חרדים לאומיים ומה שביניהם (חרדלניקים)

הדתיים האלו עושים זאת מנוחות ולא בגלל שהם חושבים שזו האמת- כמו חרדים שלא ממש חרדים. היינו הך. הם לא מעניינים אותי. כלומר- אני לא שופטת אף אחד אני מדברת על עצמי והחבר'ה שלי ולא על אנשים שנולדו למציאות אחרת כי אני לא יודעת איך אני הייתי מתנהגת לו הייתי מקבלת חינוך אחר וחיה בחבר'ה אחרת. הרי הכל היה יכול להראות שונה כ"כ אם היית נולדת להורים אחרים- תחשבי על זה. מאוד קל להגיד" הם לא בסדר" יופי נחמד מאוד היית יכולה להוולד כזו גם. חילוני שיבוא השמיימה ואדם שנולד דתי- לא ישפטו באותה צורה הם הרי נולדו למציאויות שונות. כל אחת בהתאם לרמתו. ואני גם לא מושלמת אז מי אני שיקטרג על מישהו.
זו ההשקפה שלי ואני חושבת שזו הדרך המתאימה לי. זה הכל. זה לגיטימי שלאחרים יתיאמו דרכים שונות כמו שאמרתי. נולדנו שונים. זה הכל. ;)

בנות צאו ממנטרות ושטיפות המוח של  המורות .בסמינרים .
אלו לא החיים האמיתיים . 
יש בחור במזגר הדל"י שהם צדיקים ויראי שמים ויש כאלה שהם יותר לייט .
יש חרדים חניוקים .ויש פתוחים יותר.ויראי שמים .[זה לא סותר]
 יש חילונים עם כוכע וחליפה .ויש חילונים בלבוש חסידי .
תחפשו את פנימיות האדם תחפשו את המידות ההתאמה באופי .
ועל תסתכלו על דברים חיצונים . .


.

עשני,
אני לא מדמיינת שום דמות של מזרוחניק. חוץ משנים מועטות שלא חייתי בארץ, גדלתי ואני כעת גדלה שיישוב שאין בו חרדים כלל, רק דתיים לאומיים. כך שכל חיי התחנכתי בבתי ספר דתיים לאומיים, וכל החברות שלי היו בתנועת נוער דתית-לאומית.מה גם שהסניף שלהן, אני יודעת שהיה נקרא "חזק" מבחינה דתית.
אם כבר, אז אני מכירה יותר את העולם הדתי לאומי מאשר את החרדי, כי לא חייתי אף פעם בתוך חברה חרדית מבחינה גיאוגרפית.

ברור שמה שאמרתי למעלה לא תופס כלפי כל הדתים לאומיים, בדיוק כמו שמה שאת תמיד אומרת על החרדים לא תופס לכל החרדים. אבל יש פלג נרחב של אנשים דלי"ם שעונים ל"הגדרה" של מה שאמרתי למעלה. ועליהם דיברתי. כמובן שיש דלי"ם צדיקים וחרדים פושטקים.

כמובן שיש לקחת את הטוב משני הצדדים, אבל זה קשה, ובסוף מה שקובע זה לאן שלחת את הילדים שלך ללמוד. אין מה לעשות, בסוף מיישרים קו.

קיגל, אתה טועה בקשרלשאיפות כל הבנות לבן תורה. יש גם בנות נורמליות עם טיפת חוש ביקורת שלא מכניסות לעצמן את המנטרות שוטפות המח. תחפש.

אני מכירה אישית זוג ממשפחתי שהבחורה באה מבית חרד"ל ושהאמא היתה אמריקאית נוסח פלטבוש

והיא היתה בוגרת בר-אילן שנשאה  לבחור חרדי פתוח ועובד . [מבית חרדי -פא"י ].

לבוש רגיל לא בלבוש חרדי .

בתחילה היו בנהים מעט ויכוחים בעינני השקפות אולם עם השנים הבית והילדים .

טרדות החיים הם התקרבו אחד לשני והיום הם די דומים .

[פחות או יותר האישה עדין נוטה יותר לכיוון הדל"י והגבר לכיוון החרדי .]

והילדים מתחנכים בחינוך אמצע כגון חורב ודומיו .....

אז אם אתם מוצאים בן -זוג או בת זוג שמתאימים לכל מבחינה אופי וסיגנון חיים .

אז לכו אז זה צאו מהמנטרות של הסמינרים .

בהמשך לדיון באשכול אציין רק כי בחלק מבניית השקפת העולם שלי, עזבתי את העולם החרדי המסורתי, לעולם החרדי לאומי, מכיוון שהעולם החרדי (בתקופתי), נלחם בלימודים אקדמאיים או מקצועות מכובדים. כאשר הגעתי למסקנה שהם אינם אומרים את האמת במסווה של דאגה לטובת הדור, המעבר לאלו שאומרים את האמת (לדעתי) היה ברור, בפרט שאין שוני בשמירת תומ"צ וכל ההפחדות על המזרוחניקים התגלו כלא נכונות במקרה זה. הלאומיות הגיעה ממילא (שהרי גם רוב החרדים הם לאומיים).
כבונוס,  זכיתי באשה טובה יותר מכל מה שיכולתי לחלום בתור חרדי.

