח ב-31/3/2009 10:11
בס"ד
בוקר טוב סילבי.
לענ"ד היה בדברי הקודמים לאלו כדי להקיף גם את מה שכתבת כאן,
אולם מאחר והוספת כאן את דבריך אלו אקח מהם את תשובתי זו:
"יהודיה-ישראלית-ציונית-חילונית מאמינה." כך את מגדירה את עצמך.
מתוך הגדרה זו יש רק דבר אחד שנעשה מכוחך שלך - מאמינה.
יהודיה נולדת, ציונית חילונית זה מה שפיטמו אותנו כאן בילדותינו.
לבבי את אמונתך, ותווכחי שככל שהיא צומחת כך נעלמות החרדות.
בתקופת השואה הנוראה נחלקו היהודים לכמה רמות אמונה, הקיצוניות שבהן:
כפירה מוחלטת, ואמונה ללא סייג.
גם היום הבחירה בידינו, וכאן אני חוזר לדברי בהודעה הקודמת שאין לי להוסיף עליהם רק את מה שכתבתי כאן.
Israel mulling a spring or summer war: Ahmadinejad 2 hours 46 mins ago
Without specifying whom would be targeted, Ahmadinejad said: "According to information we have they (Israel) are seeking to start a war next spring or summer, although their decision is not final yet." "לפי מידע מודיעיני שיש לנו ישראל מעוניינת במלחמה בקיץ הקרוב למרות שהחלטה זו אינה מוחלטת" אמר אחמדיניז'אד היום. "But the resistance and regional states will finish them if this fake regime does anything again," the hardliner said at a press conference when asked about ongoing efforts to reconcile ties betwen Arabs and Israel.
The already deep-seated enmity between Iran and Israel have deteriorated since Ahmadinejad became the president, with the latter not ruling out a military * against Tehran's nuclear sites in a bid to stop the Islamic republic's galloping atomic programme.
US Tells Israel: Iran Has Eight Weeks posted by Robert Dreyfuss on 07/31/2009 10:07am
מאתר thenation.com
ארה"ב אמרה לישראל: לאירן יש 8 שבועות
מאת: רוברט דרייפוס
רוברט גייטס, גים גונס ובכירים אמריקאיים אחרים אשר נכנסו ויצאו אל ומישראל השבוע, אמרו לבכירים ישראלים להפסיק לדבר באופן "אלים ופראי" כנגד אירן למשך 8 שבועות.
כל מה שארה"ב אומרת, שבמידה ש 8 שבועות לא יביאו את אירן לשולחן הדיונים, ארה"ב תשית על אירן סנקציות נוספות אבל, כאן בא האבל הגדול, במקרה הזה, שתוחם בעצם בזמן, המדיניות האמריקאית החדשה של אובמה בנוגע להידברות עם אירן הגיעה בעצם גם על פי האמריקאים לגבול הזמן שלה ואז, האמריקאים בעצם מודיעים, שבעוד 8 שבועות, קצה סבלנותם לחכות להדברות והם פועלים, הם בעצם לא מחכים יותר. המשמעות של המהלך הזה היא, שדרך ההדברות בשלב הזה לא נוחלת הצלחה ואובמה לא הצליח להביא את האירנים לשולחן המו"מ, מבחינת האמריקאים השלב הבא, הוא לחץ נוסף בדרך של סנקציות ואולם, מבחינת ישראל, תם סבב הזמן של השלב הנוכחי, של ההדברות, שעליה דיבר אובמה, גם האמריקאים הבינו וקיבלו את התובנה שהציפייה להדברות לא נושאת פרי בשלב הזה, באם יחלפו 8 שבועות וכלום לא יקרה.
כאן נשאלת השאלה המרכזית בעצם, האם מדינת ישראל תמתין לשלב נוסף של ניסיון הדברות?
לשלב הזה מבחינת האמריקאים יש עוד 8 שבועות, הוא תוחם, מה הלאה מבחינת ישראל?
The United States won't bomb Iran, but another country might.
