יארצייט ר דוד כהן הנזיר

דוד כהן תאריך לידה אלול ה'תרמ"ז תאריך פטירה כ"ח אב ה'תשל"ב השתייכות ציונות דתית , מקובלים נושאים בהם עסק אמונה , חסידות , גאולה , עם ישראל , אגדה , תשובה , תפילה , קבלה , מחקר היהדות , נבואה רבותיו הברון דוד גינזבורג , הראי"ה קוק תלמידיו בנו, הרב שאר ישוב כהן ; חתנו, הרב שלמה גורן והרבנים חיים דרוקמן , יוסף טולידנו , נחום רקובר , יעקב פילבר , יהושע רוזן ו יעקב אריאל הרב דוד יהודה אריה לייב כהן (אלול תרמ"ז - כ"ח אב תשל"ב) ( 1887 - 1972 ) הינו חוקר ה תלמוד , ה קבלה ו פילוסופיה יהודית . מתלמידיו הבולטים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק , ומהחשובים שבעורכי כתביו. כונה " הנזיר " בשל מנהגי נזירות שגזר על עצמו. תוכן עניינים 1 תולדות חייו ואישיותו 2 תפיסת עולמו 3 כתביו 4 מתלמידיו תולדות חייו ואישיותו נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה , לאביו הרב יוסף יוזפא הכהן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה המפורסם של העיירה ראדין, מקום מושבו של החפץ חיים . בגיל שבע למד אצל בן-דוד אמו הרב שלמה מקלר גמרא ב חדר .כבר בהיותו בן שבע (כך הוא מעיד על עצמו) הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו. בן תשע הובא לראדין לבית סבו שם למד בשקידה בכיתה של תלמידים גדולים ממנו בכל יום עד תשע בערב. רבו היה הרב הדרשן משה בנימין שניידר. בהיותו בן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת באוקרינא, בעיר קאנאטאפ , ללמוד בישיבה שם, שנפתחה על ידי בן- דוד אביו מליטא. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא החומה, שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה חב"די לפי השתייכות רוב המתפללים שם. בן שתים עשרה, למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא , על יד וולוז'ין . שם הייתה חגיגה בר מצוה שלו, ומאותה עת למד ושקד יומם ולילה. שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על-ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית . לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול בירת אסטוניה שם נתקבל דודו לרב. שם למד כשנה. בשנת ה'תרס"ג 1903 והוא בן שש עשרה שנים שב לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות מוסריות מפי החפץ חיים . שם החל לחיות חיים ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. מאמרים אלו פורסמו לראשונה 103 שנים לאחר מכן בספר "זכו - שכינה ביניהם", ירושלים ה'תשס"ו. בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבה ב סלובדקה . בקיץ של אותה שנה, ה'תרס"ה 1905 עבר אל בית דודו ב טולא . משלב זה החל מתעניין מאוד בליומדי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד. הרב הנזיר שהיה דוקטורנט ל פילוסופיה ב שווייץ , ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, שינה את מסלול חייו כאשר פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשווייץ, בתקופת מלחמת העולם הראשונה . סיפור פגישתו עם הראי"ה מתואר בהקדמה לספר " אורות הקודש " (שיצא בעריכתו). לאחר שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עלה ארצה, הוא עלה בעקבותיו, ויצק מים על ידיו, ב ישיבת מרכז הרב ב ירושלים , תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו. נפטר ביום כ"ח אב תשל"ב, ונקבר ב הר הזיתים ב ירושלים . הותיר אחריו אישה - הרבנית שרה כהן (שהייתה בת דודתו), בת - הרבנית צפיה גורן (אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן ), ובן - הרב שאר ישוב כהן (הרב הראשי לחיפה והמחוז) מכון " נזר דוד " בבית אריאל בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן הוקם להוצאת כתביו ולהנצחתו וכן בית הספר הממלכתי דתי "פסגת דוד" בפסגת זאב, ירושלים קרוי על שמו. המכון מוציא מדי שנה ליום הזיכרון של הרב הנזיר ספר חדש מכתב ידו. תפיסת עולמו תפיסת עולמו הושפעה רבות מעולם הסוד והנסתר. הדבר אף מסביר את העובדה שרבו נתן לו לערוך את ' אורות הקודש ' - ספר העוסק ברעיונות עמוקים. אמנם עם זאת היה חוקר, פילוסוף ודקדקן גדול. אף שנהג מנהגי נזירות כאי שתיית יין וגידול שער, ובמנהגי פרישות כמו צמחונות , ושתיקה מרובה שגזר על עצמו בעיקר ב שבתות , חינך את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הכלל. ואכן תלמידיו כמו חתנו הרב הראשי שלמה גורן , ובנו הרב שאר ישוב הכהן , רבה של חיפה , לא רק שהתגייסו ל צה"ל והתמסרו לענייני הכלל, אלא גם שלחו את בנותיהם להיות קצינות בצבא, בניגוד לתפיסה המקובלת של הציבור הדתי, שברובו שלח את בנותיו ל שירות לאומי . הנזיר האמין שה נבואה צריכה לחזור ל עם ישראל בעת החדשה, ועסק בעניין זה רבות בספרו "קול הנבואה", שבו הדגיש את היתרון שיש ל שמיעה על ה ראייה כיסוד מרכזי בתפישת היהדות לאורך הדורות. במסגרת חיפוש הנבואה שוטט רבות ב מדבר יהודה שבו חיפש מקורות השראה לכיוון זה. רבו העריך מאוד את עריכת אורות הקודש עד כדי כך שאמר "הנני לומד את עצמי מתוך הספר". מה עוד שרבו אמר עליו שהרב הנזיר היחיד שהוא סומך עליו בעריכת כתביו. כתביו קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-פילוסופי עריכת אורות הקודש של הראי"ה קוק (ארבעה כרכים) עריכת חזון הצמחונות והשלום , פרקי צמחונות בהגותו של הרב קוק הכוזרי המבואר - שיעוריו על ספר הכוזרי דודי לצבי , אסופת אגרות בין הנזיר לרב צבי יהודה קוק משנת הנזיר , קטעים מיומניו האישיים. זכו - שכינה ביניהם , ה'תשס"ו, על קדושת הנישואין והבית היהודי. יש עוד כ-3000 כתבים שלא פורסמו וביניהם: המשך של קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי , כתבים העוסקים בפילוספיה יהודית, פירושו ל אמונות ודעות לרס"ג , עריכת אורות הקודש ה' ועוד. מתלמידיו הרב שלמה גורן - הרב הראשי לישראל , חתנו. הרב שאר ישוב כהן - רבה של חיפה, בנו. הרב יוסף טולידנו - רבה של פסגת זאב, מעורכי כתביו. הרב חיים דרוקמן - ראש מרכז ישיבות בני עקיבא , ראש ישיבת אור עציון . הרב ישראל אריאל - רבה של ימית, ראש מכון המקדש . הרב יעקב אריאל - רבה של רמת גן. הרב מנחם פרומן - רבה של תקוע . הרב חנן פורת , חבר כנסת לשעבר וסופר. הרב נפתלי בר אילן , מחנך ידוע ורב שכונה בעיר רחובות . הרב יוחנן פריד , רב המושב בית מאיר וראש האגף לתרבות תורנית ב משרד החינוך . הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל , משנה ל יועץ המשפטי לממשלה . הרב ישעיהו משורר אב"ד הרבני בפתח תקוה וחבר בית הדין הגדול בירושלים.