| נשלח ב-19/8/2007 22:26 |
 |
| |
על המתמטיקה של הייחוס
רבים וטובים בתפוצות ישראל נהגו להתהדר ב"ייחוס" שלהם: זה מחזיק מגילת יוחסין עד לרבינו תם, זה מייחס עצמו לדוד המלך או לרש"י וכיוצא בזה. "בנם של קדושים (בנש"ק)", "שלשלת היוחסין" "גזע תרשישים" וכיוצ"ב הם מונחים מקובלים בתיאורם של רבנים ואדמורים.
במחשבה שניה, ניתן לחלק את כל ה"ייחוסים" לשני סוגים. האחד הוא ייחוס של בן אחר בן. הסיכוי לייחוס שכזה הוא באמת קטן מאד, וניתן להבין זאת אם נחשוב, לצורך ההפשטה, על עם יהודי בגודל קבוע של, נאמר, שני מליון פרטים. הסיכוי שאבי אבי אבי אבי ... אביך הוא דוד המלך, אם כך, הוא אחד לשני מליון (יש רק אדם אחד בדורו של דוד שהוא אביך הקדמון במובן הזה) וזהו סיכוי קטן.
אבל רוב "מגילות היוחסין" מכילות גם ייחוס דרך האם, וכאן העסק מתחיל להיות שונה לגמרי. לכל אחד מאתנו שני הורים, ארבעה סבים, שמונה סבים-רבים וכן הלאה, כלומר אבותינו הקדמונים במובן הזה (גם דרך האב וגם דרך האם) הם ציבור הולך וגדל כשמסתכלים "אחורה בזמן". אם נתעלם מכפילויות (יכול להיות שסבי מצד אחד וסבתי מצד שני הם אחים, ואז יש לי רק 6 סבים-רבים ולא 8) נקבל כי n דורות לאחור יש לאדם משהו כמו 2 בחזקת n הורים קדמונים, וזהו ציבור עצום ורב. אם נניח, שוב, עם של 2 מליון, זה אומר בערך שכולם יהיו אבותי הקדמונים בערך 21 דורות לאחור.
כימות של האינטואיציה הזו ניתן לאחרונה על ידי קבוצת פיסיקאים צרפתית שבראשה ז'ק דרידה מ ENS בפריס (1), ובאופן בלתי תלוי על ידי מתמטיקאי (2) בשם Chang מאוניברסיטת ייל. הם הראו כי לכל אוכלוסיה שלה N פרטים, קיים זמן U כך שכל מי שחי לפני זמן זה, או שאין לו כלל צאצאים החיים היום, או שכל מי שחי היום הוא צאצא שלו (כלומר הוא אב קדמון של כל האוכלוסיה). כעת,
U(N) = 1.77*log_2(N)
שזה, עבור עם של 2 מליון, משהו כמו 35 דורות כלומר 700-800 שנה. אם נרצה עם של 16 מליון, זה מוסיף רק עוד 4 דורות כלומר נעבור למשהו כמו 900 שנה.
מסקנה: אם מישהו מספר לך שהוא צאצא של דוד המלך, של רבי עקיבא, של רש"י, ואפילו של רבינו תם, אתה יכול לומר לו בודאות של כמעט 100 אחוז שאם זה נכון, גם אתה צאצא שלהם.
אגב, הנחת היסוד לתוצאה היא שהסיכוי לכל אחד מתוך N הפרטים להתחתן עם כל אחת הוא זהה. ניתן היה לחשוב כי מחסומים חברתיים (חתונה בתוך מעמדות בקהילה) או גיאוגרפיים (ספרדים-אשכנזים-תימנים) ישנו את המצב באופן דרסטי, אך מתברר שלא כך הדבר. מספיקה מידה קטנה מאד של ערבוב (כלומר מספיק סיכוי קטן מאד לכך שאשכנזי ישא ספרדיה, או שבת ת"ח תנשא לעם הארץ) כדי להשאיר את התוצאה, פחות או יותר, על כנה. כך הראו לאחרונה Chang וסיעתו במאמר חדש (3).