By Anne ApplebaumPosted Monday, Feb. 22, 2010, at 8:03 PM ET
Let's be serious for a moment. President Barack Obama will not bomb Iran. This is not because he is a liberal, or because he is a peacenik, or because he doesn't have the guts to try and "save" his presidency in this time-honored manner, as Sarah Palin said she would like him to do.
The president will not bomb Iran's nuclear installations for precisely the same reasons that George W. Bush did not bomb Iran's nuclear installations: because we don't know exactly where they all are, because we don't know whether such a raid could stop the Iranian nuclear program for more than a few months, and because Iran's threatened response—against Israelis and U.S. troops, via Iran's allies in Iraq, Afghanistan, Palestine, and Lebanon—isn't one we want to cope with at this precise moment. Nor do we want the higher oil prices that would instantly follow. No U.S. president doing a sober calculation would want to start a new war of choice while U.S. troops are still actively engaged on two other fronts, and no U.S. president could expect public support for more than a nanosecond.
But even if Obama does not bomb Iran, that doesn't mean that no one else will. At the moment, when Washington is consumed by health care and the implications of the Massachusetts Senate special election, it may seem as if Obama's most important legacy, positive or negative, will be domestic. In the future, we may not consider any of this at all important. The defining moment of his presidency may well come at 2 a.m. some day, when he picks up the phone and is told that the Israeli prime minister is on the line: Israel has just carried out a raid on Iranian nuclear sites. What then?
הזמן של ישראל אוזל והיא חייבת להרוס את הגרעין האירני.
שגריר ארה"ב באו"ם לשעבר,ג'ון בולטון,אמר היום בראיון רדיו כי הזמן של ישראל הולך ואוזל וכי היא חייבת לקחת את ההחלטה ולהפציץ את מתקני הגרעין האירני. לישראל אסור להמתין לארה"ב ולאנגליה שיחליטו על סנקציות נגד אירן כי עד שהם יחליטו לאירן יהיה נשק גרעיני מוכן. אנחנו יודעים בדיוק איפה נמצאים כל אתרי הגרעין האירנים וכמו כן אנו יודעים שהם אינם עמידים בפני תקיפה ישראלית.האופציה הצבאית הישראלית קיימת והיא תהיה יעילה כרגע,אך היא לא תשאר לעולם.מימשל אובמה לא יתקוף ,לעולם, צבאית את אירן.לישראל נשאר רק האופציה הצבאית.אין מצב שהאו"ם יעביר החלטה לסנקציות משתקות נגד אירן.אני מעריך כי לאירן יהיה נשק גרעיני בקרוב יותר מאשר רחוק".
תחנת רדיו בניו-יורק הנקראת:WABC 770 AM.
אחרי שאתם שומעים דברים נחרצים כאלה,אתם מבינים מה עושה פה האיש מספר 2 בארה"ב הלוא הוא סגן הנשיא האמריקאי-ג'ון ביידן. כנראה שגם בישראל הולכים ומבינים שאנחנו כבר ממש ממש לפני הצומת.
דיווח מדהים שלא זכה להתייחסות בעיתונות העולמית הובא אמש על ידי העיתון הסקוטי Herald Scotland. לדברי העיתון 2 משלוחים של פצצות חודרות בונקרים הגיעו לאחרונה לבסיס חיל האויר האמריקאי שבאי דייגו גארסיה. בבסיס חיל האויר האמריקאי שבדייגו גארסיה חונים טייסות של מפציצים חמקניים אמריקאים כבדים. במלחמות המפרץ יצאו מפציצים אלו לפגוע במטרות שבעירק. מומחים לא מוציאים מכלל אפשרות שבסופו של עניין מיועדים פצצות אלו לטפל במטרות באירן כאשר יתברר למימשל האמריקאי שנסיונות הפשרה עם המשטר האירני הגיעו למבוי סתום. לא מן הנמנע כי פרסום ידיעה זאת נעשתה על ידי האמריקאים כחלק מאיום מרומז לשלטון האירני להתגמש לדרישותיהם. על פי העיתון,משרד ההגנה האמרקאי חתם עם חברת תובלה אמרקאית שמקום מושבה בקליפורניה על עסקה בשווי של 699,500 דולר להובלת פצצות חודרות בונקרים לבסיס האווירי שבדייגו גארסיה. מדובר ב-195 פצצות חכמות מונחות מדגם Blu-110 וב-192 פצצות כבדות השוקלות כ-20 אלף פאונד מסוג Blu-117 . דן פלאש,מנהל ה- Centre for International Studies and Diplomacy at the University of London טוען כי חיל האויר האמריקאי כבר מוכן לתקיפת 10,000 מטרות באירן בהתראה של מספר שעות. ההערכות אומרות כי הנשיא אובמה ינסה ככל יכולתו להשהות החלטתו בדבר תקיפה נגד אירן אך יעדיף לעשות את זה עם צבא ארה"ב כאשר יתברר לו שאחרת ישראל תבצע זאת. ארגון נאט"ו שהבחין בהעברת פצצות אלו אל טייסות המפציצים החמקניים פנה לארה"ב ודרש הסברים באשר לייעודם של פצצות אלו.
