ייתכן ש"אתה החילות" אין הכוונה לניסים בכלל, אלא לניסי המלחמה - אתה החילות להראות את ניסי המלחמה בניצחון סיחון ועוג, "אעברה נא" - ואראה את שאר הנצחונות.
נשלח ב-2/8/2015 05:32
שרידים כתב:
ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים..... ואמרו רק עם חכם ונבון...... מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים...על אלה מצוות מדובר? איך מפרשים פסוקים אלו היום?
נשלח ב-2/8/2015 01:45
ביהושע מוזכר משהו על יריחו וגם על איזה שמש
נשלח ב-2/8/2015 00:39
איני מיתמם כלל וכלל. אבל מקובל לענות ענינית על תגובה עניינית.
בשביל שתרגיש טוב
איני כופר בתורה, אני כופר בהגמוניה של חז"ל. כופר גדול! אני מאמין בתושב"ע ומקיים את המצוות אבל אני כופר בכך שהיא ניתנה למשה מסיני. עוד משהו?
נשלח ב-2/8/2015 00:16
ירוחם מאד יפה להיתמם אבל זאת לא הודעה ראשונה שלך כאן למה לרמות את הקוראים או לחילופין את עצמך צרף את כל הודעותיך ובקלות אתה כופר הכל אולי גם לך כשנה ופירש (לפי ההתרשמות מדבריך הפזורים) קשה לך נפשית להצהיר בפירוש זו זכותך אם אתה מרגיש עם זה טוב תזרום
נשלח ב-2/8/2015 00:00
במקרה לא זאת כתבתי. כתבתי כי הכיבוש ערך למעלה מ350 שנה. ולא סביר כי משה ביקש לחיות עוד 7 שנים או 350 שנה נוספים.
בעניין הניסים המלחמה התנהלה בדרך הטבע. פעמים נצחו ופעמים כשלו. הניסים היו ניסתרים. בזמנם הם לא ניכרו.
אגב מה לזה ולכפירה בתורה? אם כבר בספר יהושוע. וגם זאת לא עשיתי.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/08/2015 00:02:03
נשלח ב-1/8/2015 21:58
בקיומם של ניסים בכיבוש
נשלח ב-31/7/2015 18:43
אולי תאיר את עינ במה כפרתי הפעם?
נשלח ב-31/7/2015 17:36
ירוחם יש לך תאוה לכפור בכל התורה קצת קצת ?
נשלח ב-31/7/2015 16:04
היו ניסים גדולים בכיבוש הארץ? כמה שנים ארך הכיבוש? הרי הארץ לא נכבשה בשלמותה רק לאחר 350 שנה.
נשלח ב-31/7/2015 13:25
אני הבנתי להפך, משה אומר אתה כבר התחלת להראות לי את ניסיך ביצ"מ, בבקשה תן לי לעבור ולראות את יתר ניסיך בכיבוש הארץ.
נשלח ב-31/7/2015 07:03
ירוחםשמ כתב:
השאלות נשארו בלי תשובה מלפני שנתיים. אולי הפעם יהיה צרי בפורום?
דברים פרק ג
כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: מה פרוש החילות להראות את עבדך? הקב"ה עשה עשר מכות במצריים קריעת ים סוף מן באר מים וכו' החילות? עכשיו החילות? (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: מה הקשר של הפסוק הזה לפתיח?
(כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: ויתעבר ה' בי למענכם? בגללכם היה צריך לכתוב?
לחומר השאלות אמרתי אענה גם אני חלקי, אם כי לא עיינתי הדק היטב במחַקרים על אתר: א. "אתה החילות" - משה (ובני ישראל) הם הראשונים בהיסטוריה התנ"כית שרואים ניסים גלויים. ב. מה הקשר של "אעברה נא..." לתחילת הפס' - פשוט, מטרת כל הניסים שעשה ה' במצרים היתה "להעלותו מן הארץ ההיא ולהביאו אך ארץ זבת חלב ודבש" - והנה, משה לא זוכה לזה! ג. "למענכם" צ"ל "בגללכם" - עיון בקונקורדנציה מגלה שיש עוד כמה פסוקים כאלו, ומכאן ש"למען" אינו דווקא לזכות אלא גם לחובה: לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ (ירמיה מד, ח) אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת
כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז (יחזקאל לו, ה) טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ (איוב יח, ד)
ואולי גם הביטוי החוזרים בתהלים "לְמַעַן שׁוֹרְרָי", שכוונתו "נגד אויבי".
עם כל הכבוד למשך חוכמה- ויש כבוד. הפעם מתוך הרהורי ליבו הוא כתב. כמתנגד לחסידות-. לא מצינו ולא ראינו בתנ"ך או בהיסטוריה, עד לפני כמה מאות שנים. שהפכו אדם לקדוש, ואפילו לא קברים.
משה רבנו אומר להקב"ה, אתה החילות להראות.. באמת ניסים גדולים, אבל הניסים הללו היו ניסים זמניות לזמנם לעיתם. אבל הנס הגדול באמת יהיה אם יצליח העם הזה להקים לו מדינה וממלכה, בארץ ישראל,
לכן אני מבקש אעברה נא, אני רוצה לראות את הנס הגדול הזה. אני רוצה לראות את התוצאה של עמלי הגדול.
למענכם- כי אם משה היה נכנס לארץ. אפילו כאזרח פשוט- רוחו היתה נושפת בעורפו של יהושוע, ומפריע לו בשלטון.
וכבר ראינו הרבה מיסדים וגדולים, שלמרות שהם התפטרו מתפקידם, המשיכו לנשוף- והרסו את מה שבנו.
