| נשלח ב-19/6/2007 01:30 |
|
| |
יארצייט האדמור האחרון מליובאביטש
היום
ג תמוז חל היארצייט של האדמור האחרון מליובאביטש
ר מנחם מנדל בר לוי יצחק שניאורסון
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 01:32 |
|
| |
רבי מנחם מנדל שניאורסון
( הרבי מליובאוויטש' י"א
בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז
ה'תשנ"ד ; 18 באפריל
1902 - 12 ביוני 1994 )
השביעי בשושלת אדמו"רי
חב"ד , עמד בראש חסידות
חב"ד משנת תשיא ועד
לפטירתו בשנת תשנד
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 01:37 |
|
| |
רבי מנחם מנדל שניאורסון
נולד ב י"א בניסן ה'תרס"ב
בעיר ניקולאייב ,
אוקראינה . אביו, רבי לוי
יצחק שניאורסון , היה הרב
הראשי של העיר
יקטרינוסלב בשנים 1907 -
1939 . אמו היא חנה בתו
של רבה של מיקולאייב
מאיר שלמה ינובסקי. אביו
היה מורהו העיקרי. הוא
למד תלמוד וספרות
הלכתית , ועסק גם ב קבלה
מנקודת המבט החסידית.
בגיל 16 החל בלימודי
מתמטיקה חלקיים ב
אוניברסיטת יקטרינוסלב.
בשנת 1928 התחתן עם
חיה מושקא שניאורסון ,
בתו של האדמו"ר יוסף
יצחק שניאורסון ועבר
לגור ב ברלין . שם למד
מתמטיקה ו פילוסופיה
באחת האוניברסיטאות
זמן מה. באותה עת קשר
קשרי ידידות עם עוד שני
רבנים
שלמדו בברלין, יוסף דב
סולובייצ'יק ו יצחק הוטנר
, אשר
בהמשך הפך למבקרו
החריף.
בשנת 1933 עבר הרב
שניאורסון ל פריז , ושם
למד זמן מה הנדסת חשמל
בבית ספר לעבודות
ציבורית . בשנת 1941
נמלט מצרפת ובתאריך
כ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף
לחמיו, הרב יוסף יצחק
שניאורסון , בשכונת קראון
הייטס שב ברוקלין . באותם
ימים עבד כמהנדס אוניות
במספנות הצי האמריקאי.
בשנת 1950, לאחר מות
חמיו שעמד בראש
החסידות חב"ד, לא היה
ברור מי יעמוד בראש
החסידות - הרב מנחם
מנדל או גיסו המבוגר יותר
שמריהו גור-אריה . לאחר
שנה של אי בהירות הוא
הוכתר לאדמו"ר, ב י'
בשבט ה'תשי"א , יום השנה
לפטירת חמיו. בעת
הכתרתו אמר הרבי מאמר
חסידי (סוג של דרשה )
שנקרא "באתי לגני"
(המאמר החל בפסוק
"באתי לגני אחותי כלה" מ
שיר השירים ה', א'). מידי
שנה, באותו יום, אמר הרב
מאמר חסידי נוסף על
פסוק זה.
הרב שניאורסון, בנוסף
להיותו חתנו של האדמו"ר
השישי של חב"ד, הוא גם
דור חמישי, בן אחרי בן,
לרבי מנחם מנדל
שניאורסון (" הצמח צדק "),
שהוא השלישי בשושלת
רבני חב"ד, והוא הרבי
השביעי בשושלת הרבנים
שבראש חסידות חב"ד.
רבי מנחם מנדל שניאורסון
נפטר ב- 12 ביוני 1994 , ג'
בתמוז ה'תשנ"ד, למעלה
משנתיים לאחר שלקה
באירוע מוחי ( כ"ז באדר א'
ה'תשנ"ב , 2 במרץ 1992 ),
ולאחר שהיה שרוי ב
תרדמת במשך שלושה
חודשים. הוא נטמן ליד
חמיו ב ניו יורק , בבית
הקברות היהודי
"מונטיפיורי" ב קווינס ..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 01:44 |
|
| |
פועלו
גורמים חילוניים מייחסים
לו חלק משמעותי בגל
ההתחרדות הפוקד
בעשורים האחרונים את
מדינת ישראל , משום שמ
שנות השישים הוא קידם
את נושא ה" חזרה בתשובה
". תופעה זו זכתה תחילה
ללגלוג על ידי גופים דתיים
אחרים, אך הם החלו
לחקות אותה.
