ייצוג הולם לחרדים במגזר הציבורי - דיון בועדת החוקה

ביום רביעי הקרוב ג' באב תשס"ז - 18 ביולי 2007, אמורה ועדת החוקה, חוק ומשפט לדון בבקשת הח"כים החרדים לעגן בחוק את החובה לייצוג הולם של  החרדים במגזר הציבורי בהתאם למשקל של הציבור החרדי בכלל האוכלוסיה. לפני כשבועיים נדחתה בכנסת קריאה טרומית ברוח זו של ח"כ אברהם רביץ, בנוגע לחברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות.

הסיבה לבקשה זו היא כמובן העובדה שהיצוג של החרדים במגזר הציבורי קטן מאוד, אולם הטענה של המתנגדים היא שהדבר איננו נובע כלל מאפליה לרעה אלא מהעדר חרדים העונים לדרישות הסף של הכניסה לשירות הציבורי, כשכמובן מדובר בעיקר על דרישות לתואר אקדמי. סביר להניח שאמנם הסיבה המרכזית לאי היצוג היא המחסור בחרדים בעלי תארים אקדמיים, אבל למרות זאת ניתן למצוא צידוק לחוק בכדי לאפשר לאותם חרדים שלומדים כיום לימודים אקדמיים להשתלב בשנים הקרובות במגזר הציבורי. השאלה היא מה יכול להיות רע בחוק זה?

מעבר לדיון על ההצעה עצמה, נדמה לי שקבלתה של ההצעה יש בה אמירה משמעותית על מחוייבותה של המדינה לסייע לחרדים להשתלב בעבודה, דחייתה של ההצעה יכולה לשמש כראיה לכך שהמדינה איננה מתכוונת באמת לסייע למגמה זו, וכך אמנם התבטא ח"כ משה גפני לאחר דחיית ההצעה הנ"ל. עצם העובדה שהח"כים החרדים מגישים בקשה כזו, מלמדת על שינוי שחל בשנים האחרונות בנוגע לתעסוקה בקהילה החרדית.

להרחבה בעניין ניתן לעיין במסמכים אלו:
ייצוג הולם למגזר החרדי בחברות ממשלתיות – מסמך רקע מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
נייר עמדה מאת ד''ר יופי תירוש

אשמח לקבל את עמדת חברי הפורום בשאלה זו.

_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בעזהי"ת


   ואולי, באמת, עדיף יותר להתחיל מדוגמאות כפי שמאיר הביא? על פתיחת דרגי הפקידות הנמוכים בשירות הציבורי, לחרדים?
   הרי זה באמת נראה חלק ממדיניות הקומבינה: אסור לצאת לעבוד, וק"ו ללימודים אקדמיים, אבל כמובן שאם קצרת הצלחות מרשימות באחד מהתחומים האסורים, אתה הופך להיות גיבור ציבורי. כך גם אסור להיות פקיד זוטר, אבל דירקטור, זה כבר פרנסות על הציבור ו"לא שררה אני נותן לכם אלא עבדות"!...
  

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

הבוחן

שווה לבדוק איזה מגזר מהשניים יותר מקופח, אני לא יודע תשובה מגובה וברורה.

מעניין שכשהמדובר בערבים לא העלו טענות וחששות כגון אלו, אלא העבירו חוק ברור ומפורש.

כהמשך להודעת הפתיחה, ברצוני להציג כאן בקצרה את הנימוקים לדחיית הבקשה של הח"כים החרדים.

היענות לבקשה מסוג זה עשויה לגרור בעקבותיה עוד עשרות בקשות של קבוצות שונות בחברה הישראלית שידרשו לעגן בחוק את הצורך לתת להם ייצוג הולם במגזר הציבורי, יהיו אלו מזרחיים; עולי אתיופיה; עולי חבר העמים; הדתיים הלאומיים; הקיבוצניקים וכדו', מה שיוביל לסרבול של המערכת ואולי אפילו לתחושת קיפוח של קבוצת הרוב שתופלה לרעה בעקבות אותן "אפליות מתקנות". כמו כן ישנו תמיד חשש שחוק זה ישמש עילה להעדפת עובדים בעלי רמה מקצועית נמוכה יותר, בעיקר משיקולים פוליטיים.

מנקודת המבט של הציבור החרדי, דרישה מסוג זה עלולה לגרום להגדלת הקיטוב בין הציבור החרדי לציבור החילוני, היות והיעדרות הציבור החרדי מעולם העבודה נעשתה עד כה מבחירה וחקיקה זו נראית כניסיון לחדור אך ורק למקומות עבודה נחשקים במגזר הציבורי במקום להתמודד כשווים בין שווים במגזר הפרטי, סביר להניח שחוק כזה יגרור תגובות חריפות מצידה של התקשורת ומכיוונן של מספר מפלגות פוליטיות. מאידך, לא ברור שחוק כזה אכן ייטיב בפועל עם הציבור החרדי, מחמת הקושי לאכוף אותו. שאלה נוספת הצריכה בירור בחוק כזה היא כמובן שאלת "מיהו חרדי?", שלא זכתה עד היום למענה ברור.

בעל ?

שהחרדי יהיו כמו מיעוט?
שיוכיחו את עצמם ואז נדבר.

לא בטוח ששיקולים אובייקטיביים בלבד עומדים ביסוד המצב המתואר. עריית בית שמש לדוגמא אינה מעסיקה ולו חרדי אחד ולו בעבודת פקידות במחלקת חינוך. אין צורך בשום תואר בשביל עבודה כזו.