בקיצור: "ייחוס" של רבנים וצדיקים הוא לא רק כמו גזר (החלק הטוב נמצא באדמה) אלא בערך כמו כינים לילדי גן: אם יש לאחד, אפשר להניח במידה רבה של וודאות שיש לכולם.
(1) Genealogy in the Era of Genomics
Models of cultural and family traits reveal human homogeneity
and stand conventional beliefs about ancestry on their head
Susanna C. Manrubia, Bernard Derrida and Damián H. Zanette
American Scientist, Volume 91 p. 158 (2003).
(2) Chang, Joseph T. 1999. Recent common ancestors of all present-
day individuals. Advances in Applied Probability
31:1002–1026.
(3) Modelling the recent common ancestry of all living humans
Douglas L. T. Rohde, Steve Olson & Joseph T. Chang
Nature 431, 562-566 (30 September 2004)
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2012 23:36 |
|
| |
ידועים דברי הרמב"ן שחטא החשמונאים (שבעטיו מתו במלחמה ונפלו בידי אויביהם) הוא שמלכו למרות שלא היו מזרע דוד.
אם מלכות עוברת בירושה גם דרך בנות (ע"פ הירושלמי רבי היה צאצא של דוד גם דרך נשים ואולי יש לחלק בין נשיאות למלוכה), האם בטל טעם הרמב"ן לאור החישוב באשכול זה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 16:22 |
|
| |
אז מה הסיכוי? 2
In case there's any interest, here's some more on the probability of being descendants of King David after enough generations. The assumptions of the articles are: - The generation sizes are identical (n).
- An individual within each generation selects uniformly and independently selects two individuals as parents from the previous generations.
Using these two assumptions, the 2nd article proves that after 1.77 log(n) generations, the individuals composing the first generation will be roughly partitioned into two sets: the established set, each of whose members is an ancestor of all those in the last generation, and the extinct set, each of whose members is the ancestor of none of those in the last generation. Using these two assumptions and this result, I'd like to use simple math to assess the probability that we're all descendants of King David (under the unrealistic assumptions). (The article proves the probability is 80%, but the calculation is quite lengthy). Note that each of the individuals of the final generation has two or one paths leading to ancestors from the first row. At most, these paths are distinct. The probability that each of these 2n paths misses some individual from the first row is ((n - 1) / n) ^ (2n) ~ 1 / e^2. This means that the probability of some individual from the first row being extinct is at most at most 1 - 1 / e^2 = 14%. The probability of being established, therefore, is at most 86%. For the other direction, assume that some row has at least 60% of its individuals non-extinct (this is trivially true for the last row). The probability of an individual in the row above it to be non-extinct is ((n - 1) / n) ^ (1.2n) ~ 1 / e^1.2. The expectation of the number of non-extinct individuals in the row above it is therefore about 70%. Using simple bounds, with high probability, it is at least again 60%. It is easy to use induction to show that 1.77 log(n) generations before, at least 70% are non-extinct, and therefore established. So the probability seems somewhere between 70% and 86%.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 01:25 |
|
| |
נו, אז מה הסיכוי?
| שנרב_נ כתב: |  | מסקנה: אם מישהו מספר לך שהוא צאצא של דוד המלך, של רבי עקיבא, של רש"י, ואפילו של רבינו תם, אתה יכול לומר לו בודאות של כמעט 100 אחוז שאם זה נכון, גם אתה צאצא שלהם.
...
(1) Genealogy in the Era of Genomics
Models of cultural and family traits reveal human homogeneity
and stand conventional beliefs about ancestry on their head
Susanna C. Manrubia, Bernard Derrida and Damián H. Zanette
American Scientist, Volume 91 p. 158 (2003).
(2) Chang, Joseph T. 1999. Recent common ancestors of all present-
day individuals. Advances in Applied Probability
31:1002–1026.
(3) Modelling the recent common ancestry of all living humans
Douglas L. T. Rohde, Steve Olson & Joseph T. Chang
Nature 431, 562-566 (30 September 2004)
|
|
כפרט טריוויאה (אולי מיותר), מה הסיכוי לפי המודל באשכול זה שאנו צאצאי דוד המלך לאחר מספיק דורות?
