השעה 02:00 לפנות בוקר, ליל ראש השנה.
בבית משפחת לוי נשמעות דפיקות חזקות על הדלת.בעל הבית יצחק ,
קם בבהלה לעבר בדלת,מסתכל דרך העינית עיניו עדין מתושתשות
מן השינה. הוא אינו בטוח במה שהוא רואה , הוא שואל את עצמו האם
זה הגיוני שזה הוא או שמע אני הוזה?
הוא מחליט לפתוח את הדלת ושאר בני המשפחה ,התעוררו גם הם והתגודדו סביב הדלת.
היה שם אברהם גיסו של יצחק ,אדם חילוני אשר גר ברעננה
כולו אדום ,מזיע ומתנשף
.
יצחק שואל: " מה קרה ?מדוע הגעת לבני ברק בשעה
שכזו, ועוד בראש השנה?"
אברהם הסביר :" אין הרבה זמן לדיבורים , אביך לא מרגיש
טוב יתכן ואלו השעות האחרונות לחיו ,עלינו למהר , אמך
ביקשה שתגיע שאר בני המשפחה כבר שם,את השאר אספר לך בדרך."
יצחק אינו יודע מה לעשות הרי היום ראש השנה כיצד יגיע אליו
האם יחלל עליו את החג? ומצד שני זה אביו ,אשר דאג וטיפל בו, ותמך לאורך כל חייו."
בני משפחתו של יצחק בהחלטה אחת , אין לנסוע ולחלל את החג.
ואילו הגיס חוזר ואומר :" אמא שלך ביקשה שתגיע ,אתה מוכן שאביך
ימות ולא תראה אותו בפעם האחרונה?"
מילים אלו חזרו והדהדו במוחו של יצחק.
יצחק מחליט לנסוע עם גיסו לבית הרפואה ,למרות התנגדותם של שאר
בני משפחתו.
בנו הבחור של יצחק , לא האמין למשמע אוזניו, " אבא במה תוכל לעזור
לסבא? מחללים את החג רק במקרה של פיקוח נפש, אתה לא רופא
ולא אח ,במה תוכל לעזור לו ? אלינו לקרא תהילים מפה!"
יצחק חושב הרבה מלותיו של אברהם עדין מהדהדות בראשו הוא חייב לנסוע.
זהו, הוא יצא מן הבית יחד עם אברהם ובידו שק הטלית .
הם רצים ברחובות , עד שהגיעו לרחובות בסמוכים לבני ברק ,
אשר עד לשם הצליח להגיע אברהם עם הרכב, משום שבתוך בני ברק
הכבישים סגורים.
הם נוסעים ואברהם מספר :"קיבלנו טלפון זו הייתה אמא שלך
קולה נחנק מדמעות, הבנו שמשהו קרה , שאלנו לפשר העניין היא
סיפרה שאביך מתנהג בצורה מוזרה.
מיד הגענו אליהם הביתה ,הוא היה זרוק על הרצפה עיניו מתגלגלות,
ביטנו נפוחה,ומפיו יצא קצף .
הזעקנו את האמבולנס,וקיבלנו מהם הנחיות, כיצד לנהוג...
הם ביצעו בו פעולות החייאה .
משם הובלנו לבית הרפואה , ביצעו בו בדיקות C.T ו M.R.I .
הרופאים אומרים שהוא קיבל שבץ מוחי ,ושטף דם בגולגולת
מצבו חמור.
הייתי גם אצל אחיך גדי , הוא החליט לבוא ברגל , למרות שהייתי עם הרכב יכולתי לקחת אותו".
יצחק:" כן, גדי לא רחוק כל כך מרחק של 20-30 דקות מבית הרפואה
הוא לא צריך לבוא ברכב ..."
וחשב בלבו ,אני חייב לעשות את זה בשביל אבא ,אני לא יכול לאכזב
את אמא ואבא.
הם הגיעו לבית הרפואה, שם ראה את שאר בני המשפחה :
אמו כולה בוכייה , מייחלת למותה אינה רוצה למות לבד מצער,רוצה למות יחד איתו.
אחותו ,אשתו של אברהם רצה ומרגיעה ,מדברת עם כל רופא ואחות שמגיעה.
ואחיו גד קורא תהילים בכוונה גדולה ,עיניהם של האחים הצטלבו זה בזה .
גד התקדם לעברו כלא מאמין,איך יתכן כי אחיו הסכים להגיע?
גד: " מה אתה עושה פה? הייתי בטוח שלא תגיע,הרי ראש השנה היום,
ביקשתי מאברהם שלא ייסע להביא אותך אבל הוא לא הקשיב ,אמא בקשה
ממנו שיביא אותך למרות הכל."
יצחק: הוא אבי כמו שהוא אביך,מבחינתי זה כיבוד הורים להיות פה לצידו,
לא הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי מגיע.
עזוב ויכוחים וספר לי מה התחדש?
גד: "זה היה נורא,כשהגעתי הנה ,ביטנו הייתה נפוחה, הוא נשם עמוק ובכבדות ,
עיניו היו מתגלגלות, מעולם לא ראיתי אותו כך.
היה קשה לייצב אותו ,השתמשו בקשירת הידיים למיטה לצורך המשך טיפול.
עכשיו הוא רדום , מה שיודעים עד עכשיו , שהוא עבר אירוע מוחי ,וישנו שטף דם בגולגולת,
הלב ב"ה תקין וזה סימן טוב,לא יודעים עדין מה ההשלכות ,אחת האחיות פלטה
שהוא איננו כאן איתנו אני מקווה שהיא טועה, והוא ימשיך לתפקד כבראשונה.
השעה 06:00 בבוקר תפילת ראש השנה בנץ ,בית הכנסת כולו לבוש לבן ,
גברים בטליתות , קולו המרטיט של החזן,מהדהד בחלל בית הכנסת.
" בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון, כמה יעברון,
וכמה יבראון,מי יחיה ומי ימות, מי בקצו ומי לא בקצו , מי במים ומי באש..."
" ועל מדינות בו יאמר ,אי זו לחרב, אי זו לשלום,אי זו לרעב,
איזו לשובע,ובריות בו יפקדו,להזכירם לחיים ולמוות.."
ה' ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים,בחסדי אבות ראשונים אנחנו בטוחים..."
שני האחים ישובים זה ליד זה ,הפעם תפילתם מקבלת משמעות אחרת,הפעם תפילתם ,
אינה תפילה רגילה של ראש השנה,
אלא תפילה עם נשמה תפילה שבוקעת את הרקיעים
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שנזכה לשנה טובה,ונכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום
*'היצירה' השניה בשיפוצים...
_________________