Israel didn't just spit in Joe Biden's face last week. It jeopardized America's willingness to protect it from Iran.
By Aluf Benn | Newsweek Web Exclusive
Mar 15, 2010
Vice President Joe Biden's visit to Israel last week was rightly hailed as a catastrophe—but not because of settlements. After a tense year in which Washington had failed to stop Prime Minister Benyamin "Bibi" Netanyahu from settling more occupied land, Biden had come to shore up the relationship. Instead, officials in Netanyahu's government caught both men off guard by announcing plans to build more in contested East Jerusalem. True, that was a snafu. But the real disaster was what it may cost Israel. Biden had come to offer not just friendship, but support (and protection) against Iran—Israel's greatest bogeyman—in exchange for a few concessions from Netanyahu. Instead, he got a finger in the eye.
When President Barack Obama and Netanyahu took office last year, consensus opinion expected a confrontation between the United States and Israel. It was almost a no-brainer—America was moving left as Israel was moving right. Obama's grand design for a new, peaceful, and pro-American Middle East (featuring a new Palestinian state) stood in stark contrast to Netanyahu's long-held support for Israel's control of the West Bank and East Jerusalem. But Netanyahu thought that if he tacked between his rightwing coalition—committed to expanding settlements in the West Bank and moving more Jews into East Jerusalem—and Obama's desire for peace talks, he could keep U.S. support against Iran and even start from scratch with the Palestinians. And until last week, Netanyahu seemed to pulling it off: he got indirect talks with the Palestinians in return for a limited and temporary settlement freeze that excludes East Jerusalem. His coalition survived intact. And his public popularity skyrocketed to 50 percent in February—which Israelis knew only in the Ariel Sharon period (while Obama's approval ratings plummeted).
Then Biden came to town. On the face of it, this was just about assuring Israelis, directly and in their own country, about America's love and support. It seemed like good politics in a tough election season back home, and Biden was a natural choice as messenger: alone in the high echelon of the Obama administration, the veep—an old-line Zionist—has come to consider "Bibi" as a close personal friend over a three-decade acquaintance. If anybody could reach out to Netanyahu, it was the former senator from Delaware.
Biden's trip had a deeper motive, though. He was there to offer Israel a deal: we'll support you on Iran—keeping "all options on the table"—in return for Israeli flexibility in the West Bank. Obama would continue flogging sanctions relentlessly (he had made some of his own concessions to obtain sanctions support from allies) and refuse to discount the possibility of force. Or, in Biden's more diplomatic lingo during a speech at Tel Aviv University: "We are determined to keep the pressure on Iran so that it will change its course. And as we do, we will also be seeking to improve relations between the Israelis and Palestinians. They are connected indirectly, but there is a relationship."
The settlements-for-Natanz idea (a reference to Iran's uranium-enrichment facility) has been around for a while. And it makes good sense: if Israel views Iran's would-be nukes as the gravest existential threat ever, and if Israel needs American support in confronting the threat, then it should give America something in return. That logic is how Netanyahu got his right-wing political partners to agree on a partial settlement freeze in November—against their beliefs. The freeze coincided with an upgrade in American-Israeli security cooperation. Biden simply made the linkage more explicit.
