חינוך כלכלי

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2245443

כמובן שהכל צריך להעשות בשיקול דעת, במידה הראויה ובדרך הנכונה והמתאימה לכל נער/ה.
עוד כמה נקודות חשובות:
א. ההורים יתאמו קודם בינם את הדרך להציג את הדברים
ב. יש להדגיש בפני המתבגר/ת את החשיבות בשמירה על דסקרטיות.
ג. זוהי הזדמנות לפתח עמידה בפני חרדות אשר ללא ספק המתבגר יתקל בהם במהלך חייו (שמירה על פרופורציות, אופטימיות, חוסן נפשי וכו')
ד. ריפוד מחשש לחרדות גורם לחוסר בשלות לאחר נישואין
ה. להיזהר מחשיפת יתר שתגרום ל"שחיקה לקראת נישואין" (תופעה נפוצה במגזר החרדי)

_________________

י-ארצי.
דברי הרב שניילברג נכוחים ואמיתייים מאוד.
לענ"ד אין זה מן התבונה לחשוף ילדים ואפילו מתבגרים לחשבון ההוצאות. זהו דבר בעל אחריות ומשקל שאינו מתאים לילד וגם למתבגר. כבר שמעתי על מקרים של של נערים שנחשפו לקושי ולמידת ההוצאות המרובות ופיתחו דאגה וקיצוניות לכל עניין של כסף דבר שפגע מאוד אח"כ כשהם עצמם בנו בית.
מה שטוב יותר הוא לשתף את הבחור\ה המאורסים לסדר ההוצאות והכנסות. בדר"כ בגיל הזה כבר יש יותר ישוב דעת, ובנוסף נכונות ללמוד את עיקרי העניין של ניהול כלכלי.

יש בבני ברק ראש כולל יקר בשם הרב בעריש שניילבג הפועל בחכמה רבה ובמס"נ להעלות צעירים ומבוגרים שנקלעו לחובות על דרך המלך. ממנו שמעתי את הכלל הבא:
מי שגדל במשפחה עניה - למד לעשות חשבון ובדר"כ לא יהיו לו חובות.
מי שגדל במשפחה מבוססת - למד להוציא בלי חשבון, ובדר"כ יקלע לחובות. 

לגופו של עניין, האחריות מוטלת בראש ובראשונה על ההורים. הנה 2 דברים בעניין:
א. לדעתי הורים שממדרים את ילדיהם המתבגרים מהחשבונאות הכלכלית של הבית פוגעים בחינוך הפיננסי שלהם. הורים חכמים ישבו עם ילדיהם כבר בגלאי העשרה, יציגו בפניהם את הכנסות הבית, הוצאות שוטפות, חריגות, חובות והחזרים וגם את החסכונות. אין בכך שום פסול בין אם אתה אמיד ובין אם אתה במצב קשה. חשוב לחשוף את המתבגר בפני מציאות החיים כמות שהיא, ולאמן אותו לקראת ניהול כלכלי של הבית. זה תפקיד בסיסי של ההורים.
זה אולי יותר נוח לשמור את גובה המשכורת והחסכונות של אבא ואמא בסוד אבל בסופו של דבר הילדים גדלים בחממה כלכלית וכשהם יוצאים לחיים הם משלמים עליה ביוקר.
ב. שיטה נוספת לחינוך פיננסי: דמי כיס. יש לקבוע סכום קבוע אחת לשבוע בישוב דעת ובשיקול ראוי שיהיה בעל ערך אך לא גבוה מדי. זה פותר הרבה בעיות וחיכוכים של דרישות ועוד.
בצד הקיצוני של השיטה ניתן למצוא הורים שמקציבים לילדיהם סכום גדול יותר, שיספיק לא רק למותרות (במידה הראויה), אלא גם לביגוד, ספרי לימוד, ושאר הצרכים הבסיסיים שלהם מלבד אש"ל, האחריות לסיפוק צרכים אלה מוטלת על הילדים ועליהם ללמוד לשמור על הכסף גפ כשהוא סכום קצת גדול יחסית, כדי שיספיק להם בסופו של דבר גם לדברים שהם מוכרחים.
כך משמשים הדמי כיס גם ככלי לחינוך פיננסי לשמירה על מסגרת וחלוקת התקציב בין צרכים למותרות וגם מספקים לנער/ה המתבגר/ת את תחושת העצמאות הנדרשת להם בתקופה זו.

שרגא

אתה יכול אפילו להקים מיזם כזה בעצמך, ולהרוויח ממנו. עברו הימים בהם היתה סמכות אחת לעולם הישיבות, שיכלה לפסול מיזם כזה ולהביא להתמוטטותו.

