רבי שמחה בונים אלתר
מגור בעל 'לב שמחה'
הרב שמחה בונים אלתר
(ה'תרנ"ו 1896 - ה'תשנ"ב
1992 )- ה אדמו"ר מ גור בין
השנים תשלז תשנב , בעל
ה'לב שמחה'.
תולדות חייו
נולד בשנת תרנ"ו ( 1896 )
בעיירה גורא קלוואריה שב
פולין , לאביו בעל ה אמרי
אמת . לאחר פטירת אביו
בשנת תש"ח - 1948 ,
נבחר אחיו בעל ה בית
ישראל ל אדמו"ר , והוא יצא
למשך תקופה עם
משפחתו מ ארץ ישראל , ל
סן ז'רמן על יד פריז שב
צרפת , ואחר כך התיישב ב
אנטוורפן שב בלגיה . בשנת
תשל"ז - 1977 , עם
פטירתו של אחיו
האדמו"ר, הוכתר על ידי
חסידי גור כרבם, למרות
גילו המופלג אז - 81 שנים.
שימש כאדמו"ר עד תשנ"ב
- 1992 , בשנת תשמ"ו חלה
מאוד אך המשיך להיות
מנהיג ואדמו"ר לחסידי
גור, על אף שמיעט
בדרשותיו והופעותיו
הפומביות. נפטר ביום ז'
בתמוז תשנ"ב - 1992 , ואת
מקומו באדמו"רות מילא
אחיו מאב בעל ה פני מנחם .
בנו היחיד, הרב יעקב
אריה אלתר הוא האדמו"ר
מגור הנוכחי.
בתו היחידה, רבקה פייגא,
הייתה נשואה לרב מאיר
מנדל, מחשובי חסידי גור
ב לונדון , ונתגרשה ממנו,
ואחריו נישאה לרב חזקיהו
לב. נפטרה בתאריך יא אב
תשנ"ז 1997 , כשהיא
מותירה אחריה את בנה
יחידה, הרב נחמיה מנדל,
ראש כולל בית ישראל ד
חסידי גור ב אשדוד .
פועלו הציבורי
במשך השנים הספורות,
תשל"ז - תשנ"ב 1977 -
1992 , בהן הנהיג רבי
שמחה בונים את קהל
חסידי גור, הוביל שינויים
בהנהגות הציבור, כגון
תקנות מחמירות לצמצום
הוצאות על חתונות
ושמחות משפחתיות בקרב
חסידיו. בנוסף, פתח
במלחמת חורמה בעישון ה
סיגריות , הפציר בחסדיו
המבוגרים להפסיק לעשן
ואסר על צעירים את
העישון לחלוטין. הוא
הוביל להקמת קריות
חסידיות של חסידי גור
בפריפריה, בין השאר ב
חצור הגלילית , ב ערד וב
אשדוד , על מנת להוזיל את
עלויות הדיור. כמו כן
הוביל את מאבקי הציבור
החרדי כמו המאבק נגד
הקמת האוניברסיטה
המורמונית על הר הצופים
והמאבק נגד קבורתה של
הנוצריה תרזה אנגלביץ ב
בית הקברות ה יהודי ב
ראשון לציון . כמו כן, חידש
את הדרישה ל רוטציה בין
נושאי המשרות הציבוריות
ב אגודת ישראל . ליקוט
מחידושיו ב טישים שערך
לפני תשמ"ו כונסו בספר
לב שמחה .
(מתוך ויקיפדיה)
 |
|
|