במאמרים של אשכול זה, גודל הדורות קבוע, הדורות מסונכרנים, וכל פרט בדור מסויים מגריל לו שני הורים מהדור הקודם (אחד "אבא" ואחת "אמא", אבל אולי הם אותו אחד, ואולי "אבא" של מישהו הוא "אמא" של מישהו אחר). בגוף המאמר השני יש הוכחה שהדור הראשון פחות או יותר מתחלק לשתי קבוצות: אחת מבוססת שלאחר מספיק דורות כולם צאצאים שלה, ואחת שנכחדה. הוא גם מוכיח שהסיכוי להשתייך לקבוצה הראשונה הוא 80%, אך החישוב מעט ארוך. קל לראות שהתשובה היא לפחות 63% לפי מה שמוכח באופן גס. לכ"א מn הפרטים בדור האחרון יש לפחות מסלול אחד לפרט בדור הראשון. הסיכוי של פרט כלשהו מהדור האחרון לפספס את "דוד המלך" בדור הראשון הוא n - 1 חלקי n. היות שיש n כאלה, אז הסיכוי הוא הביטוי הקודם בחזקת n, שהוא בערך 1 חלקי e (הקבוע הלוגריתמי). זה יוצא בערך סיכוי של 37% שכולם פספסו את "דוד המלך", ולכן סיכוי של 63% שהוא אינו בקבוצה הנכחדת, כלומר בקבוצה המבוססת (לפי מה שהמאמר הוכיח).
למרבה הצער, קשה לדעת מה הקשר למציאות. המאמרים האלה, למרות יופיים, אינם מציאותיים כלל בהנחותיהם (כולל מאמר 3, אגב. למרות שפותח האשכול ציין במדוייק מה הוא פותר, לדעתי ההגרלה היוניפורמית מופרכת לגמרי בתוצאותיה).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 18:19 |
|
| |
כן , חלק מהסגולות האלוהיות עוברות בתאריך הלועזי דווקא...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 17:06 |
|
| |
מה זה לכבוד יום השנה ? (ההודעה הקודמות נכתבו בדיוק לפני שנה לועזית אחת)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 16:53 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 22:24 |
|
| |
אכן לשונו נוטה שיש איזשהו סגולה וענין אלוהי, באנשים מסוימים . ודבר זה עובר בירושה.
אבל איך תסבירו את טענתו שהוא עובר לפעמים לנשותיהם, גם שם יש מעבר גנטי?!
ע"כ שהדבר עובר באימוץ רעיוני . ובאם נתעקש על איזה מעבר סגולי אחר, הדבר תמוה. הוא מהווה כעין פרוטקציה אלוהית לאלו שסובבים את הבוחר בטוב על פני אלו שלא סובבים אותו, ויש כאן אפליה וחוסר שיוויוניות.
אציין רק לדברי הרמב"ם בהל' תשובה. שיש בהם לחדד את אחרויותו האישית של כל פרט ללא שום תלות באחר.
הלכות תשובה פרק הא רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, "פן ישלח ידו" (שם). ב אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי או שוע; וכן שאר כל הדעות. ג ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)--כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע. ד וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, "נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'" (איכה ג,מ).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 18:16 |
|
| |
"אמר החבר: כתר לי זעיר [המתן לי רגע] ואוכיח לך גדולת העם הזה. ודי לי בעדות שהעידה התורה כי אותם בחר האלוה לו לעם ולאמור מבין כל אומות העולם וכי העניין האלוהי חל בכל המונם, עד שנעשו כולם ראויים לשמוע את הדיבור האלוהי,
ומהם עברה סגולה זו אל נשיהם, כי גם מהן קמו נביאות, ואילו לפניהם לא חל העניין האלוהי כי אם על יחידים שאליהם עברה סגולה זו מאדם הראשון. אדם הראשון זכה לסגולה זו, כי היה שלם בכל בלא יוצא מן הכלל - כי מה פגם אפשר למצוא בשלמות יציר אשר יצא מתחת יד אמן גְדוֹל חוכמה וכל יכול, ונוצר מחומר אשר בחרו אמן זה לשם צורה שרצה בה? לשלמות זו לא הייתה מניעה לא מצד מזג זרע האב ודם האם ולא מצד ההזנה והטיפוח בשנות הינקות והילדות ולא מצד השפעת האוויר והמים וחבל הארץ. כי אדם הראשון בראו האלוה בתבנית איש שהגיע לסוף שנות בחרותו, שלם בגופו ובמידותיו, והוא קיבל מאת האלוה את הנפש החיונית בשלמותה ואת השכל במעלה העליונה האפשרית לאדם לפי תכונתו האנושית, ואף את הכוח האלוהי שמעל לשכל - רצוני לומר: את המדרגה שבהגיעו אליה ידבק האדם באלוה וברוחניים וישיג את האמתות בתחילת מחשבה, בלא עיון ולימוד - לכן נקרא אדם הראשון אצלנו "בן אלוהים", וכל הדומים לו מזרעו נקראו "בני אלוהים".
