הרב חיים עוזר גרודזנסקי
( 1863 - 1940 ), מגדולי
התורה ב ליטא בתקופה
שקדמה ל שואה
ומהמשפיעים על דמותה
של ה חרדיות ה ליטאית .
תוכן עניינים [ הסתר ]
1 תולדות חייו
2 תורתו
3 מספריו:
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים
[ עריכה ] תולדות חייו
התחנך בישיבות, בין
השאר ב ישיבת וולוז'ין ,
והיה ידוע כ" עילוי
מאיוויה". ידידו בוולוז'ין
היה רבי חיים מבריסק ,
שאת יחס ר' חיים עוזר
כלפיו מגדיר הרב שלמה
זווין כזה של "תלמיד
חבר". השניים נותרו
ביחסי רעות כל חייהם.
בגיל עשרים ואחת התחתן
עם נכדתו של רבי ישראל
מסלנט , בתו של רב העיר
וילנה .
היה דיין בעיר, וכשלא
נבחר לרב בה עוררו
תומכיו סערה. השתתף
במועצת גדולי התורה של
אגודת ישראל , מיסודה ועד
פטירתו. השתתף בהקמת
ארגון "ועד הישיבות" והיה
פעיל בו. למרות ש
הישיבות היוו כל עולמו,
הוא עצמו מעולם לא מסר
שיעור בהן.
התנגד בחריפות ל ציונות ,
וכשנשאל בידי גופים
ואנשים שתהו האם לעבור
לארץ, המליץ על הישארות
ב אירופה .
כשהוציא את ספרו
הראשון ב- 1922 כתב:
"מחשבות תוגה מתרוצצות
בקרב לב חושב: האם שעת
חירום כזאת מכוונת
להוצאת ספרים לאור
עולם? הלא ישאל השואל:
עם ישראל טובע בים של
דמעות ואתם אומרים
שירה?
היכל ה' כולו בוער באש.
הלהבה אחזה את ארון
הקודש, הלוחות והגווילים
משוקעים באש ואתם
מתעסקים בקישוט פרחי
חמד?"
ב- 1939 כבר היה המצב
העולמי קשה לאין ערוך
והרב הוציא את ספרו
האחרון:
"לא הייתה כזאת גם ב ימי
הביניים אשר כל הגולה
כמדורת אש, בתי מדרשות
וספרי תורה נשרפים
בראש כל חוצות... קהילות
ישראל גדולות וחשובות
נתלשות ממקומן ושערי
מדינות נעולות בפניהם,
נעים ונדים בין גלי ים...
עם ישראל כולו טובע
בנהרי נחלי דם... אוי מה
היה לנו!"
את התרופה והפתרון הוא
רואה בהפצת תורה,
בהשרשתה, בהנחלתה
ובחיזוק ה ישיבות , אמונה
שבאה לידי ביטוי
בעסקנותו בענייני חינוך
מסורתי, יסודי וישיבתי.
בשנה הראשונה של
מלחמת העולם השנייה
התרכזו בווילנה הכבושה
בידי הרוסים פליטים בני
ישיבות, ונעשה מאמץ
למצוא להם מקלט בארצות
מבטחים. בזמן זה, שהיה
השנה האחרונה לחייו, לא
חדל ר' חיים עוזר
מפעילות ומעסקנותו
הציבורית ונותר הדמות
הרבנית הדומיננטית בעיר.
[ עריכה ] תורתו
בולט אצל ר' חיים עוזר
היחס ל פוסקים
והמפרשים האחרונים,
שאחרי דבריהם הוא עוקב
ואיתם הוא מתדיין. בניגוד
לרבי חיים מבריסק,
תורתו היא הלכה למעשה,
ויצירתו הגדולה היא ספר
שו"ת , האחיעזר. אינו נמנע
מפלפול, אך לא מאריך בו
יותר מדי.
כמו רבי חיים, אך במידה
פחותה בהרבה עוסק הוא
בבירורים בין "שני דינים".
מוטיב אחר אצלו הוא
מציאת קשרים בין דעות
של תנאים , אמוראים
ופוסקים במקומות שונים,
באופן שדינים שונים
לגמרי שיצאו מאותו פה
מתבררים כנובעים
משיטה ורעיון אחד.
כשנשאל על כיבוי והדלקת
חשמל ב חג , השיב שהדבר
אסור, והתרעם על כך
שמתקיים דיון פומבי
בשאלה זו, שנותן
לגיטימציה לאלו המתירים.
כששמע על נוהג של
שריפת מתים, התנגד
לקבירת אפרם בבית
קברות ישראל כדי למנוע
התפשטות דבר זה, שה
הלכה מתנגדת לו בתוקף.
בפירושיו אינו נמנע
מלעסוק הרבה ב תלמוד
ירושלמי וגם ב מדרשי
הלכה .
[ עריכה ] מספריו:
אגרות ר' חיים עוזר , ליקט,
סידר וערך יעקב
קוסובסקי-שחור בהגאון
ר' שאול, בני ברק, י'
קוסובסקי-שחור, תש"ס,
2000.
ספר אחיעזר , כולל שאלות
ותשובות, ביאורי סוגיות,
הערות והארות בכמה
מקצועות בהלכה, בחלקי
שולחן ערוך ובעניני
קדשים, חיל, ירושלים,
תשנ'ב 1992.
איסור בחירת נשים , שזהו
נגד רוח התורה, ומדת
הצניעות, שתשתתפנה יחד
עם גברים בהנהגת
הקהלות, חיים עוזר
גראדזינסקי, דפוס ציון,
ירושלים, תרפ'ו 1926.
 |
|
|
