חילוני בלבוש חרדי-וידויו של בחור ישיבה

(וידויו של בחור, מצאתי בפורום אחר והבאתי אותו לכאן)
ברשותכם חברים!! אני עומד לגלות בפניכם את הסוד הכי אישי שלי, שלא העזתי עדין לגלות לאיש. אדגיש שאיני עושה זאת מתוך רצון או צורך לשעשע אותכם, אלא בתור חברים רציתי לקבל את עצתכם הנבונה בענין הכואב שלי. עוד ברצוני להדגיש, שכותב השורות נמנה על אחד הכותבים המפורסמים בפורום בניק על שם אחר. ובכן, לפני למעלה משלוש שנים החלה ההדרדרות שלי שנמשכת עד לרגעי כתיבת השורות. התעוררתי לכתוב לכם על כך כשנזכרתי ביום בו הכל החל, זה התחיל כשנזכרתי דקות לאחר השקיעה באותו יום שלא הנחתי תפילין, הרגשה נוראה מאין כמוה שאפפה אותי במשך מספר שבועות. היתי שרוי במצב של דיכאון, ומתוך שיברון המקרה חזר ע"ע מספר פעמים, ועם הזמן איבדתי את המצפון בקשר לתפילין, ועברו עלי לעיתים שבועות ללא הנחת תפילין, ולאחר מס' חדשים ומתוך דיכאון מהמצב עצמו, מצאתי את עצמי עובר על מלאכות בשבת.. כך איבדתי את הרגש לעבירות ואיסורי תורה. מאז ועד היום עברו עלי שלוש שנים של הדרדרות רוחנית בלתי פוסקת. כיום עוברים עלי חודשים ללא תפילות ותפילין, אינני צם בתעניות למעט יוה"כ. כשיוצא לי לעיתים לצאת עם חברים למלונות בשבת, כשהם ישנים אני מדליק את הטלויזיה בחדר בעיצומה של השבת. במספר הזדמניות עברתי על אחד מג' עבירות החמורות, ואכמ"ל וד"ל... ‏ יש לצין שבישיבתי אני נחשב לבחור ממוצע, ואפי' נראה חיצונית בחור צדיק- זקן, פאות, מקפיד על כובע וחליפה ברחוב וכדו'.. כלפי חוץ אני משחק צדקות ויושר כמה שניתן (פשוט אני חייב לחצי מבחורי הישיבה כסף, ואין לי שום רגש להחזיר...) אקיצער, אני מבקש ממכם ידידי וחברי לספסל הפורום, אנא תנו עצות איך אוכל לחזור אל דרך המלך, בזמן שאין בי שום מצפון על הדרך הזו. הרצון לחזור נובע מהפחד מהשידוכים, שמצד אחד אני בן למשפחה חשובה, הורי יר"ש, אבי ראש ישיבה חשוב, ובמשפחתי רווחת ההנחה שאני עולה ומתעלה בתורה ויראה.. אבקש ממכם עצות עניניות ממה להתחיל וכיצד להחזיר או להחדיר בי רגש יהודי לליבי השרוי במ"ט שערי טומאה. חברים! אבקש בלי ליצנות, אך ורק רעיונות מקורים ( לב שומע, עסקנים ומחנכים- לא בשבילי) תודה מראש ........... ‏ נ.ב. נא לא לשלוח עצות במסרים, מפני שבעיה במכשיר מונעת ממני לקרוא מסרים.

בס"ד

גם אני מצטרף לעיצה למצוא לעצמך איזשהוא אדם בעל אישיות גבוההה ולספר לו על מצבך, במבך הנוכחי בו אתה חי בזהות כפולה יכלה להביא לחורבן האישיות שלך לא משנה אם תהיה חילוני או חרדי.

_________________

אוי משה, השאלה המתבקשת היא, האם אתה עדיין מאמין ?
האם אתה מחפש את מקל המצפון כדי לקיים מצוות ? או האם אתה באמת מאמין שדרך המצוות היא האמת היחידה ?
האם אתה מאמין ביכולתך לעשות תשובה, כמו כל חילוני שאתה פוגש ברחוב ?

כתוב עשה לך רב וקנה לך חבר, אני הייתי מציע את שניהם:
מצא לך חבר ראוי שתוכל לספר לו הכל ולא יגלה את סודך לאף אחד, אלא יעזור לך ויחזק אותך.
עשה לך רב, רצוי מחוץ לקהילה, מישהו שאף אחד מבני המשפחה והחברים מכיר, מישהו עם ראש פתוח, ובכל זאת ירא שמים, מישהו שמתעסק עם בעלי תשובה, וספר לו על מצבך האמיתי.

ולבסוף דע לך, שהתבוננות בעוונות שכבר נעשו לצורך יאוש, זו עצת היצר, ועדיף לשכוח מהעבר במקרה הזה לפתוח דף חדש, מאוחר יותר כשתהיה שוב על דרך המלך, יגיע הזמן להביע חרטה על העבר, אבל עכשיו, פשוט תתחיל מחדש, כמו כל חוזר בתשובה.
בהצלחה.

אחת מני אלף.

עוצר..

גם אני נכנסתי לדיכאון..  ( ולא רציתי לצאת היה לי נחמד שם)

לפעמים עזרה מאדם קרוב עוזרת יותר מכל אדם בעל כישורים ותוארים או דמות חינוכית

גם אני הייתי בהכחשה ולא רציתי לחזור בכלל עד שהגיע אותו אחד שאני מכנה כ"שליח משמיים"

וטלה

א. זה לא באמת משנה אם אחרי זה הכרנו או לא.
ב. לא נפגשנו מעולם הכל נשאר בוירטואלי.

המצב שלכם לא דומה...אני לא יודע מה המניעים שלך.
אבל הוא מתאר פה מצב דפרסיבי כרוני..האשמה שמובילה לדכאון שמוביל לכשלון שמוביל לאשמה.
זהו מעגל קסמים. ואדם במצב כזה חושב שאחרים יכולים לשמח אותו או לתת לו עצות או יד אוהבת או כל שטות אחרת.
האמת היא שאדם כזה חייב להבין שכדי להתחיל בכלל לדבר על פתרון ועל חזרה לדרך המלך יש לצאת מהדכאון בתור התחלה.

וכיוון שההליך המחשבתי הוא לא פשוט הצענו לו ללכת לפסיכולוג שיבהיר לו שהיחיד שיכול לעזור פה זה הוא עצמו. לא שום דבר אחר - כל דבר אחר הוא הדחקה או התכחשות למצב.

אגב טלה, האם התשובה שלה מעלה או מורידה מעצם הסיפור?

ואת באה להגיד לי שלא הכרתם אחרי זה?
את לא יודעת מי הוא אותו בחור עד היום?

עוצר וחושב צודק.

_________________

אזהרה אחרונה?

עמוד שלם של דברים אל קשורים לאשכול..

גבר ממאדים,
אתה מדיח אנשים.

_________________

למזלי לא למדתי בסמינר . . .

מתי מישהי תכתוב "וידויה של בת סמינר"?

_________________

פעם ראיתם פסיכולוג נורמלי?! מעטים...

יש.
השכיחות של התופעה תלויה במקום ובתנאים הסביבתיים האחרים.