והנה אדם הראשון הוליד בנים רבים, אך מכולם לא היה ראוי לבוא במקומו כי אם הבל, כי רק זה היה דומה לו, ומשהרגו קין אחיו, מתוך קנאה שנתקנא בו על מעלה זו, נתן לאדם שת תחת הבל, ושת היה דומה לאדם, ולכן נעשה הוא לסגולת אדם וגרעינו, ואילו שאר הבנים לא היו כי אם כקליפות; וסגולת שת היה אנוש בנו. וכך נמשך העניין עד נח על ידי יחידים שהיו כגרעינים, כולם דומים לאדם הראשון ונקראים "בני אלוהים", ולכולם השלמות בגוף ובמדות, באריכות ימים, בחכמה ובכושר המעשה - ולפי ימי חייהם מונים אנו את השנים מאדם ועד נח.
וכך היה הדבר גם בדורות אשר מנח עד אברהם: אומנם היה בהם מי שלא דבק בו העניין האלוהי – כך, למשל, תרח, אולם - אברהם בנו היה תלמיד לאבי אביו, לעבר - גדולה מזאת! הוא הכיר גם את נח - כי העניין האלוהי נמשך אצלם מאבות אבות אל בני בנים: כך היה אברהם סגולת עבר ותלמידו, ועל כן נקרא "עברי", ועבר היה סגולת שם, שהיה סגולת נח - שכן נפלו לו בירושה ארצות האקלימים הנוחים שבאמצעיתן נמצאה ארץ חמדה, ארץ כנען, היא ארץ הנבואה, אך יפת יצא אל הצפון וחם אל הדרום.
וסגולת אברהם מבין בניו היה יצחק, ולכן שלח אברהם את כל בניו האחרים מן הארץ המיוחדת ההיא, ארץ כנען, ואותה ייחד ליצחק. וסגולת יצחק היה יעקב, ולכן הורחק עשו אחיו מן הארץ ההיא, כי יעקב לבדו נמצא ראוי לה. אולם בני יעקב היו כולם סגולה, כולם יחד ראויים לעניין האלוהי, ולכן היה להם המקום ההוא, המיוחד בהתגלות העניין האלוהי, לנחלה.
מאותה שעה התחיל העניין האלוהי, שעד הנה לא כל כי אם על יחידים, שוכן בקרב קיבוץ. והאלוה השגיח על בני יעקב גם בהיותם במצרים, להפרותם ולהרבותם ולגדל את בניהם, כאשר יגדל איש את האילן ששורשו טוב עד הוציאו פרי בשל בדומה לפרי הראשון שממנו ניטע האיל - רצוני לומר: דאג לגדלם עד אשר יִדמו לאבותם, אברהם, יצחק ויעקב, וליוסף ואחיו;
והפרי הבשל בא במשה, אהרן ומרים ובאנשים כבצלאל וכאהליאב וכראשי המטות, כשבעים הזקנים שנמצאו ראויים לנבואה מתמדת, וכהושע, כלב וחור ורבים זולתם. בעת ההיא נמצאו בני ישראל ראויים להֵרָאוֹת האור האלוהי בתוכם ולהתגלות השגחת האלוה עליהם.
