המקובל ר' יהודה פתייה
יום: כ''ז מנחם אב אזור:
ירושלים
אביו: ר' משה ישועה.
בנו: ר' שאול.
מורו: חכם ראובן יוסף
בלבול.
מתלמידיו: חכם יהושע
משה, המקובל סלמאן
מוצאפי.
בנו השלישי של המקובל ר'
משה ישועה אשר כונה בפי
כל בשם "חכם יהודה"
(ללא הזכרת שם
משפחתו), נולד בבגדד
ביום ב' שבט ה'תרי"ט.
בילדותו למד ב"מדרש
תלמוד תורה" ולאחר
שעבר ל"מדרש בית זילכה"
נודע כבקי עצום בש"ס.
מקטנותו נטה לפרישות
ולמד את חכמת הקבלה
בסתר. כאשר אביו גילה
את הדבר החל ללמוד עמו
"זוהר" וכתבי האר"י עד
שידע אותם בעל פה.
ניכר במידותיו הנעלות
ובאהבת ישראל לכל יהודי,
כל ימיו התרחק משררה
וכל מיני הנאות והסתפק
במועט. בהיותו בגיל 17
נתבקש לעבור לפני
התיבה בבית מדרשו של ר'
עבדאללה סומך, לאחר
שאחד הנוכחים טען כי
צעיר שלא נתמלא זקנו לא
ממנים כש"צ קם ר'
עבדאללה סומך ממקומו
ובתגובה סמך את ר' יהודה
כרב ומורה הוראה. בגיל
25 היה בקיא בתורת
הנסתר והנגלה וכתב את
חיבורו הראשון עפ"י
תורת הנסתר (יין הרקח).
ידע בטיב השמות
והלחשים, כתב קמיעות
וריפא חולים, תקן כמה
נשמות והוציא רוחות
שנכנסו באנשים. נהג
להתפלל בבית הכנסת
"יצחק חיים" בבגדד
ושימש כראש ישיבה
ב"מדרש בית זילכה".
בשנת התרפ"ה הרחיב את
הישיבה בה לימד קבוצת
תלמידי חכמים את תורת
הנסתר למרות הנוהג
ללמוד תורה זו בהסתר
ובפרטיות. במשך 7 שנים
למדו את הספר "עץ חיים"
ולאחר שהיו בקיאים בו
השתדל להסתיר את עצמו
אך בעקבות מנהג
שנתפשט בין נשות בגדד
ומקורו מן הגויים פרסם ר'
יהודה שכל מי שיש לה ח"ו
חולה בביתה ותקבל על
עצמה לחדול מהמנהג
הנ"ל, תבוא אליו והוא
יתפלל על החולה שיבריא.
רבים עשו כדברו זאת
לאחר שכל רבני בגדד ניסו
בדרכים שונות להפסיק
ולאסור את המנהג אך ללא
הועיל וכאשר ראו כי
החולים מייד מבריאים ר'
יהודה החל להתפרסם
ורבים פנו אליו.
פעמיים עלה לירושלים אך
לא יכל להתיישב בה עקב
מזג האויר שלא התאים
לבריאותו ובשנת ה'תרצ"ד
עלה בפעם השלישית
והשתקע בה.
כתב חיבורים עפ"י
הקבלה.
הסתלק בשנת ה'תש"ב.
מספריו:
* בית לחם יהודה: פירוש
על ספר "עץ חיים" וספר
מתוק לנפש על סבא
דמשפטים.
* חסדי דוד.
* יין הרקח: על ה"אדרא
רבא" וה"אדרא זוטא".
* מנחת יהודה.
* מתוק לנפש.
(מתוך האתר מאי צדיק)
 |
|
|
