בית פורומים עצור כאן חושבים

מתי הגדוילים יצאו לפנסיה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/7/2007 13:26 לינק ישיר 
מתי הגדוילים יצאו לפנסיה?

שתי כותרות תפסו את עיני בסוף השבוע האחרון:
1. מרן הרב אלישיב שליט"א חזר למסור את שיעורו היומי לאחר שבתקופה האחרונה נמנע מכך עקב חולשתו הרבה. (למה לא הודעתם לנו כשהוא הפסיק?)
2. מרן הרב שטיינמן שליט"א ישוחרר בקרוב מבית החולים.

האם זה נורמלי ששני אנשים חולים וחלושים אחרי גיל 90 ינהלו את כל הציבור החרדי? אולי זה הגורם לתופעת שלטון העסקנים?
מה שאבסורדי לחלוטין בכל העסק הזה הוא שהרב אלישיב בכל מיטב שנותיו הצעירות והבריאות כיהן כדין ברבנות. רק שנים רבות לאחר שהרבנות השכילה לשחררו לפנסיה מתוך הנחה שגילו המתקדם יטיל עליו מגבלות במילוי תפקידו, אז נזכרו החרדים להכתירו לגדול הדור.
להזכירכם - גדול הדור פוסק יום יום בשאלות שהן בגדר דיני נפשות לכל הציבור החרדי ופעמים גם לכלל תושבי המדינה כמו בפרשת ההתנתקות.  



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/5/2011 15:18 לינק ישיר 

אני מציע שיבחרו גדולים בגיל שלשים, ויצאו לפנסיה בגיל ששים וחמש [לכל היותר שבעים-לאלו הצלולים מביניהם]
שזה בין כך הגיל הממוצע של אלו המנהיגים באמת. קרי-העסקנים.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/5/2011 12:12 לינק ישיר 

פנסיה? הצחקתם אותי. יש גדוילים שעוד לא הגיעו לכלל דחיית שירות..


_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-26/8/2009 19:08 לינק ישיר 

אם הוחלט להעביר נושא, שיהיה..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2009 17:26 לינק ישיר 

ממה שהיה כתוב לפני:

בספרו אז נדברו חלק ג סימן עב עמ' קנו בהערה, מערער הר"ב זילבר על שימוש באגרות החזון איש כהוראה כללית לציבור, והוא כותב: "ואותו הדבר שכתבתי בקשר לפסקי החזוןאיש המוסרים איש מפי איש יש להתייחס נמי לאגרותיו בין מה שכבר נתפרסם ומה שלא נתפרסם אין לראות את כל האגרות כהוראתו לדורות מפני הנימוקים שנתבאר בפנים, שהרי אין ידוע לנו כל הנימוקים והמסיבות של השואל, שהרי ייתכן שהוראתו זו שייך רק להשואל בבחינת הוראת שעה, דמכיון שהחזו"א לא התכוון לחבר ספרי שו"ת במלא מובן המלה אין לראות את הכל כהוראו לדורות". וכן הוא כותב גם ב"אז נדברו" חלק יא סימן לו עמ' פח: "ועושה רושם כאילו החזו"א כתב האגרות חזו"א שהיום זה מופץ ומרבים לצטט ממנו וכל אחד מושך אצלו וחושב שמה שהוא חושב חשב ע"ז החזו"א,וידוע שכתב אגרת ליחיד וחסר לנו כל הפרטים אשר ע"ז השיב לו ובטח שהחזו"א לא חלם שיבוא יום ויעשו מזה ספר", וראו גם באז נדברו חלק יב סימן לד עמ' עח: "אלא שאגב כתבתי שאין לסמוך על אגרות החזו"א שרבים מצטטים ממנו".