הרב שניאורסון יצר
קשרים הדוקים עם ראשי
הפוליטיקה הישראלית.
בין היתר ביקרו אצלו
בחדרו שבברוקלין: מנחם
בגין , יצחק רבין , שמעון
פרס , אריאל שרון , בנימין
נתניהו , משה קצב ואחרים.
הרבי היה משמיע דעות
בתקיפות על הנעשה
בארץ, והמנהיגים היו
מאזינים בקשב - אם כי לא
תמיד הסכימו עם דעותיו.
קשר מפורסם נוסף היה
עם נשיא המדינה זלמן
שז"ר , שבמסגרתו בחר
הנשיא ללכת לאדמו"ר
בחדרו בברוקלין במקום
שהאדמו"ר יבקרו במלונו.
בארץ טענו כי מדובר
בזלזול בכבוד הנשיא;
הנשיא עצמו, לעומתם,
אמר כי הוא הולך אל הרבי
לא כנשיא אלא כחסיד.
הרבי יזם את מפעל ה"
שלוחים ", הם שלוחי חב"ד
היוצאים לרחבי העולם על
מנת להפיץ יהדות לכל
יהודי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 01:51 |
|
| |
חיבוריו וספריו!
ספרים רבים מלקטים את
מאמריו ושיחותיו של
הרבי. סדרת ספרים בשם
"ליקוטי שיחות" כוללת 39
חלקים, המלקטים אוסף
עיונים ופלפולים על
פרשיות השבוע , קטעי
תלמוד ו משנה תורה
לרמב"ם . סדרה נוספת
בשם "אגרות קודש"
מלקטת את תשובותיו
לשאלות שונות. בנוסף,
סדרת "התוועדויות" היא
רשימת שיחותיו בזמנים
שונים שלא עברו הגהה
שלו לפני הדפסתן.
חיבוריו
חיבוריו התורניים של
הרבי מתחלקים בכללות
לשניים: תורה שבכתב -
דברי תורה שרשם לעצמו
או לפרסום, בדרך כלל
קודם עלותו על כס
הנשיאות החב"דית; ו תורה
שבעל-פה - דברי התורה
שאמר ברבים בהזדמנויות
שונות, ונכתבו על ידי
השומעים - חלקם הוגהו
על ידו. הרשימה המופיעה
כאן היא של דברי הרבי
המקוריים ולא של מאות
ספרי הליקוט והסיכום
שנערכו על-פיהם.
היום יום... : לוח שנה שיצא
לאור על ידי הרבי בשנת
תש"ג ( 1943 ), ובו ליקוט
פתגמים ורעיונות
חסידיים על כל יום במעגל
השנה. בהתבוננות בו
אפשר לגלות את ניצני
תורתו של הרבי שנודעה
לציבור בעיקר אחרי מות
חותנו ר' יוסף יצחק
שניאורסון ב- תש"י . הלוח
מתחיל מיום י"ט בכסלו
שלא כלוח רגיל הפותח ב
ראש השנה , וזאת לאור
העובדה שי"ט בכסלו נקבע
כ"ראש השנה לחסידות" -
ולכן לוח שנה "חסידי"
פותח ומסיים בו.
הגדה של פסח עם לקוטי
טעמים ומנהגים: יצא לאור
בשנת תש"ז ( 1947 ) והוא
כולל ליקוט מכל ה ראשונים
וה אחרונים על ההגדה
ומקורותיה, לצד מנהגי
חב"ד.
בהגדה מתגלה הרבי כ
ביבליוגרף מהשורה
הראשונה, כאשר לצד כל
נוסח מופיעות המקבילות
שלו בכל הנוסחים,
והסברים מדוע בחר ה בעל
התניא שסידר את ההגדה
בנוסח חב"ד בנוסח שלו
דוקא.