קח דוגמא, ישנם בימי בין בזמנים ימי עיון לבחורים וחתנים, מרצים שם כל מיני רבנים שאינם מופיעים בישיבות ממש, והדבר מצליח. יש ימי עיון לבחורים של "לדעת לדבר לפני קהל" מבית היוצר של ערכים, יש אפילו קורסים בחבישה והצלת נפשות (ואכן, לזה קמה התנגדות מה).

אם תקים קורסים לבחורים ואברכים, לניהול כלכלי נכון של הבית. ותגבה דמי כניסה סמליים בכניסה. אני ערב לך שהאולם יהיה מפוצץ. כך שהניהול הכלכלי שלך ייצא מורווח. במקות לתת עיצות כל היום, אפשר פשוט לקום ולעשות.

צריך מעט חוש פוליטי. למשל, אל תביא את דה הרטוך להרצות, אין לך את הגב של המודיע, ואתה עלול להעיר את חמתו של עסקן כלשהו שירוץ לרבנים. אם אתה רוצה להיות יותר בטוח, תשיג לעצמך איזו הסכמה מאחת מהחצרות המפורסמות, וישנם עוד דרכים שצריך לדעת. אם תשיג הסכמה מפורשת, לכאורה יותר טוב. אבל ייתכן שאז החצר השניה בדווקא תארגן מכתב נגד. צריך לדעת ללכת בין הטיפות, ולהציג זאת כדבר נייטרלי לגמרי. בית של תורה צריך ניהול נכון וכו'. אבל זה לא קשה כל כך.

הבוחן, כפי הבנתי, וכפי שכבר ציינתי, קשה לצפות במצב הנוכחי שתהיה ישיבה כלשהי שתתעסק בזה בצורה זו או אחרת. הכיוון עם אפשרות להצלחה כרגע יהיה הפוך, שיארגנו ערב כזה, יפרסמו זאת בין הבחורים בצורה שתמשוך אותם לבוא (בלי קשר להנהלת הישיבה! מקסימום לבקש מהם רשות אם זה בסדר מבחינתם שבחורים יבואו, אין לצפות מהם שיעודדו את הבחורים לכך), ואז לדעתי ימלאו כל מקום שיכינו...

מאיר.
לא הבנתי מי צריכים לעבור הכשרה המדריכים או החתנים ?

לעצם העניין. לענ"ד המדריכים צריכים לעבור הכשרה בסיסית על מנת שהם יעוררו את החתנים לנושא. ישנם מדריכים שעושים זאת גם היום, אולם מעט מידיי ושטחי מידיי. המדריכים צריכים להפנות את החתנים אל קורסי הדרכה בנושא. מילת המפתח כאן היא מודעות. צריך  ליצור מודעות לנושא אצל החתנים הצעירים על מנת שכבר מבראשית יכלכלו (תרתי משמע) את צעדיהם בתבונה.

ארגון פעמונים בהחלט מעביר סדנאות כאלה. וכמדומני אף ישמח לכך.
אם ישנה ישיבה שמוכנה להיות חלוצה בעניין- אני מוכן לפעול אצלם (יש לי הכרות שם עם אנשים) ולקשר בין הגופים.

שוחר טוב

הוראה ותו לא? הם יצטרכו לעבור הכשרה לענין, לא?

העיצה לזה היא שמדריכי החתנים יתייחסו לנושא הזה כחלק מההדכה לחתנים.
לא נראה לי שבאופן אחר ישנה אפשרות לעורר על הנושא.

דבר כזה צריך להגיע כהוראה מגבוה לכל מדריכי החתנים.
דומני שיש להם איזה ארגון גג בירושלים. 

לדעתי מסתבר שיהיה לזה ביקוש, אם יארגנו מעין חוג בית, סדרת שיעורים או הרצאות בנושא. שמעתי פעם על יוזמה חד-פעמית כזו, שאירגן חבר בישיבה שאביו מתעסק בנושא, לקבוצת חתנים מהישיבה. מסתבר שיש ביקוש, או לפחות עם פירסום מינימלי זה יקרה, השאלה מי יקח זאת לידיו? אולי אירגון כמו "פעמונים" ירצה לטפל קצת במניעה מוקדמת?

ברור, ברור. כל התשובות נכונות, אלא שלא תמהתי על הישיבות מדוע לא מלמדים. אני מבין ולא מופתע.
אני מעלה הצעה ואולי מישהו יודע או יכול לקדם אותה.