| נשלח ב-26/8/2007 04:08 |
 |
| |
מי כתב מה?
הגמרא בבבא בתרא דף יד עמוד ב מביאה ברייתא המספרת מי כתב איזה ספר מספרי התנ"ך, ועל מחברו של ספר תהלים היא כותכת:
"ת"ר... דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח ...".
אין פירושה של ברייתא זו,שהוא כתב את הדברים מפי אותם העשרה, שהרי רבים מהם חיו דורת רבים לפניו,וייש לפר את ה"ע"י" כע"פ דבריהם שהגיעו אליו במסורת.
בספר תהלים ישנם גם פרקים ופסוקים המתארים מצבים שלא היו בימי דוד אלא לאחריו, ולמשל הפרק "על נהרות בבל", (תהלים פרק קלז), המתאר את שירת הלויים בימים שלאחר גלות בית ראשון.
לדברי הגמרא בגיטין דף נז עמוד ב, ההסבר לתופעה זו הוא:
"אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב:על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון? מלמד, שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני".
לפננו תיאור של מה שעוד לא היה, שהיה ידוע לו מתוך נבואה.
האבן עזרא( תהלים פרק קלז פסוק א), פתר את הבעיה בצורה הרבה יותר פשוטה:
הפרק לא לא נכתב ע"י דוד:
"על נהרות בבל - בראש הספר הזכרתי דעת המפרשים במזמור הזה, וזה המזמור נאמר על לשון הלוים שהם המשוררים בגלותם על בבל"
לדברי הרד"ק (תהלים קכב א), לא כל פרקי התהלים חוברו ע"י דוד, ומהם אף כאלו פרקים "סתמיים"- שלא נאמר בהם שם מחבר::
א) שיר המעלות לדוד. אפשר כי שאר שירי המעלות שלא נזכר בהם לדוד, חיברום המשוררים האחרים ולא נזכרו שמות המחברים. ואשר נֶאמר בהם לדוד חיברם דוד".
עד"ז כתה הרב אברהם אבן עזרא במספר מקומות, ומהם:
בפרק ב פסוק א:
א) למה רגשו - הנכון בעיני כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו על כן כתוב אני היום ילדתיך ..."
ובפרק קיט פסוק א:
"אשרי תמימי דרך ... וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד".
__________
מי כתב את ספר יהושע?
לדברי הגמרא בב"ב, "יהושע כתב ספרו", את כל ספרו, אף שביהושע פרק כד פסוק כט נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ, וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת יְקֹוָק כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל", ברייתא זו כלל אינה מתקשה בפסוקים אלה, כפי שהיא שהיא מתקשה לגבי הפסוקים האחרונים בספר דברים המתארים את מיתת משה.
קושיה זו ואחרות, הביאו את האברבנאל לכתוב בהקדמתו לספר יהושע:
"... שיהושע כתב ספרו רחוק מאוד וכו, ומפני זה כולו חשבתי אני שיהושע לא כתב את ספרו אבל שמואל הנביא כתבו".
הדברים לא מצאו חן בעיני ר' צדוק הכהן מלובלין, שכתב (על מהות לשון הקודש, אור זרוע לצדיק, דכ"ה טור ב):
"הנה לא אכחד כי היטב חרה לי עליו ז"לבזה ששכח את מי הוא מדבר וחשב כאילו ידבר עם חבריו ואשר למדו אתו יחדככית הספר אחדואשר מתוך איזה קושיות קלות ידחה דבריהם כדחות דבר אחד העם ושכח כי את חז"ל בעלי התלמוד הוא מתחרה ...".
האמנם שכח?
_________________
תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/08/2007 4:07:37
 עולם הפוך אני רואה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2007 20:58 |
|
| |
פרקים א-ב אחד הם, אשרי האיש, למה רגשו גוים, פרק אחד הם בכ"י.
פרקים ע-עא אחד הם, למנצח לדוד להזכיר, בך ה' חסיתי, פרק אחד הם בכ"י.
פרק קטו, הפותח במילים לא לנו ה' לא לנו, אין כאן פרק חדש, אלא הוא המשך פרק קיד בכ"י.