רשימות: לאחר פטירתו
של הרבי בשנת תשנ"ד (
1994 ) נמצאו בלשכתו,
בתוך מגירה, ארבע
חוברות גדולות המלאות ב
כתב-יד צפוף. הרשימות
הללו נרשמו על ידי הרבי
בעיקר בין השנים תר"ץ (
1930 ) לת"ש ( 1940 ). הן
מכילות חידושי תורה
רבים וכן יומנים אישיים
בהם מרוכזים סיפורים
ושמועות ששמע מחותנו ר'
יוסף יצחק.
רבים מדברי התורה
פותחים בדיון בדרך
הנגלה, ולאחר מכן עוברים
לביאור הדברים בעבודת
השם, וב תורת החסידות .
סגנון זה קיים בכל תורתו
של הרבי.
רשימות אלה נדפסו
בחוברות בודדות בין
השנים תשנ"ה-תש"ס.
לאחר שכל הרשימות
הודפסו, הוחלט לעשות
סדר בחוברות אלו. צוות
מיוחד עמל על הגהה
נוספת ועריכה מחודשת,
ובשנת תשס"ו נדפס הכרך
הראשון, הכולל את כל
ה"יומנים" הנמצאים
ברשימותיו, ונקרא בשם
רשימות היומן (כ-500
עמודים).
"שניים אוחזים בטלית":
בין הרשימות נמצאה
חוברת מוכנה לדפוס
משנת תש"ב ( 1942 ), על
הסוגיה התלמודית
המפורסמת "שניים אוחזין
בטלית" (תחילת מסכת
בבא מציעא ). הרבי מקשה
קושיות בו בדרך הנגלה -
מקדים ומבאר את הסוגיה
בדרך הדרוש וחוזר לתרץ
את הקושיות ה"נגליות" על
פי הדרוש.
רשימת המנורה: רשימה
נוספת המבארת את
השיטות השונות בדיני
הדלקת ה מנורה ב בית
המקדש . שוב, הביאור הוא
בדרך הנגלה, ולאחר מכן
ביאור נוסף בדרך הדרוש -
בעבודת השם.
לקוטי ציונים והערות
לספר-של-בינונים: רשימה
נוספת המכילה ציוני
מראי-מקומות והערות
תוכניות על ספר התניא .
מלאכת העבודה על
הליקוט לא הושלם, ולכן
כנראה לא יצא לאור בחייו.
הליקוטים הודפסו
בחוברות ועדיין לא רוכזו
בספר.
תשובות וביאורים:
תשובות ב הלכה ובהגדה
שפרסם הרבי בבטאון
החב"די "קובץ
ליובאוויטש" שיצא לאור ב
ניו יורק בשנים תש"ח-ט (
1948 - 1949 ).
אגרות קודש : חלקים
מובחרים ממכתביו של
הרבי לכלל ולפרט. מתוך
מאות אלפי מכתבים
פורסמו לעת עתה רק מעט
יחסית - אלו שיש בהם ענין
לציבור. האגרות הן מן
השנים תרצ"ט - תשכ"ח (
1939 - 1968 ). הן כוללות
עצות והדרכות בעבודת
השם, ביאורים ב קבלה ב
חסידות וב נגלה , בתוך
עצות פרטניות בנושאים
שונים ומגוונים ( בריאות ,
שמחה, שלום בית ועוד).
חלק גדול מן האגרות
התורניות נדפסו כהוספה
לסדרת הספרים "לקוטי
שיחות". עד כה נדפסו 28
כרכים מסדרה זו.
לקוטי שיחות : לקוט מתוך
דברי תורה שהשמיע הרבי
ב התוועדויות המיוחדות
שנערכו בבית מדרשו בכל
שבת ו מועד . בספרים
פרוש הדרך החדשה של
הרבי בלימוד פירושו של
רש"י על ה תורה , ביאורים
בספרי ה רמב"ם ב תורת
החסידות ובשאר מקצועות
התורה. - הספרים הוגהו
על ידי הרבי. נדפסו 39
כרכים, והסדרה הושלמה.
ספר המאמרים המלוקט:
ליקוט של "מאמרי-
חסידות" - ביאורים
בתורת החסידות שהשמיע
הרבי בהזדמנויות שונות.
בספרים אלו מרוכזים רק
המאמרים שהוגהו על ידי
הרבי, מאות אחרים שלא
הוגהו מוכזים בספרים
המכונים "ספר המאמרים"
סתם. סדרה זו כוללת 6
כרכים.
