שנאת חינם, מה היא ומדוע?

עמית_חן: מה היא שנאת חינם?

מה היא ההגדרה לשנאת חינם?

האם הזילזול הנפוץ של אשכנזים המזלזלים בספרדים או הזילזול בבעלי תשובה הם שנאת חינם?

*****
ירוחםשמ:

כשעם הארץ שונא יהודי מכיון שהוא תלמיד חכם, ובעצם הוא לא תלמיד חכם, רק מתלבש כך, זו שנאת חינם.

שנאת חינם זה- כשחרדי שונא מישהו, מכיון שהוא חושב שהוא חילוני, והוא לא חילוני, זו שנאת חינם

שנאת חינם זה, כשאשכנזי שונא ספרדי, ומתברר שהוא לא ספרדי,

במחשבה- אין דבר כזה שנאת חינם- תמיד השונא מוצא סיבהמוצדקת ונכונה מבחינתו.
במחשבה שניה- כשמישהו פוגע בי או גורם לי נזק, זו שנאה שיש עלות בצידה.

ירוחם לא הייתה כוונתי דוקא לתגובתך האחרונה אלא לכלל תגובותך באשכול הזה. לא התכוונתי לציבור מסויים אלא למה שכתבת לעיל על אילו שאומרים שרק הרבי שלהם צודק ואילו שסוברים שרק דרך לימודם היא הדרך האמיתית. הכוונה בזקן ואינו לפי כבודו היתה במליצה על אילו שבתירוץ דתי או עדתי אינם מקיימים מצוות שבין אדם לחבירו והבנת יפה כוונתי.

_________________

זוהר

הרב דרש בבית הכנסת דרשה- של תוכחה קשה והטפת מוסר למתפללים עם דוגמאות.  הוא ראה שמספר מתפללים זעו בחוסר נוחות.
הרים את קולו ואמר, אני רואה שיש  אנשים שחושבים שאני מתכוון אליהם, אני רוצה להבהיר בצורה שלא משתמעת לשני  פנים, אני באמת מתכוון אליהם.

אני לא האשמתי ציבור, זה או אחר, דיברתי נגד המגמה שמשתרשת במקומותנו בעיקר בעשורים האחרונים.

כשהיתי לבוש כחרדי, וכנסתי להתפלל לבית כנסת של  מיזרוחניקים, תמיד צירפו אותי למנין, ואפילו שישי נתנו לי, אבל כשהיתה לי כיפה סרוגה, בבתי כנסת חרדיים שלא הכירו אותי, לא צירפו אותי למניין.

לא הבנתי מה שייך זקן ולא לפי כבודו? מה לא לפי כבודו ?לא לשנא את השני?
הגמרא שהבאתי היא רק להראות שלפעמים חובה לותר על קיום מצוות עשה ורק להקטין שנאה.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם. נדמה לי שאתה מקצין בהאשימך ציבור מסויים שלשיטתך נוקטים ב'זקן ואינו לפי כבודו' גם במקום שמצווה של 'עזוב תעזוב עמו' קיימת. זה קל מאד להאשים את אלה ששומעים בקול רבם או מחזיקים בדרך מסויימת ביצירת מחלוקת, נכון שהרבה מהציבור הנ"ל מבטלים קהילות אחרות ואולי בכך גורמים לשנאה אך גם הצד השני לא טומן ידו בצלחת ומלבה השנאה מכנגד ואיך תמוד איזה צד 'התחיל'?

_________________

קוגיטו
אני מקווה שגמרא מקובלת עליך, את זה אולי לא מלמדים בישיבות  המיוחדות, למצוינים.

 הבינה והציור, המדע והחפץ, הלא רק שביבים קטנים הם מאוצר החיים, האוצר בעצמו מלא הוא במילוי אין חקר בעומק נורא. העזיזות של החיים, המתגלה בחפץ החיים, שכל החפצים הם תולדותיה, חזקה היא מאד בחסנה, צורתה קבועה היא, כל הצורות הרוחניות מתטבעות על פי אותה המטבעה הספונה בקרבה פנימה. כשיוצאת מריבה בין כח לכח, בין איש לאיש, בין עם לעם, בין עולם לעולם, המריבה בתוכנה היא תוצאה מהשינוי והניגוד שיש בעצמיות של אוצר החיים. מעט מאד הוא הערך של יסודי ההתנגדות, שהם מתבטאים בבינה ופירוט מדעי, כל אלה הם סימנים קלים, שמפני חולשת ההכרה הם מתבטאים בתור סבות ודרישות. אבל היסוד העליון הוא שנאת החנם, שאוצר החיים מבטא למה שהוא מנגדו. ויצרא דשנאת חנם זה חובק בתוכו את סתר האהבה, שהיא גם כן כמותה אהבת חנם, שאור השלום והאושר רק בה הוא גנוז. וכל הנימוקים, המתגלים בגילוי הגיוני ובמערכה צורתית מתוארה, הם רק ניצוצות קלים, שמתוך שאין הספירה המוגבלה של עמדת חיי האדם בהוה יכולה לקבל את שיגוב האור של האוצר במילוי תוכיותו, מסתפק הוא בציורים קלושים, שמכילים רק צללים כהים של המקוריות, אשר לאהבת החנם ושנאת החנם, שיסודן הוא שנאו רע ואהבו טוב. וכאשר עומק הרע ורוממות שרשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם, היורדת מראש צורים, וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם, שהיא התיאוריה הנאמנה של העברת כל הטוב על פניו, של זה האיש משה. אבל תיכף בהולדו בא הטוב עמו, ותרא אותו כי טוב הוא, יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים.


הרב קוק, שמונה קבצים, קובץ ח, מז.

_________________