ועל המדינות עליהן יישאל, איזה צורך יש בהן?

מוקדש למגי_אדם. הנושא התעורר בדיון בתיבה האישית עקב שאלתה בפורום אחר: "למה בכלל צריך מדינה נפרדת לגזע מסויים באנושות?" (היא התכוונה שם למטרת המדינה היהודית, אבל ניסוח השאלה עורר דיון על הנושא בכללותו.)
---------

הצורך בכל התארגנות ציבורית בין על בסיס מצומצם ובין על בסיס לאומי הוא למען השגת כל יחיד שבציבור המסוים או שבלאום את שאין ביכולתו להשיג ללא הארגון המשותף.

מתוך כך יש לדון על הצורך במדינות - שלטון משותף של ציבור היושב במקום משותף.

בעבר, כאשר עיקר פרנסת האדם היתה מן האדמה היה צורך הכרחי בהרבה שטח וממילא יצא שרבים רבו על שטח אחד. צורך זה יצר את הצורך בצבא ובמדינה לשם שמירת השטחים וניהולם. תלות חיי האדם בבת זוגתו האדמה, היא מחויבת מציאתנו גם כיום, אבל עיקר פרנסתו אינה עוד מהאדמה עצמה אלא מתוצרותיה. להפקתן, מועט הוא הצורך בשטחי אדמה לעומת העבר. לכן ברוב המקומות שהם מפותחים ומתועשים כיום, לא נראה שצרכי האדם בשטחים הם כאלה שמזקיקים אותו לצבאות ולמדינות ולהפעלת כוח מעבר לשיטור מקומי. 

נכון כי במקומות שעיקר הפרנסה היא עדיין מהחקלאות, הצורך בצבאות עדיין קיים. לאחרונה אפילו דווח בחדשות בשם מזכלה החדש של האו"ם, שזו סיבת הטרגדיה בדרפור. מקומות כאלה הם אבל רחוקים מהעולם המפותח והמתועש, כך שבכדי להגן על העולם המתועש מפני פלישת העולם "הישן" הזה מיבשת ליבשת, לא צריך ריבוי מדינות וצבאות. 

נכון שגם המהפכה התעשייתית של מאתיים השנים האחרונות עדיין קיבעה לעובדים מעמד קולקטיבי בעל זהות לאומית אחת, בתוך תחום מפעל אחד ובקשר לאיזור גאוגראפי אחד, אבל בשנים האחרונות כבר נוצרה גם בתחום התעשייתי גלובליזציה בין יבשתית. תאגידים משתלטים על שווקים חוצי גבולות. התקשורת הפתוחה מבטלת כמעט לגמרי את היכולת לשלוט באופן מוחלט במידע ובכך לשעבד עמים. העבודה הקולקטיבית מוחלפת בעבודה אישית מתוך הבית. יש בזה מחד משהו אינטימי ומאידך יצירת קשר עם כל העולם, כך שבבתי החרושת עובדים רובוטים המפוקחים ע"י מחשב במשרד קטן. זו רק דוגמה לצורה החדשה והשונה של המבנה הכלכלי שבעבר התבסס לכאורה, בצורך במדינות נפרדות בתוך גבולות מוגדרים הקשורים קשר ישיר לאדמה ולאוצרותיה.

ברוח זו של אי תלות העושר בגבולות ובמדינות, התבטא אדם שבמשך כשבעים שנה חתר להנהיג מדינה; הלא הוא שימען פערסקי נשיאה הנבחר של המדינה היהודית החדשה, בנאום שנשא בפני בלוגיסטים בפריז. (ניתן לצפות שם בקטע הרלוונטי בין הדקה 9 לדקה 13.)

נושא זה מעניין בין מבחינת החידוש המחשבתי לרבים מאתנו הרגילים לחשוב שהצורך במדינות לא כה רחוק מהצורך בחמצן ובין מבחינת ההפנייה המעשית של אנרגיות אנוש. ככל שיוחדר יותר באנושות אי הצורך במדינות, כך יוותרו עליהן וירוויחו את המון החיים שבזמנים ובאנרגיות המושקעים למען המדינות ולמען המנצלים אותן.