אמנם היו ביניהם גם חוטאים שנוּאֵי אלוה, אבל אין ספק שגם הם היו סגולה מבחינה ידועה: שהרי מצד שורשם וטבעם היה בהם מן הסגולה ועתידים היו להוליד בנים שיהיו סגולה. כך יש להיזהר באב החוטא, שכן הוא הנושא את זרע הסגולה אשר בהזדככו תתגלה בבנו או בבן בנו - כמו שאמרנו בנוגע לתרח ולאחרים, שלא דבק בהם עצמם העניין האלוהי אבל עתידים היו לפי שורשם להוליד בני סגולה - מה שאין כן בשורש כל מי שיצא מחם ומיפת.
דבר דומה לזה אנו מוצאים בעניינים הטבעיים: פעמים רבות אין האיש דומה לאביו כלל, אבל דומה הוא לאבי אביו, ואין ספק שאותו הטבע ואותו דמיון כבר היו צפוּנים באב, אם כי הדבר לא היה גלוי לחוש. כך היה הטבע של עֵבֶר צפוּן בבניו עד שנתגלה באברהם. "
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 18:04 |
|
| |
בעל הגדה
הכוזרי שואל איך עבר האור לאברהם אחר שאביו היה רשע, ומתרץ שלפעמים זה מדלג דור כפי שאנו רואים שהנכדים דומים לסביהם ולא לאבותיהם. זה אומר שהוא תפס את מעבר האור כדבר מהסוג שאנו קוראים לו היום גנטי.
עוד נקודה מעניינת היא שבניגוד לתפיסה הרווחת היום והרואה באור האלקי סוג של פוטנציאל שעל האדם לממש (ושלכן אם הוא נופל אז אדרבא הוא יפול למקום הרבה יותר עמוק, ולפי זה בעצם אין צורך להסביר מדוע תרח היה רשע אף שזכה לאור) מבחינת הכוזרי אין זה כך אלא האור מביא לצדיקות באופן אוטומטי פחות או יותר, ונמצא ששאלת הבחירה כאן אינה פשוטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:42 |
|
| |
אינני זוכר כרגע את כוונתו המדויקת.
רק הערכתי מסברא שאור אלוהי זה עובר כרעיון שכלי ע"י עיון , ולא כהרגל תורשתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:28 |
|
| |
אמשלום
את צודקת בהערתך אבל מצד שני:
א.נאמר שמע בני מוסר אביך אבל לגבי האם נאמר:ואל תטוש תורת אמך-האב זה רק מוסר ודווקא האם זו תורה.
ב.מהנסיון הפרקטי זה ידוע ומפורסם איזו השפעה גדולה יש לאם על ילדיה.
לבעלהגדה
לא הבנתי את השורה התחתונה בדבריך.
האם התכוונת שהכוזרי בדברו על אור אלוקי מדבר על חינוך?
.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 16:22 |
|
| |
שנרב, תודה על הפתיחה (הישנה) של האשכול, כל בר דעת מבין שנפנוף ביחוס הוא פיצוי על חוסר ערך עצמי. לשאלתך העכשוית. האם אתה מבין מהו אור אלוהי העובר בגנים?! איך רעיון מודעי האמור לעבור בהליך לוגי מתקשר להליך ביולוגי. אינני יודע אם לזה כיוון הכוזרי, אך בעיקרון כל שיטתו היא פחות רעיונית ויותר מיסטית. ובכלל כל האנושות היא צאצא ביולוגי של אדם הראשון עפ"י המסורת, אז כיצד רק חלק ממנה קיבל את האור האלוהי?! אלא משום שהיו כאלו בדרך שמאסו בטוב ובחרו ברע, ושוב הדבר לוגי ולא ביולוגי. וממילא הוא תלוי בחינוך אב ולא בהריון אם. ________ לצענערנע שאלת מה ההיגיון ביחוס-אם ההגיון שבהלכה ללכת אחרי האם. הוא פשוט מאוד, אמא בדרך כלל יודעים מי היא, ישנם נוכחים בלידה, ישנם עוקבי הריון, והיא בדר"כ מגדלת את צאצאיה. משא"כ אבא, קשה מאוד לדעת מיהו. זהו סוד שרק האם יודעת אותו. סיבה נוספת היא, גברים נוטים יותר להפיץ את בשורתם... לעמים הסובבים אותם, מאשר נשים. (לפחות בעת העתיקה). ממילא כשרוצים לשמור על גזע טהור. ומאידך לא להכליל בתוכו נדחים ומפוזרים. המתבקש הוא יחוס-אם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 16:19 |
|
| |
[צענע,
לגבי ה"הסבר הסוציולוגי" לעיל - לא מזמן היה על כך אשכול, אבל נדמה לי שבעיקרון חובת החינוך היהודי וחובת החיברוּת היהודי (כלומר, הכנסת הילד אל הקהילה היהודית על חובותיה והכישורים הנדרשים בתוכה) מוגדרות כחובת האב.]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 15:14 |
|
| |
"אני מתקשה מאד להבין את ההלכה שהיחוס ליהדות הולך לפי האם. "
היית צריך לכתוב להפך שאתה מתקשה בהבנת ההגיון של קביעת הכוזרי לגבי האור האלוקי .