This is not a new idea. Time and again, Israel has traded peace concessions for security support. It started in 1949, when President Truman demanded a halt of the Israeli invasion of Egypt, in exchange for the armistice talks, which embedded Israel into the Middle East. It moved on with Israel's Sinai withdrawal—after the 1956 war—in return for security guarantees from the Eisenhower administration. In 1974, Israel disengaged from Egypt and Syria in return for the American resupply airlift during the 1973 Yom Kippur War. The most recent agreement began after the first Gulf War in 1991, when Israel agreed at the Madrid Peace Conference to a comprehensive land-for-peace process in return for American deployment of antimissile batteries during the war. The idea of foregoing the settlements for protection from Iran—as Biden was suggesting—is just an extension of that understanding.
But with the settlement announcement timed to embarrass Biden, Israel seemed to be casting aside that deal. For Obama and his inner circle, it brought back memories of Bibi's first term, during the Clinton years, when he appeared as an untrustworthy spoiler of peace, despite commitments from his predecessor. So the president decided on a showdown. As Biden's plane left the Israeli airspace, Washington launched a multichannel diplomatic offensive: Secretary of State Hillary Clinton chewed out Netanyahu by phone and made the conversation public so he couldn't brush it aside, and top aides like David Axelrod flooded the Sunday talk shows to decry the "affront." The idea was to shame Israel into accepting Biden's bargain.
Thing is, it's not working. Netanyahu apologized for the "bad timing" of the housing announcement, but he vowed to keep building in East Jerusalem. Knowing that concessions in the disputed city could bring down the Israeli coalition, Obama was asking Netanyahu to choose between American support or his right-wing political partners.
And Netanyahu turned right. He rallied American Jewish groups against the administration's "dressing down," anticipating a warm welcome at the AIPAC annual conference next week in Washington. His ambassador in Washington called the crisis "the worst in American-Israeli relations since 1975," when then–secretary of state Henry Kissinger announced a "reassessment" of the relationship. And even Netanyahu's key coalition member from the center-left, Defense Minister Ehud Barak, backed the prime minister, securing the prime minister's political position at home.
So now it's down to a high-stakes test of wills: will Netanyahu, following his show of partisanship, concede on settlement building—or will Obama back down under the pro-Israel-lobby pressure? Isolating Israel could push it to attack Iran's nuclear plants. But caving to Israel could strengthen anti-American feelings throughout the Middle East. It's not clear who will blink first, but it's obvious that, where once there was an understanding, today there is only a contest.
רק אחדות ותפילות ומעשים טובים ! ! ! ולסמוך אך ורק על בורא עולם. הוא יעשה את הטוב ! ! !
ויהי רצון שחודש הגאולה שנתחדש עלינו לטובה יביא עמו בשורות טובות וגאולה כללית ופרטית ונזכה לקיבוץ גלויות באהבה וברחמים גדולים עוד השנה. אמן ! ! !
_________________
אין יום שאין בו טוב
נשלח ב-22/4/2010 01:16
ארה"ב תפיל מטוסי קרב ישראליים בדרכם לאיראן?
כך השיב יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב לשאלת טייס: "יש לנו יחסים חזקים ביותר עם ישראל... אבל מעבר זה לא הייתי רוצה להיכנס לספקולציות על מה יכול לקרות ומי עלול לעשות מה" • פקיד ממשל בכיר: הובהר כי ארה"ב נגד פעולה חד צדדית באיראן. דיווח מיוחד (בטחון)
מטס חיל האויר, אתמול (צילום: פלאש 90)
האם תפיל ארה"ב מטוסי קרב ישראליים בדרכם להפצצת מטרות גרעיניות באיראן? יו"ר המטות של המשולבים של צבא ארה"ב, אדמירל מייק מאלן, העדיף לא לענות על השאלה, בפגישה עם סטודנטים אתמול, ובכך פתח פתח להערכות שהתחמקותו היא בעצם אזהרה סמויה לישראל.
במפגש עם סטודנטים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית, בקמפוס במורגנטאון, ביקש טייס צעיר ממאלן להגיב על "שמועה": אם ישראל תחליט לתקוף את איראן, מטוסי הקרב שלה יצטרכו לטוס במרחב האווירי של עיראק כדי להגיע למטרותיהם. צבא ארה"ב הגדיר את המרחב האווירי הזה כ'סגור לטיסות'. אם כך, האם יפילו כוחות אמריקניים את המטוסים הישראליים מעל עיראק?
