מתוך האתר מאי צדיק
המקובל ר' לוי יצחק
שניאורסאהן
המקובל ר' לוי יצחק
שניאורסאהן
יום: כ' מנחם אב אזור:
קזחסטאן
אביו: ר' ברוך שניאור.
אמו: הרבנית זלדה רחל.
אשתו: הרבנית חנה.
בניו: ר' מנחם מענדל
(אדמו"ר מליובאוויטש), ר'
דוב בער ור' ישראל אריה
לייב.
אחיו: ר' שמואל (היה רב
בניקולייב) ור' שלום שלמה
(היה ראש אב בית דין
בשיראקה).
אחותו: מרת ראדה סימא.
סבא: ר' לוי יצחק (מצד
אביו).
מוריו: ר' יואל חייקין
ואדמו"ר הרש"ב
מליובאוויטש.
המקובל ר' לוי יצחק שהינו
דור שביעי מאדמו"ר הזקן
אשר יחוסו מזרע דוד, נולד
ביום י"ח ניסן ה'תרל"ח
בעיירה פודוברנקה
(רוסיה הלבנה) ונקרא ע"ש
סבו (מצד אביו).
משחר ילדותו ניכר
בכישרונות מיוחדים
ובצעירותו הוסמך
להוראה.
אדמו"ר הרש"ב הציע
להוריו את השידוך עם
מרת חנה, בתו של ר' מאיר
שלמה ינובסקי (רבה של
ניקולייב). החתונה נקבעה
לי"ג סיוון ה'תר"ס. כיון
והרבנית חנה חלתה אביה
רצה לדחות את מועד
החתונה אך אדמו"ר
הרש"ב לא הסכים לדחיה,
אמר כי אין ממה לחשוש
ונתן את ברכתו שהכל
יהיה על הצד היותר טוב.
ר' לוי יצחק נשא לאישה
את מרת חנה בהתאם
למועד שנקבע בעיר
ניקולייב ובי"א ניסן
ה'תרס"ב נולד בנם הבכור,
האדמו"ר מנחם מענדל.
ר' לוי יצחק היה סמוך על
שולחן חותנו בניקולייב
ושקד על לימוד התורה.
אדמו"ר הרש"ב שיתף
אותו בענייני הכלל ובעת
מלחמת יפן-רוסיה
(ה'תרס"ד-ה'תרס"ה) סייע
רבות לחיילים היהודים.
בט"ז סיון ה'תרס"ט נולד
בנו ר' ישראל אריה ליב.
לאחר שהרב "החסידי" ר'
דב זאב קאזווניקוב (בערע
וולף) נפטר בשנת
ה'תרס"ח והרב "האשכנזי"
ר' זקהיים היה זקן וחלוש
הציע אדמו"ר הרש"ב
לחסידים למנות לרב את ר'
לוי יצחק. הציונים התנגדו
למינויו ובמכתב שהפנה
אדמו"ר הרש"ב לאחד
מנכבדי העיר תיאר את ר'
לוי יצחק כלמדן גדול וירא
אלוקים, בעל מידות
טובות, זך הרעיון ורך
המזג. לאחר מאבק שנמשך
כשנה עבר ר' לוי יצחק
בסוף שנת ה'תרס"ט
ליקטרינוסלב והחל לכהן
כרב העיר.