כי ההגיון של ההלכה במקרה זה דווקא ברור מאד.:
"הסבר ביולוגי: זהות האם היא ודאית, זהות האב לא. מכיוון שחיפשו הגדרה מדויקת ככל האפשר, בחרו דווקא בהגדרה על פי האם.
הסבר סוציולוגי: החינוך נעשה בידי האם. על פי הגדרה זו, המרכיב החשוב בזהות היהודית הוא המרכיב התרבותי.
הסבר פוליטי: במהלך מלחמות היהודים ברומאים נאנסו נשים יהודיות על ידי גויים וההלכה שונתה כך שתכליל את ילדיהן בתוך ישראל.
הסבר דמוגרפי: גברים יהודיים רבים נהרגו במלחמות ובלית ברירה קיבלו את הילדים הנולדים מגברים נוכרים אל העם.
הסבר משפטי: במשפט הרומי ישנה התייחסות לכשרות הנישואין. ילדים שנולדו לאזרחים רומיים ולאמהות שלא נישאו בנישואין כשרים קיבלו את הזהות של האם ולא קיבלו את הזכויות האזרחיות של האב. הנוהג היהודי הוא תמונת ראי של חוק זה. "
(קביעתו של הכוזרי היתה אולי מתקבלת על הדעת אם אכן הייחוס היהודי היה נשמר לאורך הדורות אבל העובדה שאלפי נשים יהודיות לאורך ההסטוריה ילדו ילדים לגברים נכרים(ראה הסברים פוליטיים ודמוגרפיים לעיל)מעוררת שאלות לגבי קביעה כזאת.)
תוקן על ידי צענערענע ב- 29/06/2010 15:27:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 02:17 |
|
| |
לאחרונה נתחדשה לי אי הבנה בספר הכוזרי. אולי כתבתי אותה כבר אי שם בפורום אבל שכחתי, ומ"מ נראה לי קשור לאשכול הזה.
כידוע עניין מרכזי אצל הכוזרי הוא ה"אור האלקי" שהיה לאדם הראשון, וממנו עבר בן אחר בן עד שהגיע לאברהם וממנו ליעקב ולבניו. הרעיון הוא כמובן שהאור עובר מאב לבן כלומר דרך גברים (לשם המחשה ניתן לומר שהוא קשור לכרומוזום Y) אבל לא מורש לכל הצאצאים הזכרים אלא רק לחלק. כמו כן הכוזרי עצמו מקשה שהרי אביו של אברהם היה רשע, ומתרץ שלפעמים האור "מדלג" דור כמו שאנו רואים שלפעמים הבן דומה לסבו.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל אם עניינו הבסיסי של עם ישראל הוא האור האלקי הזה, אני מתקשה מאד להבין את ההלכה שהיחוס ליהדות הולך לפי האם. הרי ברור שלבנם של גוי ויהודיה לא יהיה האור האלקי כי הוא מורש מאב לבן, ומצד שני בנם של יהודי וגויה שיש לא האור נחשב בעיני ההלכה לגוי. אם כן ברור ששבר היהודים נושאי האור האלקי ילך וידלדל עם השנים. מה ההגיון בזה?
|
|
|
|
|