תשובת מאלן: "יש לנו יחסים חזקים במידה יוצאת מהכלל עם ישראל. ביליתי זמן רב עם עמיתיי בישראל (הרמטכ"ל אשכנזי). יש לנו אפוא הבנה ברורה מאוד היכן אנו נמצאים. מעבר לזה, פשוט לא הייתי רוצה להיכנס לספקולציה על מה עלול להתרחש ומי עלול לעשות מה. בכנות, איני חושב שזה עשוי לשרת מטרה כלשהי. אני מקווה שהדבר ייפתר באופן שבו שבו לעולם לא נצטרך להשיב על שאלה כזו".
הטייס הצעיר לא ויתר: האם טייס כמוני יקבל אי פעם פקודה לפתוח באש על מטוס ישראלי, או על כוחות ישראליים"?
מאלן בשלו: "שוב, לא הייתי רוצה לנוע לכיוון העתיד הרחוק. (הישראלים) הם בעלי ברית קרובים במידה יוצאת מהכלל. היו בעלי ברית מזה זמן רב ויוסיפו להיות בעתיד".
אזהרה עקיפה לישראל
חילופי הדברים הובאו באתר של המגזין Wired. כותב בעל המאמר: "האם הדברים משקפים מפנה במדיניות האמריקנית כלפי ישראל? האם הם מהווים איתות שארה"ב תבלום מתקפת מנע ישראלית ברגע האחרון? קרוב לוודאי שלא. אני מנחש, שמאלן ניסה להימנע ממעידה לביצה מסוכנת. בכל זאת, זה היה מעניין לשמוע כיצד המפקד העליון של צבא ארה"ב נמנע מלהוציא מכלל אפשרות ירי של כוחות אמריקניים על בעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב במזה"ת".
מקור פרו-ישראלי, המעורה ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, אמר אמש ל"גלובס", כי העובדה שמאלן לא הוציא פעולה כזו מכלל אפשרות אכן עלולה להתפרש כאזהרה עקיפה לישראל להימנע מתקיפת מנע חד-צדדית באיראן.
הוא ציין, עם זאת, שלהתחמקות המשיב יש נסיבות מקלות: ליו"ר המטות המשולבים נטמנה מלכודת והוא ניסה לצאת ממנה בלי לחולל רעידת אדמה. אם מאלן היה משיב שארה"ב לא תפתח באש על מטוסים ישראליים, תשובתו היתה מתפרשת מייד כאור ירוק להתקפה ישראלית על איראן. תשובה חיובית היתה מחמירה עוד יותר את היחסים המתוחים בלאו הכי בין ישראל לארה"ב. תשובה מתחמקת היתה הרע במיעוטו.
וול סטריט ג'רנל כותב היום (ד'), כי הממסד הביטחוני הישראלי מפולג בשאלה האם ישראל זקוקה לברכתה של ארה"ב, אם אכן תחליט לתקוף את איראן. גורמים ישראליים רשמיים בכירים אמרו לג'רנל, שיש סימנים שוושינגטון תהיה מוכנה לחיות עם איראן גרעינית, מצב שישראל לא תוכל להשלים עמו.
החששות בישראל גברו בעקבות הצהרות של בכירים אמריקניים, שהדגישו את התנגדותה של וושינגטון לאופציה צבאית. בתזכיר שנחשף בסוף השבוע בניו יורק טיימס, מזהיר שר ההגנה, רוברט גייטס, את היועץ לביטחון לאומי, ג'יימס ג'ונס, שארה"ב צריכה לגבש אסטרטגיות חדשות, לרבות אסטרטגיה כיצד לבלום איראן גרעינית. מכאן עולה, שהממשל משלים עם אפשרות שאיראן תגיע ליכולת גרעינית בלי ששום כוח זר ינסה לבלום אותה.