אם הוא היה בעל חשיבה כשלי אז כן אבל אין חרדים כאלו למיטב ידיעתי. זה לא יומרני בכלל. קיגל גם לי היה קשה להבין איך זה יכול להיות שיכולות להיות כמה דרכים נכונות. ובאמת. מהשאלה האם זה למען השם- מכאן הכל יוצא. הרי זו האמת. ואם יש חרדי שמבין זאת ודתיה לאומית שמבינה זאת ולא בטוחים שהדרך שלהם היא הנכונה היחידה אז אין ספק שיסתדרו יחד.
דוגמא לזה- פרק א-ב בבראשית הם הרי שני סיפורי בריאה שונים לגמרי- נכון? אז נכון שיש הסברים שזה גכלל ופרט אך זה לא נותן באמת הסבר ממצה. יש פירושים שונים ובעצם משם התחילה ביקרות המיקרא אם אתה יודע...
הרב סולוביציק סובר שהם 2 סיפורי בריאה ושניהם נכונים- באחת מהם זה סיפור של איש הגאון וההדר ובשני הסיפור של איש הענווה.. והוא אומר שזה לא שיש 2 סוגי אנשים אלא שזו דיאלקטיקה שהאדם עובר צדדים במשך כל חייו ומתגלמים בו 2 סוגי האנשים. בקיצוור אם זה אולי מסביר טוב יותר את מה שהתכוונתי.. שלא חייבת להיות אמת מוחלטת אחת אלא ישנם כמה- ומה שעוזר להחליט האם זו דרך נכונה היא האם המטרה שלה יוצאת מנקודה של אהבת ה' ועבודתו לשם שמיים או לא.
אדם שיושב ולומד תורה- אם הוא מסוגל לכך באמת ועושה זאת לשם שמיים- מצויין!
אדם שעובד לפרנסת משפחתו  וקובע עיתים ועושה זאת לשם שמיים- מצויין!
הבנתוש?

עשני, מילים כדורבנות אולם נשמע יומרני מידי. כולנו זקוקים למסגרת קצת סגורה ובפרט בדור הזה. לבוא ולומר העיקר "למען השם" בין חייל ובין רב נשמע לא מציאותי בעליל.
אגב, סתם שאלה, היית מוכנה להתחתן עם חרדי פתוח (נא לא להבין אותי שלא כראוי) ?

חמדת- גם הרבנים בדתל"א לא מתירים זאת. הנערים או הנערות שעושים זאת זה על דעת עצמם ושוב- תנסי להפריד בין הנוער שאת רגילה לדמיין בתור דתי לאומי ובין הגרעין החזק שגדל ב"ה משנה לשנה. (יש הרבה מסורתיים ששמים כיפה מעוכה ואומרים שם דתיים והוןלכים לבני עקיבא לחפש בנות.. ברור סבא שלי היה רב! וכיוצ"..)
אני חושבת שחרדי ודתל"א יוכלו להתחתן אבל זה מאוד תלוי באופי שלהם. מעטים שיתאימו בדור שלנו. אם זה אנשים מאוד מגובשים בדעתם וחושבים שהדרך השניה היא "טעות" וכ"ו אז זה רק יגרום בעיות בחיי הנישואים. אבל אם בני הזוג הם פתוחים ומוכנים לקבל גם שוני- זה רק יכול להוסיף.
בעקרון הדבר הבסיסי שצריך להבין זה שאין דרך צודקת. אין דרך 1 כזו. ישנם כמה דרכים לחיים של תורה. יש דרך של תורה ועובדה ויש דרך של "תורה בלי דרך ארץ;) ושניהם נכונות. כל אחת יש לה את המגרעות שלה ואנחנו צריכים לנסות להגיע ל"מושלם". לכן - לקחת את הטוב מכל דרך. ובעצם- כששאלי רב אחד שלי איך הוא מגדיר את עצמו הוא אמר לי :אני אלוקי". (כאילו- לא חרדי, לא דתי), הוא מסתופף בחצרות חסידים ועם זאת אוהב את ארץ ישראל ושולח את ילדיו לצבא ויש לו דעות לפה ולפה- אבל כך- צריך לקחת את הטוב בכל דבר. זו החוכמה. נכון שהחברה מבנה את העיניינים לפי כיפות או חליפות אבל זה באמת רק דבר חיצוני ואנחנו צריכים להתעלות מעבר אליו.  אם כל מה שנעשה בחיינו יהיה "למען השם" זה לא משנה אם הבחור הוא חייל או רב. לכן אנשים שיש להם את ההבנה הזו - אם הם חרדים או דתל"א הם יכולים להתחתן כי הכל יוצא מנקודת מוצא אחת וחוזר אליה- לכן לא יהיו בעיות.
 לדעתי כמובן.