ואכן בעיה זו מצאנו אצל מחברים אחרים אשר התלוננו שתשובותיהם הפרטיות נדפסו כהלכה לציבור, ראו למשל בשו"ת אבני נזר חלק או"ח סימן תקיז: "ב"ה יום ב' שופטים תרנ"ג לפ"ק פה סאכטשאב. שנית להרב הנ"ל, הנה הובא לפני את חיבורו בכורי שלמה אשר הדפיס. ובו תשובה אשר השיבותיו בעת הייתי בקראשניוויץ וגם אשר שלח אלי תשובה על מכתבי. לא ישרה בעיני על אשר הדפיס דברי תשובתי בלי רשותי. טרם אשים עיני עליו. אם ראוי להפיצו על פני תבל. וידוע דברי רמב"ם בתשובה. במה שאמרו בגמרא שהאומר דבר בצבור צריך לעיין בה בינו לבין עצמו ארבעה פעמים אך כאשר יפיץ על פני תבל אף אלף פעמים מעט. בשגם כי בעת כתבתי אליו ידעתי כי לא להלכה למעשה נתכוין רק לפלפולא בעלמא. לא כן כשיודפס יורו ממנו הלכה למעשה. אך מה שעבר אין. ויען ביקש להשיבו על דבריו. הנני לעשות רצונו. הגם שסתירת דבריו רובו מבואר בתשובתי עצמה. מכל מקום אשיבהו על סדר אותיות מה שנוגע לדבריי ...". וראו גם את דברי רי"ז שטערן, מחבר ספר "זכר יהוסף'', בראש השדי חמד חלק אסיפת דינים, (תעודות),שכתב במכתבו: "מצאתי בהקובץ הזה שהביא לדפוס ב' תשובות שהשבתי לו, אשר לא שיערתי בעת כתיבתם שיבואו לדפוס, לא כל הנאמר בכתב להשיב דבר לשואל למעשה, ראוי לחוק בעט ברזל לדורות …".

כשרבי ר' יוסף חיים זוננפלד נשאל (שו"ת שלמת חיים ל, סימן תקיט, עמ' ריט טור ב), אודות דברי הזכר יהוסף: "וצ"ע, ד"חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן". הוא השיב: "כנראה שאין ראוי להקפיד בזה".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2009 16:27 לינק ישיר 

לץ
ללא ליצנות- למרות שאני  תאורטית, כבר בפנסיה- אני עדין יו"ר פעיל של חברה, וחבר בכמה דירקטריונים,

אני באמת חושב שאני יעיל ותורם כמו בעבר- אם לא יותר- ומצדיק את שכרי  בכבוד..כך אני חושב

- אבל האמת ,כשאני  נתקל בכמה כוחות צעירים ורעננים,-ואפילו כאן בפורום- אני מתחיל לפקפק במה שאני חושב,
נדמה לי כי האגדות על צלילותם של כמה מהגדויילים, אולי נכונות, אבל בהחלט מוגזמות, כל לימדו אותנו להאמין.

בפר' ויגש- מספרת התורה, כי יוסף חילק מתנות לאחיו- "לאביו שלח  כזאת",- מפרש רש"י, כזאת= שלח לו יין ישן- שדעת זקנים נוחה הימנה,.
למה זקנים אוהבים יין ישן? כי יין -כמה שהוא זקן יותר- הוא משובח יותר-, זקנים אוהבים את ההשואה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2009 15:47 לינק ישיר 

נראה לי שמישהו כאן איבד את הרצף, הנה תזכורת:

איש ציפור כתב: "האמת כדבריהם. סנהדרין כמקום שממנו יוצאת הוראה לישראל וכממשיכת התורה שבע"פ יש כאן".

ועל כך הערתי: 1)  להעיר, שהדיון היה לגבי ההלכה של לשכת הגזית, אם אפשר להעמיד זקנים וישישים מופלגים. ולא לגבי הסמנטיקה והכינויים.

הסבר: שורה תחתונה, אין במינוי של בית הועד ביבנה שום הגבלת גילאים.
2) ואם כל מי שקבלו ישראל עליהם זה סנהדרין, הרי שהגדולים שלנו הם סנהדרין, כפי שכותב החזו"א באגרת..

