מפריע לו שחרדים הולכים למופעי זמר. מפריע לו שיש מודעות גדולות לכבוד המופעים האלה. מפריע לו שיושבים שם בתערובת גברים ונשים, אפילו שזה בנפרד. מפריע לו שהם אולי ייפגשו בחוץ. מפריע לו שזה באצטדיון של כדורגל, מקום של חילונים וחילול שבת.
מפריע לו שאנשים יושבים ביחד ושרים כאילו הם מזרוחניקים ומפריע לו שיש בכלל זמרים ש"ממלאים אולמות" במקום שיישבו וילמדו תורה. מפריע לו שיש מוסיקה חסידית מודרנית ושיש בכלל זמרים חרדים. אם הם חרדים, איך הם זמרים, ואם הם זמרים הרי שהם לא ממש חרדים. מפריע לו אפילו ששרים בבית הכנסת בתפילה, כאילו זה סניף של בני עקיבא או טמפל רפורמי. מפריע לו שיש תרבות חילונית, תרבות אנשים חטאים, ועוד יותר מפריע לו שיש "תרבות" דתית וחרדית" שמזכירה את התרבות הזו. מפריע לו תחנות רדיו חרדיות או חצי חרדיות. מפריע לו שנשים מדברות ברדיו. מפריע לו נשים נוהגות ברכב. מפריע לו נשים כותבות בעיתון. בסוף הן עוד יתחילו לעשן ולך תדע לאן זה יגיע. מפריע לו נשים בכלל.
מפריע לו שחרדים אוכלים פיצה ועוד על המדרכה ליד הפיצריה. אין לכם בית? מפריעים לו השבועונים החרדיים, בעיקר הצבעוניים מדי. יהודי לא צריך לקרוא עיתון בצבע. מפריע לו השרוולים הקצרים מדי או חצאיות ארוכות מדי, והלק (האדום) על הציפורניים. מפריע לו הפיאות ומפריע לו הכובעים והלבוש המודרני מדי, ומפריע לו ספרדים בבניין ומפריע לו סנדלים. מפריע לו המחשב ובעיקר האינטרנט ומפריע לו שיש טלפונים סלולריים.
הוא נזכר איך פעם הכל היה אחרת. חרדי התנהג בדיוק כמו שחרדי צריך להתנהג והרבנים הגדולים ידעו תמיד בעצמם מה להתיר ומה לאסור.
המון דברים מפריעים לו, לעסקן החרדי. כל מה שהוא קצת חדש, כל מה שמריח מודרניות, כל מה שהוא קצת שונה ממה שהוא רגיל, כל מה שנראה לו קצת ספאסנישט, לא שייך, רחובי. ובעיקר מפריע לו לראות חרדים שמחים מתאווררים ומשתחררים קצת כאילו הם חילונים. הרי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, ואם הם רוצים לשמוח יש בשביל זה בר מצוות וחתונות ו"שולם-זוכר" וברית. ובשביל מפגשים חברתיים יש הלוויות וניחום אבלים, לא צריך בשביל זה ללכת לאצטדיון.