עם פרוץ מלחמת העולם
הראשונה נהרו פליטים
יהודים מכל רחבי רוסיה
ליקטרינוסלב, בה קיבלו
סיוע מהקהילה היהודית
המקומית בראשותו של ר'
לוי יצחק. בשנת ה'תר"פ
נפטר ר' פינחס גלמן (הרב
השני של יקטרינוסלב) ור'
לוי יצחק נטל על עצמו את
כל הפעילות היהודית
בעיר. אנשי ה"יבסקציה"
החלו לנהל נגדו מלחמה,
ליד ביתו היו סוכני חרש
שעקבו אחריו כל העת. אך
ר' לוי יצחק בסיוע בנו
(אדמו"ר מנחם מענדל),
המשיך בפעילותו וניהל
מחתרת שפתחה "חדרים"
ותלמודי תורה. בשנת
ה'תר"ץ השלטונות
החרימו את כל בתי הכנסת
בעיר פרט לבית כנסת
אחד אליו עבר ר' לוי יצחק
להתפלל. בשנת ה'תרצ"ט
כאשר נוכחו לדעת כי ר'
לוי יצחק עומד מאחורי כל
הפעילות המחתרתית
ברוסיה וכי הוא פועל
במקום אדמו"ר הריי"ץ,
החליטו לעצור אותו על
מנת לשים קץ לפעילות
היהודית. ביום ט' ניסן
עצרו אותו בביתו ששכן
ברחוב בריקאדנה 13
והובילו אותו לבניין
הק.ג.ב. לחקירה שנמשכה
מספר ימים. ר' לוי יצחק
לקח עמו חבילה קטנה של
מצות וכאשר הרבנית
הגיעה להביא לו אוכל
נאמר לה כי האוכל בבית
הסוהר כשר ושבעלה לא
נמצא שם. רק כעבור
מספר ימים התירו לה
להעביר לו אוכל וכסף. ר'
לוי יצחק הועבר לקיוב,
הוחזר לבית הסוהר
בדנייפרופטרובסק
(יקטרינוסלב) למשך
מספר חודשים, הוכנס
לצינוק למשך 32 ימים אך
לא הודה באשמות שטפלו
עליו. למרות שלא היו בידי
השלטונות הוכחות
ברורות על פעילותו
החליטו להרחיקו מכל
ישוב יהודי וגזרו עליו 5
שנות גלות בצי'אילי
(קזחסטאן). במהלך המסע
ברכבת האסירים שארך
כחודש בצפיפות ובתנאים
בלתי אנושיים ר' לוי יצחק
ויתר על מי השתיה
המועטים שקיבל על מנת
שיוכל ליטול את ידיו. ביום
ט"ו בשבט הגיע הרכבת
לאלמא אטא (קזחסטאן)
ובי"ט שבט הגיע באישון
לילה לצ'יאילי. בהיוודע
לרבנית על מקום הימצאו
מייד הצטרפה אליו והקלה
על סבלו. במהלך שהותם
בגלות יצרה במו ידיה דיו
מלאכותי והשיגה ניירות
על מנת שבעלה יכתוב את
חידושיו על התורה. בשולי
ספר "הזוהר" שהיה
ברשותו וסביב הטקסט
הכתוב רשם את הארותיו
על ספר הזוהר והסביר את
כל המאורעות העוברים
עליו על-פי הקבלה
(חידושים וביאורים אלה
הובאו לדפוס מאוחר יותר
בספרים "ליקוטי לוי
יצחק" ו"תורת לוי יצחק").
בחודש טבת ה'תש"ב
הגיעו הנאצים לבית
הרפואה בעיר בה היה
מאושפז בנו ר' דובער,
שסבל ממחלה כרונית
שהצריכה טיפולים למשך
פרקי זמן ארוכים. לאחר
שהוציאו את היהודים
מחוץ לבניין בקור העז,
הורו להם לפשוט את
בגדיהם, לנבוח כמו כלבים
ולזחול על ארבע לעבר בור
שהוכן בחצר בית הרפואה.
בהגיעם לפתח הבור ירו
בהם וזרקו את גופותיהם
לבור.
לאחר חג הפסח ה'תש"ד
ר' לוי יצחק שוחרר והגיע
לאלמא אטא. המחלה
הממארת שכרסמה בו
התפרצה והרופאים לא
מצאו תרופה למחלתו.
ביום שלישי בלילה
שפתותיו מלמלו כל העת
מבלי שקולו ישמע, לפתע
פתח את עיניו וביקש מים
לנטילת ידיים. כאשר
הגישו לו את המים
אמר:'יש להתכונן לעבור
לצד ההוא'. למחרת מצבו
החמיר, הוא סבל מכאבים
חמורים ולעת ערב החזיר
את נשמתו.
כיום פועל בעירו בית ספר
ממלכתי יהודי הנקרא על
שמו "אוהל לוי יצחק".
מספריו:
* ליקוטי לוי יצחק: הערות
לספר הזוהר ואגרות
קודש.
* תורת לוי יצחק:חידושים
וביאורים לש"ס ומשנה.
 |
|
|