הסבר: אם באמת אפשר לקרוא כדברי איש ציפור לכל מקום ש"ממנו יוצאת הוראה לישראל וכממשיכת התושבע"פ" סנהדרין, וכן כדברי לוצטי לעיל כל מי שרואים כפופים לו, אז אולי גם הרב אלישיב הוא סנהדרין שהרי כל שומרי המצוות שומעים לפסיקותיו (לפחות בעניני הלכה)? וכאן הוספתי שלש נקודות, אצלינו, בישראל, זה מסמן דבר מצחיק מעט, ז"א, הרי אף אחד כאן לא חושב שיש לגדוילים תוקף של סנהדרין, ולכן בשביל מה הכרכורים להסביר מדוע בית הועד ביבנה בכל אופן יש בו בחינת "סנהדרין", כשאפשר לומר אותם דברים גם על הרב אלישיב בעצמו?

עכשיו אני מקוה שהכל מובן, ונפתרה גם קושית ירוחם:

"האם "איגרות" הן הלכה מחייבת?"

שהיא באמת קושיה עצומה על דברי, ברור שהתכוונתי לפסוק כאן הלכה מאגרות חזו"א.  

אגב, ירוחם, מה רוצים מהפנסיונרים, כל כך קשה לחשוב כשאתה בפנסיה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2009 15:39 לינק ישיר 

בעל
זו לא רק סימנטיקה- יש- ציבור -יש -קהל- יש- עדה- ויש- עם- אני דברתי על עם ישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2009 13:42 לינק ישיר 

לייצי,
החזו"א אינו לפנינו ולכן א"א להקשות עליו, ובכלל יתכן שבימיו טרם לידתי המציאות היתה אחרת, אבל היום ברור שלא כל ישראל, לא כל הציבור שומר תורה ומצוות, ואפילו לא כל הציבור החרדי שומע לאיזהשהוא "גדול" ממילא הדברים האלו חסרי רלוונטיות, להיום. (לולי דמסתפינא הייתי חריף  יותר,ככל הנראה ...) 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2009 13:34 לינק ישיר 

ירוחם
השאלה מי נקרא קהל.
לצורך הענין רק תושבי רחוב רשבם בבני ברק נקראים קהל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2009 13:22 לינק ישיר 

לץ
א. רוב עם ישראל לא קיבלו עליהם את "הגדולים" כגדולים מעליהם!
ב. האם "איגרות" הן הלכה מחיבת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2009 23:14 לינק ישיר 

ולהעיר, שהדיון היה לגבי ההלכה של לשכת הגזית, אם אפשר להעמיד זקנים וישישים מופלגים. ולא לגבי הסמנטיקה והכינויים.
ואם כל מי שקבלו ישראל עליהם זה סנהדרין, הרי שהגדולים שלנו הם סנהדרין, כפי שכותב החזו"א באגרת..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2009 22:34 לינק ישיר 

כבר קדמוני לוצטי ור' מיכי והאמת כדבריהם. סנהדרין כמקום שממנו יוצאת הוראה לישראל וכממשיכת התורה שבע"פ יש כאן.
הדינים של סנהדרין שבלשכת הגזית ברובם אין כאן, אם משום "המקום אשר יבחר" ואם מסיבות אחרות.
כל השאר סמנטיקה. (במקרה הטוב)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2009 22:00 לינק ישיר 

לייצי,
לפי הגדרתך, חז"ל עצמם אומרים שזו לא היתה סנהדרין. על כן הויכוח כאן הוא רק סמנטי. זה היה בי"ד הגדול, אבל לא היתה כאן הגדרה של זקן ממרא בגלל שהמקום גורם.
כשהגמרא אומרת שהסנהדרין גלתה ליבנה, היא  מתכוונת במובן הזה, ואני חושב שעל כך אין לנו ויכוח.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2009 20:30 לינק ישיר 

נראה שצריך לחלק בין הסנהדרין הרשמית, שהגדרתה כדבריך, לבין בתי דינים שנכפפו אליהם כל ישראל אע"פ שאינם במקום שגורם הסמכות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2009 20:27 לינק ישיר 

אתה כותב כאן הגדרה שנשמעת קצת "גמישה", ההגדרה הרשמית היא דין "זקן ממרא", דהיינו שאין אפשרות לאף חכם או נביא לחלוק על ב"ד זה ולהורות אחרת. וביבנה לא היה דין כזה, למרות שנידו את ר"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מתי הגדוילים יצאו לפנסיה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext