נסיעה ברכב

פתחתי את האשכול מאחר והתחיל דיון באשכול " הפדיחות"
ואין זה מטרת האשכול...לכן נמשיך כאן
אחזור ואחדד את דברי:
אני לא רואה בזה פסול שבן/ בת יוציאו רישיון ( לי בעצמי יש כבר כמה שנים )
לפי דעתי אין זה צנוע שבחור ובחורה שעדיין לא מכירים אחד את השני .
פעם ראשונה ,או שניה שהם נפגשים , ישבו יחדיו ברכב...
אתם יכולים להסכים ואתם יכולים שלא ,ישיבה יחדיו ללא הפרעות,מביאה ליתר ביטחון
חופשיות מסוימת, יתר קלות ראש ...ודברים יכולים לגלוש
אני לא אומרת שאצל כולם זה ככה ,אבל יש צורך והיזהר ולהיתרחק
בחורה צריכה לשמור על עצמה,וזה חלק מהצניעות של בת ישראל ,צניעות זה לא רק 
בלבוש,זה גם בשאר דברים כגון דיבור והיתנהגות.
* יש לומר ששאלתי רב בנושא ,ועל כן אני פועלת בהתאם.

מיכאלה,
אוקי אז לא נעים תמיד לנסוע באוטובוס ,עדיף אי נוחות ונעימות על פני פגיעה בצניעות


עכשיו אם יש לכם מה להוסיף בנידון בבקשה

חסויה, את אמורה לשבת מקדימה.

מיש, מה הקטע של הבחור ההוא? הוא לא יישב מולך כמה שעות קודם?

כשבחור בא לאסוף אותך ברכב, הוא לא מצפה שתשבי ספסל מאחוריו.
<אם כן- הוא יבקש ממך>
כשבחור מצרף אותך לנסיעה במונית, את לא צריכה לחשוב יותר מדי.
הרי את תמיד תתישבי במושב האחורי, כל השאלה היא, איפה הוא יתישב.
האם הוא ימתין שתכנסי ובנימוס יסגור את הדלת ויתישב ליד הנהג, או
שיצטרף אליך לאותו הספסל.
זה כבר תלוי במקובלות שלו...

קרה לי שבחור הקדים לי על ההקפדה שלו בפגישות מוקדמות,
בהתאם להוראת ראש הישיבה או הקפדה אישית שקבל עצמו. מה שבטוח
הוא עשה את זה עוד לפני שעצר את המונית.

_________________

אפשר לחדד ת'שאלה?
אם אני כבר נוסעת עם בחור, איפה מקובל לשבת מקדימה לידו, או מאחורה?
(בחור מישיבה טובה...לא מודרני)

יש אישור?

אשכול חשוב ביותר.

אמת. אבל עליו לדעת בשלב מסויים שהם קיימים כדי שהוא יידע עם מה הוא מתמודד בשעת מבחן.

עוצר, צודק! כוונתי בנסיון ש'גדול עליו' היא שלא מצפים מילד להתמודד עם נסיונות של מבוגרים ממנו אך גם לא נותנים לו לעבור על עבירות בגלל שזה 'גדול עליו' אלא מרחיקים אותו מלהתרגל לעשות דברים שמתי שיעמוד על דעתו ימנע מהם מכוח רצונו ומחשבתו העצמית.

_________________

פתח דבר, אין כזה דבר נסיון "גדול" על מישהו. אחרת לא היו מנסים אותו.
הקב"ה מצפה לראות את ההתמודדות שלך למול הנסיון. אותך.
אכן אנחנו מתפללים שלא יביאנו לכאלה מצבים. וזה די מובן היות שאנחנו לא רוצים שיהיה סיכוי שנכשל.

לגבי חינוך להתמודדות.

ציבורית - יש ליצור גדר.
אישית - יש להקנות כלים נפשיים (על ידי למידת עקרונות מוסר והתנסויות של אחרים) כדי שיציר החינוך יוכל לעמוד על רגליו ואפילו ליצור כוחות והבנות משלו.

יחס לטעויות שעלולות להיעשות- יש להתרחק כמה שניתן.
יחס לטעויות שעשינו כבר- יש לדון במקרה, בנפילה, להסיק מסקנה - ולהמשיך הלאה עם ידיעה על אופי הטעות ותסמיניה כדי שלהבא יהיה קל יותר לא להכשל בה. 

כתבתי כבר את הגדרים. מה שהוספת אינו שונה ממה שאמרתי. ואין חילוק בהקפדה שצריכה להיות בין דת"ל לחרדי.