עניינה של תורת
החסידות: באור מהותה
של תורת החסידות,
והחידוש שבה על חלקי
התורה האחרים (חלק
ה"פשט", ה"רמז"
ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה
על ידי הרבי.
תורת מנחם - התוועדויות:
ריכוז דברי התורה
שהשמיע הרבי בכל שבת
ומועד. הספרים מסודרם
בשני סדרות, הסדרה
המאוחרת - תשמ"ב-
תשנ"ב ( 1982 - 1992 ) היא
של ארבעים ושתיים
חלקים. והסדרה המוקדמת
- תש"י-תשכ"א ( 1950 -
1961 ) עשרים ושמונה
חלקים, סדרה זו עומדת
באמצע עריכתה ומצפים
שכאשר היא תגיע ל"סדרה
המאוחרת" היא תכלול
קרוב למאה וחמישים
חלקים של דברי תורה. -
רוב דברי התורה
המופיעים בספרים אלו לא
הוגהו על ידי הרבי, נרשמו
על ידי השומעים והם על
אחריותם הפרטית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 01:56 |
|
| |
התוועדויות הרבי
בכל מועד יהודי וחסידי
נהג רבי מנחם מנדל
שניאורסון לערוך
התוועדות ב בית מדרשו ב
ברוקלין . להתוועדויות אלו
נהרו משתתפים רבים מכל
החוגים, שבאו מי לשהות
במחציתו של הרבי בעת
סגולה, ומי לשמוע דברי
חיזוק והתעוררות
בעניינים שעל הפרק.
במרכז בית המדרש ישב
הרבי על בימת עץ מוגבהת
ומאחריו הרבנים ואישי
הציבור שנכחו במעמד,
כשממול הרבי ישבו
החסידים המבוגרים ואילו
הצעירים הצטופפו על גבי
מדרגות עץ מוגבהות ('
פירמידות ' בלשון
החסידים).
הרבי היה פותח באמירת
דברי תורה הקשורים
בדרך כלל ל פרשה או ליום
המסוים, כשבין השיחות
שנמשכו זמן רב, ניגנו
הקהל ניגונים והרימו
כוסית 'לחיים' כשהם
מצפים למבטו של הרבי
המסמן להם לשתות
מהכוס.
השיחות שאמר הרבי
מלובביץ' בהתוועדיות
השונות תועדו ויצאו
במקבצים של
"התוועדויות" לעתים
באופן ערוך כפרוטוקול,
המביא, מעבר לדברי תורה
וסיפורי חסידים, גם את
מנהגי הרבי ואלו שירים
בדיוק שרו באותה
התוועדות.
מקבצים אלו המכונים
בשם "התוועדויות - תורת
מנחם" לוקטו ל ספרים
המסודרים בשני סדרות,
הסדרה המאוחרת -
תשמ"ב-תשנ"ב ( 1982 -
1992 ) היא של ארבעים
ושניים חלקים. והסדרה
המוקדמת - תש"י-תשכ"א (
1950 - 1961 ) עשרים
ושמונה חלקים, סדרה זו
עומדת באמצע עריכתה
ומצפים שכאשר היא תגיע
ל"סדרה המאוחרת" היא
תכלול קרוב למאה
וחמישים חלקים של דברי
תורה. רוב דברי התורה
המופיעים בספרים אלו לא
הוגהו על ידי הרבי, נרשמו
על ידי השומעים והם על
אחריותם הפרטית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 02:02 |
|
| |
אחרי פטירתו....
פטירתו גרמה לזעזוע אדיר
בקרב חסידי חב"ד,
את מקום קבורתו של
הרבי, בית העלמין
מונטיפיורי שב קווינס , ניו
יורק , פוקדים רבים
לקבלת ברכה. מערכת
פקסים ו אימיילים מקבלת
בקשות לברכות מכל
העולם, הנקראות על קברו.
קבר הרבי מכונה "אוהל".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 02:08 |
|
| |
המידע הועתק מויקיפדיה ועבר עריכה על ידי בה
הושמטו קטעים לא
רלוונטיים24
_____________
תוקן על ידי - ניוטרל - 06/08/2007 1:20:56
|
|
|
|
|