בחלום לא כל כך אוטופי זה, נכלל לא רק רווח האנרגיה האדיר של חסכון בבניית תשתיות לאומיות ובמאבקים לאומיים, אלא יש גם את בשורת ביטול הגזענות. האפשרות של שיתוף כלכלי עמוק בין אנשים זרים מכל קצוות העולם, מבטלת את הכבוד הלאומי\לאומני הגורם לשנאת הזר ובמקרים רבים להריגתו.

שיתוף הפעולה הלזה החוצה גבולות עולם, נוצר גם בתחומים מגוונים וחשובים מעבר לתחום הכלכלי, אבל מטבע הדברים שהכלכלה היא הקטליזטור של התהליך המבוקש הזה.

מואדיב (וקוגיטו)

1.
כתבת: "דומני כי האכזריות מאפיינת את המין האנושי הרבה יותר מאשר השאיפה לשלום" ומיד הסתייגת (אולי הסבר למה רק "דומני") באמרך: "כמובן, הרוצה לחלוק עלי מוזמן לטעון כי כל הדוגמאות הן חריגה מהטבע הבסיסי של האדם" ואז שוב חזרת להחזיק בטענתך: " אולם כאשר יש הרבה יותר חריגות, תמהני אם השאיפה לשלום איננה החריגה, ולא ההיפך."

הניתוח שלך נראה כמי שבא ממבט סטטיסטי-כמותי הקובע את טבע הדבר לפי מספר המקרים. אם השערתי זו נכונה הרי הניתוח הוא שטחי יחסית. יש ניתוח שבא ממבט מבחני-איכותי הקובע את טבע הדבר לפי נסיבות בהן הדבר משוחרר ממפריעים חיצוניים. התינוק שלי מטנף את בגדיו התחתוניים ובכל זאת איני קובע שטבעו מלוכלך כי אני מבחין שהלכלוך על פניו כבר מפריע לו ולכן אני תולה את הבעיה בבגדיו בסיבות המסבירות למה אינו עדיין מודע מספיק למה שקורה בבגדיו. כאשר לריבוי החריגות הסברים מספיקים, לא הריבוי הוא הקובע את הטבע אלא העמידה גם החד פעמית במבחן רציני המפרשת אוטומטית את החריגות כמסובבות מנסיבות מיוחדות גם אם רבות הנה (בדיוק כמו טענת מגיני אומות האיסלם באשכול על מדינות הלכה). ההרגל הוא טבע שני ולא ראשון אם בבסיסו הוא מעוות גם אם הוא כבר החל מגיל מוקדם (גיל האכילה מעץ הדעת) ותוחזק במשך כל החיים.

אולי אנו מכירים בני אדם שונים וא"כ על ויכוחנו נאמר מה שאמרו חז"לנו: "אינם חלוקים אלא מר שופט לפי מקומו ומר לפי מקומו".

2.
העיקרון הדמוקרטי קיים מימות עולם וכבר בתורת משה נאמר אחרי רבים להטות ולא על חרבך תחיה, וזה כנראה ביטוי לצורך האנושי הבסיסי בדמוקרטיה ובחופש. לכן שוב, החריגה היא חוסר הדמוקרטיה.

3.
כאמור כבר למעלה אינני טוען שכל העולם כבר הגיע לימות המשיח, לצערנו הוא עדיין רחוק מכך, אלא שפעמיו כבר נשמעים. נכון שהרבה מקומות עדיין זקוקים לצבאות חזקים וכו', אבל ישנם כבר מקומות מאוכלסים בבני אדם כאלה בהם כבר בשלו הנסיבות לכך שדי להם בשיטור מקומי. קנה המידה שלי לסוג החיים האידיאליים האלה שאני מנסה לתאר באשכול הזה, הוא חיים שהשפעת המדינה עליהם היא מינימלית.

בעולם קיימות כמה נסיכויות וטריטוריות קטנות שאינן מאיימות על שכינותיהן (לוקסמבורג, מונקו, ליכטנשטיין, ג'יברלטר, הונגקונג וכנראה עוד) שהחיים בהן הם כאלה או קרובים לכאלה.

ווטו, אני מודע לדבריך ובכ"ז אין כמו הפורום הזה שלכם, כאשר רוצים ללבן נושאים כאלה!

