רבי מרדכי בנט, אבד"ק
ניקלשבורג
רבי מרדכי בן אברהם בנט
(מהר"ם בנט) (ב יידיש :
מרדכי בנעט; נקרא גם
מרקוס בנדיקט ) ( ה'תקי"ג
1753 - י"ג באב ה'תקפ"ט
1829 ) רבה של ניקלשבורג
שב מחוז מורביה (ב צ'כית
מילוקוב, Milukov ),
ומחשובי רבני צ'כיה .
תוכן עניינים
1 ימיו הראשונים
2 ברבנות
3 פטירתו
4 מתלמידיו
5 מספריו
ימיו הראשונים
הרב בנט נולד ב שורגא שב
הונגריה . אביו, אברהם ביא
(ר"ת בן יהודה אשכנזי),
היה מצאצאי ה"חכם צבי"
ר' צבי הירש אשכנזי , ומצד
אימו הוא היה צאצא של
רבי נפתלי כ"ץ . מכיוון
שהרב בנט גדל מגיל חמש
בבית אם אמו
בניקלשבורג, הוא נקרא
בנט (או בנעט), כשם
משפחת אמו.
בילדותו נחשב עילוי ובגיל
אחת עשרה נשלח ללמוד ב
ישיבתו
של רבי יעקב קצנלבויגן ב
איטינגן שב מחוז ביירן .
בגיל 15 עבר ל פורדא
ללמוד אצל רבי יוסף
שטיינהרט . בגיל 18 עבר ל
פראג , שם למד, בין השאר,
אצל ה"נודע ביהודה" רבי
יחזקאל לנדא . בגיל 22 נשא
את ביתו של גימפל
פרוסטיץ מניקלשבורג,
ועבר ללמוד שם אצל רבי
שמואל שמלקא הורוביץ ,
מראשי ה חסידות ורב
המקום, אליו התקרב
מאוד.
לפי מסורת אצל החסידים,
מגיל צעיר נהג בפרישות,
בתעניות
ובסגפנות, עד שרבי זושא
מאניפולי נזף בו על
שהוא מסתגף ומאז רק
צמצם במאכלו.
ברבנות
בשנת 1778 מונה ל דיין ב
ניקלשבורג בימי רבנות
רבי שמעלקא מניקלשבורג
. לאחר מכן מונה לרב ב
לונדנבורג ( מורביה ), שם
כיהן שנה וחצי, וב ססובר
(שוסבורג) ב הונגריה , שם
כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט
( 1789 ), לאחר פטירת רבו
נתקבל להיות רבה של
ניקלשבורג ורבה של
מורביה, ועמד ב ראש
הישיבה בניקלשבורג
שמנתה בשיאה כארבע
מאות תלמידים.
בניקלשבורג כיהן במשך
40 שנה, עד לפטירתו.
הרב בנט עסק כל ימיו ב
ש"ס ו פוסקים וגם עסק
בתחומים נוספים של
התורה כ"תבלין" לתלמוד,
ביניהם מקרא , קבלה ו
דקדוק עברי . בתולדות ר'
יהודה אסאד אשר היה
תלמיד הישיבה, מסופר כי
קיבל רשות מרבו ללמוד
קבלה .
הרב התנגד ללימוד חכמות
חיצוניות באופן עקרוני,
אך בשל תפקידו כרב
הקהילה, אשר בשמה עמד
לפני המלך והשרים, היה
עליו להשתלם בחכמות
אלו. נאמר עליו כי תוך זמן
לא רב היה
בקיא בין השאר ב
פילוסופיה , אסטרונומיה ו
מתמטיקה .
הרב היה בעל קשרים
טובים עם המלך פרנץ
הראשון קיסר
אוסטריה , ואף כתב
תפילה לכבודו אחרי דיכוי
המרד
ב איטליה בשנת 1820 .
הרב בנט לחם בתקיפות ב
רפורמה , ובין השאר
התנגד לבניית היכל
רפורמי ב המבורג . עם זאת,
נאמר עליו שנמנע מן
המחלוקת. כמו כן נאבק
נגד הנהגת לימודי חול
לילדים ב חדר .
פטירתו
בי"ג באב תקפ"ט ( 12
באוגוסט 1829 ), בעת
שהותו בעיירת הנופש
קרלסבד ( קרלובי וארי )
נפטר הרב, והוא בן 76.
בתחילה נקבר ב
ליכטנשטט הסמוכה על
תנאי שיוכלו להעבירו.
משפחתו ובני עירו
ניקלשבורג ביקשו להעביר
את עצמותיו לעירם, שבה
קבורים משפחתו ורבו
הרב שמואל שמלקא , אשר
הרב ביקש להיקבר על ידו.
אנשי ליכטנשטט התנגדו.
לאחר דיון והיתר של ה
חת"ם סופר ורבנים
נוספים, ולאחר קבלת
רישיון מהשלטונות,
הועבר הקבר לניקלשבורג,
באדר תקצ . נאמר כי
הרב מרדכי בנעט ציווה
קודם מותו שאם יצטרכו
דבר
ישתטחו על קברו .
אחר פטירת ר' מרדכי
מצאו שקים, אשר היה
רגיל ללבוש תחת מלבושיו
לשם סיגוף, ורבים רצו
לקנות שקים אלו, לשם
סגולה, אשר יטמינו אותם
לאחר פטירתם בשקים
אלו. ממכירת השקים
האלו, נאסף הון רב
שהספיק לפרנסת נכדיו
היתומים (בני בתו, שמתה
בחייו), וכן לנישואיהם.
מתלמידיו
רבי שמחה בונים
מפשיסחה
רבי יהודה אסאד
בנו רבי ישעיה בנט ,
אבד"ק קאליב
בנו רבי נפתלי בנט , רבה
של שאפה (Schaffa) (
מוראביה )
בן אחיו הרב מנחם מנדל
בנט, דיין ב פאקש
(הונגריה)
קרובו רבי משה מרדכי
בנט, אב"ד שטאמפי (
סלובקיה )
הרב צבי הירש אופנהיים,
אבד"ק טמישוואר
רבי שלמה קווטש, מחבר
ספר "חכמת שלמה",
וממלא מקומו ברבנות
ניקלשבורג
מספריו
על תולדות חייו נכתב על
ידי בניו ונכדיו בהקדמות
לחמשת הספרים
הראשונים ברשימה הבאה:
ביאור מרדכי - הגהות על
פסקי המרדכי (שכתב ר'
מרדכי בר הלל )
מחשבת מרדכי - דרשות על
ה תורה
מגן אבות - על מלאכות
שבת
דברי מרדכי - על הלכות
איסור והיתר ב שולחן
ערוך חלק יורה דעה
תכלת מרדכי - דרשות על
הש"ס
חדושי מהר"ם בנעט -
חידושים על ה ש"ס
גדולת מרדכי , ספר שאלות
ותשובות שנדפסו ביחד
עם תשובות תלמידו בספר
הר המור
פרשת מרדכי , שאלות
ותשובות
 |
|
|
