אמרתי דרשה בבית כנסת חרדי על נחמת ציון וגאולת ישראל. קראתי את הפסוקים משיר השירים 'אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק.... ודודי חמק עבר'. אמרתי שניתן להחמיץ חלילה פעמי גאולה אם לא נכין את עצמנו. שיש להבין כי גאולה אינה סרט בו אנחנו צופים פאסיביים, אלא תהליך שאנו משחקים בו תפקיד מהותי. דיברתי על התהליך ההסטורי של ששים השנים האחרונות שלא ניתן לפטרו כלאחר יד באמירה כמו 'זה חיוך משמים' (מיוחס לגרי"ז). וכן על זו הדרך.
לא קם אחד ואמר שיש פסול בהשקפתי, להיפך, אחד אחד נגשו להודות ולהתפעל מהדברים. הגדילו לעשות כמה מן השומעים ששאלו מה המסקנה המעשית, איך מיישמים את תפקידנו.
מסקנתי היא שרבים רבים לא נתקלו מימיהם בסוגיות הללו. בשיחות ברוב ככל הישיבות הליטאיות שאני מכיר לא עוסקים בסוגיות כאלו, ספרים בנושאים לא ממש התחברו באגף החרדי.
אם כך, מה יודע חרדי על ה'בעיות' שבציונות הדתית? שיש להם כיפה סרוגה!
אם נעטוף השקפה ציונית בעטיפה שחורה, זה יעבור?
_________________
------- מאיר
נשלח ב-2/8/2007 08:37
במכתבו של הרב משיפיקוב, שהתפרסם בספרו של אסף 'נאחז בסבך', מוצגת השמרנות הבלזאית, כמעט ככת איימיש יהודית.
אתנחתא,
לאלו בעלי חזון אתה מתכוון?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 02/08/2007 8:36:28
נשלח ב-1/8/2007 22:07
מציץ,
אתה בוודאי צודק. ואכן כיום רוב החסידיות והיהדות החרדית הינה בעלז במובנה הקיומי ואילו בעלז עצמה הסתגלה לאחרים (שכן בעצם המהרי"ד לחם כארי נגד התמסדות ובניית מוסדות אך בזה גם בעלז שינתה את עצמה אחרי השואה בלית ברירה. (וכמה סימלי הדבר שבעת ייסוד דגל התורה הרי אדמו"ר מבעלזא מצא שפה משותפת עם הרב שך, דמות ששמרן אוהב לנפנף בו, שכן בלי משים הוא אכן דמות בלזאי לעילא. וכלום לא אישיות בלזאית כדוד פרנקל זימזם באזנו הימנית כל הזמן את תורת השמרנות?)
אחדד יותר את העדר האידלוגיה הבעלזאית. שכן קיימת שמרנות לוחמנית אידולוגית כמו השמרנות הסאטמארית למשל, אך בעלז גם היו קנאים אך הקנאות היתה יותר ביטוי של שמרנות מאשר קנאות בעלת משנה אידולוגית. שם הקנאות הייתה השרדות, נטולת כל פאתוס, חסרת כל רומנטיקה, חסר כל רעיון מקיף עולם. בעוד שאחרי השואה הייתה עוד ביהדות הרבה אישים בעלי חזון, הרי בדור השני אנו עדים לגדולים נטולי חזון שביטוייהם הם הרב שך, והרב אלישיב. וכן מהצד החסידי אדמור מגור דהאידנא ושאר מנהיגי האומה. הם נגד הציונות והמדינה אך אינם קנאים, הם בעד לשמר אך לא בעד לשדד מערכות לשם שימור, הם נאבקים על זכיותיהם אך אינם לוחמים... וכו' וכו'.
נשלח ב-1/8/2007 20:51
מציץ
אוסיף על דבריך מהפן הליטאי
סח לי (ליטאי) ידיד חסידי, "כיום אין כמעט מתנגדים אמתיים חוץ מהפרושים והחזונשניקים - והם האלו שהכי מסתדרים עם החסידים".
נשלח ב-1/8/2007 14:13
ובלשונו של הרב קוק, גם החסידות הפכה לפראסטע פרומקייט.
נשלח ב-1/8/2007 13:42
אתנחתא
שמת את האצבע על הנקודה הנכונה בעניין בלז השורשית. אבל לכאורה זה קרה כמעט לכל החסידויות בעולם (ההבדל הוא רק שבלז כנראה היתה כך מההתחלה והם אפילו לא מנפנפים במשהו מהעבר), כמעט לאף חסידות כיום אין יומרות רעיוניות למעט המחשבה שהחסידות מחזיקה אנשים במסגרת היהדות. כמעט אף חסידות אינה יכולה לומר שהיא מציעה דרך ייחודית (אם סגנון לבוש וזמירות שב"ק לא נחשבות) . יש כמובן יוצאים מן הכלל כמו סלונים או ברסלב אבל אלה בטלים ברוב. פייקאז' מדבר על התנוונות החסידות ואני חושב שהוא צודק.
אבל גם הדיבור על השקפה חרדית קשור לאותו הילך רוח , גם שאלת היחס לציונות היא בסך הכל עניין פוליטי של התמודדות עם יריב שהיא חסרת חשיבות ליחיד המחפש דרכו . גם סאטמר נטולת יומרות רעיוניות למרות שההתמודדות עם הציונות תפסה מימדים קוסמיים מיתיים הרבה מעבר לנדרש מחשיבה פרקטית.