"עייר פרא אדם יולד"-זו ממלכת הרגש,האישיות,השאיפה לנתק מוסרות ,החירות,

ו"האלוהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" -כלי השכל ,הלוגיקה,המחשבה המרסנת,

וטו, אם הוא עשה את האדם ישר כיצד קרה שהמה ביקשו חשבונות רבים?

_________________

[ אני עסוק בחישבונות היאך לענות לשאלה של ווטו... ]

 [לא על הדעה אלא על ההודעה]

ואם כבר ב"הבאת הורים" עסקינן האם תחלוק גם על שלמה המלך ע"ה שהאלוקים עשה את האדם ישר וכו'?

.


ווטו


פריבילגיה לחלוק? קטונתי.

הרש"ר הירש הוא שמוציא את הפסוק מפשטו ודורשו הלאה.


וכמובן, תמיד אוכל להתלות באילנות גבוהים (רב יצחק במסכת קידושין הוא אילן מספיק גבוה? ) או לצטט מאילנות גבוהים אחרים - ומפורסמת דעתו של המלבי"ם באותו העניין:

"שהאדם בהוולדו - עייר פרא יולד"


וכמובן, אם תתעקש, אודה - כן. אני חולק על הרש"ר הירש, ולא רק כאן (מישהו אמר בלשנות ודקדוק עברי ? ) .

מואדיב,

יש לך את הפריבילגיה לחלוק גם על הרשר"ה בפירוש "יצר לב האדם רע מנעוריו".


תמי"ל,

תלמד גם שסיומת המשפט "עצור כאן ....." כבר מזמן נתונה לבחירת כל כותב וגם אם כבר ישנה מחשבה רצינית, התיבול בניצוחי הענקות תוארים וכו' מעכר ולפעמים אף מבטל אותה. [אם כי לפעמים יש גם ללמוד שכך היא דרכו של ויכוח ובפרט בוירטואליה ועוד הארצישראלית.] אולי גם זה יוכיח לך שעדיין המרחק בינינו ליעדי התקווה האוטופית גדול עד מאד. אם כי איני מתכחש לתהליכים עליהם הצבעת, דומני כי ההתקדמות העניינית ביותר תימדד לפי שיפור טבע האדם עד כדי שיאפשר לו לגבור על השפעת הביוכימיה על התנהגותו. בין אם זה מחוסר המלחים להם נזקק להתנהגות בלתי אלימה ואחראית ובין אם זה מעודף הורמונים המערערים את הפרופורציה ההגיונית במניע המיני. [זאת לפי ההנחה הרווחת בעולם הפסיכיאטריה שיש יחסי גומלין בין השיפור במודעות לשינוי ההרכב הביוכימי.]

אחד מההסברים על עליתו של הנאציזם בשנות השלושים  הוא שזה היה ריאקציה לתהליכים ליברליים קצוניים של הטשטשות זהויות לאומיות מחד, וחדירת הסוציאליזם ,בעל המסר הדומה,מאידך.

תמיד לומד
 אני מתפעם  מהדברים מלאי התקווה והחזון ואני מציע לך טיול קצר בנבכי ההווה:
These only represent the most extreme among almost daily anti-Semitic incidents. About every ten days a Jewish cemetery is desecrated. In 2005, the police all over Germany registered a total of 1,658 anti-Semitic offenses (a rise of 26 percent over 2004), primarily involving banned propaganda but also including forty-nine acts of violence (+32 percent). This is part of a general increase of extreme right-wing offenses to 15,361 (+23.5 percent), again mainly propaganda but including 958 acts (+23.5 percent, mostly involving bodily harm) of violence mostly against those identified as "foreigners" or "left-wing people." Relative to population size, the five new federal states occupy the top ranks regarding right-wing acts of violence: these states comprise almost 20 percent of the German population but, also, almost 50 percent of the potentially violent right-wing extremists.

המדינות והמדינה, על אף שהם מנגנונים רחוקים משלמות, עדיפים ע"פ עולם בלעדיהן.

לו יפורקו כל המדינות, הכח שהיה בידן יעבור לידי תאגידים וחברות ענק שהם המשעבדים האמיתיים בימינו, ולא המדינות, ואולי כעין המסופר במגדל בבל, שהופעת הלאום והלאומיות הפסיקה שיעבוד