מאלן עצמו אמר ביום א', כי ארה"ב רואה במהלומה צבאית על איראן "אופציה אחרונה". רשמית, תומכת ישראל במאמצי ממשל אובמה להטיל סנקציות על איראן. אך גורמים ישראליים רשמיים מביעים תסכול הולך וגובר מהקצב האיטי של המאמצים הדיפלומטיים לכונן משטר של סנקציות.
זווית אחרת של אי ההסכמה בין ישראל לארה"ב בבעיית איראן: פקידים ישראליים אומרים, שאיראן יכולה לפתח ראש חץ שיוכל לפגוע בכל אתר בישראל בתוך שנה, אם אכן תחליט לעשות זאת. אך מומחים מחוץ לישראל אומרים, שיעברו שנים עד שאיראן תצליח לפתח יכולת כזו.
בישראל יש חששות, שאם תחליט ארה"ב שיזמת הסנקציות נכשלה, יתפתח פער עמוק בין עמדות וושינגטון וירושלים לגבי איראן, אומר הג'רנל. לכן, אם תחליט ישראל לתקוף את איראן, היא תיאלץ לעשות זאת לבדה, בלי ברכתה של ארה"ב. מפקדים בצבא ארה"ב טוענים, שהתקפה ישראלית חד-צדדית תחולל מתקפת גמול איראנית על אינטרסים צבאיים אמריקניים במזה"ת, או התקפות טרור של חמאס וחיזבאללה. מאלן אמר ביום א', כי להתקפה ישראלית עלולות להיות "תוצאות בלתי מתוכננות". הוא הזהיר זה מכבר שהתקפה כזו עלולה לערער את היציבות באזור, שבו פרוש צבא ארה"ב בשתי חזיתות: עיראק ואפגניסטאן.
פעולה ישראלית חד-צדדית תוכל לחולל קרע עם וושינגטון?
פקיד אמריקני בכיר אמר לג'ורנל, כי ארה"ב הבהירה לישראל את התנגדותה לפעולה ישראלית נגד איראן, אך בממשל עדיין יש חששות שישראל תפעל לבדה, למרות התנגדות ארה"ב.
במקביל חוששים פקידים ישראליים מסוימים, שפעולה ישראלית חד-צדדית תוכל לחולל קרע עם וושינגטון, קרע שיאיים על האינטרסים הלאומיים של ישראל אפילו יותר מאיראן גרעינית.
ההחלטה אם לתקוף את איראן נתונה בידי ראש הממשלה, אך בעבר היה משקל משמעותי להמלצות של מפקדים בכירים בצה"ל בקבלת החלטות כאלה, אומר העיתון.
לדבריו, מומחים צבאיים ישראליים רבים אומרים, שישראל תוכל להתמודד בנקל עם פעולות גמול איראניות בעקבות התקפה ישראלית. הרקטות לטווח בינוני שבידי איראן יגרמו נזק ויפילו קרבנות בישראל, אך הן אינן מדויקות ביותר, ומערכת ההגנה מפני טילים שבידי ישראל תפיל רבות מהרקטות לפני שהן יפגעו במטרות על הקרקע.
המתכננים האסטרטגיים של ישראל מודאגים הרבה יותר מהאפשרות שאיראן תגיב על התקפה ישראלית בהגברת הסיוע לארגונים שנלחמים בכוחות האמריקניים בעיראק ובאפגניסטאן, לדברי גורמים ישראליים שנשאו בתפקידים רשמים בעבר ושמודעים לחשיבת צה"ל לגבי איראן. אם חיילים אמריקניים יתחילו למות במספרים הולכים וגדלים בעקבות התקפה ישראלית על איראן, האמריקנים עלולים לצאת נגד ישראל. האיראנים אף יוכלו לפגוע באספקת הנפט לשווקים הבינלאומיים.
"מה יאמרו האמריקנים אם ישראל תגרור את ארה"ב למלחמה שאותה היא לא רצתה, או כאשר הם ייאלצו לשלם לפתע 10 דולר לגלון בנזין, והתקפה ישראלית תהיה הסיבה לכך"? – אמר תא"ל (במיל.) שלמה ברום, שהיה ראש חטיבת התכנון האסטרטגי באגף התכנון של המטה הכללי.