נשלח ב-1/8/2007 11:08
יעקב
ישנם רבים שסגנון הכתיבה של בחח מעורר אותם עוד יותר, אז לכן נוריד את השיח לשם?
אני בסך הכל מבקש שוב ושוב משמרן שישתדל לדון בעיקר לגופו של נושא ולא לגופם של כותבים והוא חוזר ונכשל בזה.
חבל מאוד.
------- מאיר
נשלח ב-1/8/2007 10:09
[ לפעמים מה-זה-מעצבן שבפיירפוקס אין אייקונים... ]
נשלח ב-1/8/2007 09:51
יעקב ,
חזק ואמץ והמשך ברוח הודעתך מאמש ולא תהא האמת נעדרת . ימשיכו החולקים לקיים שבתך בתוך מירמה . לא יראו עד שיסתאבו . ואנו נכריז: ביקורת תהיה! ולא ימוטו קירות הבית .
תוקן על ידי ספרן ב- 01/08/2007 9:53:54
נשלח ב-1/8/2007 09:36
מאיר
ולמה שיפסיק???? לי הוא דווקא נותן זריקות מוטיבציה....
נשלח ב-1/8/2007 00:15
שמרן
אתה לא מסוגל להפסיק?
------- מאיר
נשלח ב-31/7/2007 23:41
שמרן אתה מיטב לתאר את מהותה של בעלזא השורשית (מימי המהרי"ד), חסידות נטולת כל יומרות רעיונית וכל חזון מלבד השתמרות. (מעניין שלמרות שמהרי"ד התנגד לפועל למוסדות במובנו המדורני הרי בעלזא מאז היתה מהדורת קמאית של חסידות ממוסדת נטולת ספונטאניות ושאר רוח חסידית).
החרדיות המצליחה של ימינו ימיה פחות או יותר כימי מדינת ישראל שגם הצליחה מאד בשנים אלו לשרוד (בטחוני שאינך רואה שום הצלחה בחרדיות של מאתיים שנים האחרונות מאז מנדלסון עד השואה) ואף לשגשג. וכשם שאין כאן אחד שלבו בטוח שהמדינה תצליח למרות הצלחתה עד כה, כך אי אפשר להיות בטוח שאכם החרדיות תצליח כאשר הנסיבות שום פעם ישתנו, ואז נראה ששיטת ההלכה היבישה תוכל להתמודד עם הבעיות.
ועוד שאלה אישית: האם אתה בעצמך אינו עדות לחרדיות בלתי מצליחה? אתמהה? (כשם שפייביל היבנוביר ביטא כשלון של בעלזא)
נשלח ב-31/7/2007 21:17
אכן ראויים נאורי אגודה אחת לזילברמנים
רק מי שחושב שבכיסו נמצא איזשהו גוף ידע מופשט מסוגל כה לזלזל במוסדות המתפתחים לאורך שנים ומשמרים בתוכם אמיתות עמוקות ביותר על ההתנהגות האנושית הבלתי ניתנת להכללה.
יושבים להם חבורת אנשים החושבים שהם חושבים ובמחי יד שוללים מוסדות מסורתיים, כגון החסידויות הממוסדות והחינוך החרדי, המוכיחים יכולת עמידה מופלאה. מי הוא זה ואיזה הוא היכול לפסול על סמך חשיבתו הוא עשרות אלפי אנשים המוצאים משמעות במוסדות שלהם?
יפה נראה אם כל אחד יחליט שהוא הוא הגר"א של התחלת המאה העשרים ואחת.
קראו את אדמונד ברק ומייקל אוקשוט
נשלח ב-31/7/2007 20:11
כשלעצמי סבורני כי שמרן הציג היטב את הסיבות שבשלן ברחתי מהחרדיות הממוסדת....
מה לי פרגמטיות ומה לי שרידות, מה לי מה יפית ומה לי נאורים מתפקחים ושאר ירקות מבית היוצר של בני אסכולת תשמ"ד המתועבת (!) ולבלרני יתד. בקשת האמת נאהבת מכל.
מוטב לי מסרחניק הזוי ומטורלל (כמיטב קללותיהם של ידידיך אמתער ויושבסתר מבח"ח) שליבו מטוהר לבוראו מכל תשפוכות נהרותיהם של ישראל וורצל ואהרון רוז.
נשלח ב-31/7/2007 18:18
מאיר
רק התחלת להסתובב עם המיזרוחניקים, מושאי הערצתך החדשים, וכבר אמצת לעצמך את פוזת החשיבות העצמית שלהם, כוח החוד בתקומת עם ישראל בארצו שעוד לא הכירו בגדולתו.
או שאני טועה וזה בכלל 'רשימו' של מורשת ההתנשאות הליטאית?
מזמן חושש אני שהנאורות של אגודה אחת איננה סיבה אלא עוד תירוץ להמשיך את ההתנשאות הליטאית נגד המון העם ההולכים בחושך ולא נגה עליהם אור התבונה והמתינות.
לא הרי התנשאות מעתיקי השמועה כהרי נאורות אגודה אחת - הצד השווה שבהם ששניהם מבוססים על גוף ידע איזוטרי, ההשקפה או מדעי החברה והנאורות, שמי לא יודע אותו ראוי לא שלא נברא משנברא.
כשלעצמי מאמין אני שחסידות קרעכצין מביאה יותר תועלת מאשר מדעי החברה.