פרק ג בכ"י מופיע כפרק ב. (חיסרנו פרק אחד)
פרק ע בכ"י מופיע כפרק סט, וגם פרק עא מופיע כפרק סט.
פרק עב בכ"י מופיע כפרק ע. (חיסרנו שני פרקים)
פרק קיד בכ"י מופיע כפרק קיב, פרק קטו אינו פרק חדש, אלא הוא המשך פרק קיב.
פרק קטז בכ"י מופיע כפרק קיג. (חיסרנו שלושה פרקים)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2007 13:19 |
|
| |
דרום חוקר
אני מסכים כי המסורת של יהודי תימן הנה המסורת האמינה והנאמנה ביותר, בין כל המסורות, אולי המסורת הבבלית המקורית גם משתווה לה.
אולם הפעם הנושא הוא בעלי התוספות. וכתבתי מה שכתבתי בציניות, היות ולדאבוננו הרב, שום הוכחה מוצקת ואמינה של מחקרים חדשים, לא יזיזו ממקומם את השיבושים שהושרשו והוטמעו, בעם ישראל במשך שנות גלותו.
גלות גלות ושיבושו, הרהורי לבם והגיגי מחשבתם של אנשים הפכה לתורה שאין להרהר אחריה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 13:57 |
|
| |
ירוחם
הגמרא בברכות ט מפלפלת במנין פרקי תהילים. הגמרא מונה שם שני מניינים, באחד מהם מאוחדים שני הפרקים הראשונים לפרק אחד.
אמנם אין שם מנין כולל לכל הספר.
בזכרוני שיש מונין קמ"ז מזמורי תהילים, לא מצאתי כעת.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 04:02 |
|
| |
שטיינר
צדקת בדבריך,. אך כוונתי היתה לשינויים בצורת השאלה והתשובות במשה- שאלה מורחבת ושתי תשובות, משא"כ ביהושע.
בדא"ג:
כשהאברבנאל הביא (נביאים ראשונים עמוד ז טור א) את שאלת הגמ' הוא כותב: "וכאשר עיינתי בפסוקים ראיתי הדעת הזה שיהושע כתב ספרו רחוק מאוד. לא בעבור מה שנאמר בסופו "וימת יהושע", שהוא כבר הספק אשר התעוררו אליו בגמרא...".
האם פירוש דבריו הוא, שהוא הבין את תירוץ הגמרא רק כדחיה שלאחר מעשה ולא כהסבר?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/08/2007 4:01:30
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 01:55 |
|
| |
בנוגע למלכי צדק
הרי שודאי התורה סיגננה את שיחתו בשפתה, השפה העברית, אבל הוא דיבר בשפה המקומית שהיתה כאן, אמורית או משהו זהה, שהיא שפה הזהה לעברית.
אם כבר דנים על מלכי צדק, הרי שהוא לא האמין בה', אלא באל עליון, כלומר כח עליון, אבל לא כח יחיד כל יכול, התורה השאירה את אמונתו ברמז, וכעת הלשון יתפרש ב-2 אופנים, הקורא הפשוט יחשוב שמלכי צדק האמין בה' אלהי השמים והארץ, וזהו אל עליון, והקורא הנבון יבין שיש כאן רמז לאמונתו.
***
מה שנזכר בגמ' אדם הראשון בארמית דיבר, בעל מימרא זו סובר שהארמית היא השפה היותר קדומה מהעברית, והוא רמז זאת במילה "יקר", אבל בדעתו היתה לרמוז לא רק על שיחתו של אדם הראשון, אלא על השתלשלות השפות, כאשר הארמית קודמת לעברית.
***
במחקר היה מקובל לתאר את התפתחות השפות השמיות, משפה שמית קדומה, שנקראה "פרוטו שמית", ובאותה שפה קדומה לא דיבר אף עם, אלא היא שימשה כעין אוצר מילים וכללי דיבור, וכל השפות יצאו ממנה.
"חיים רבין" בספרו "שפות שמיות" מציע תיאוריה שונה לתולדותיהם של השפות, הוא כותב שהשפה הפרוטו שמית לא קדמה לענפים של השפות שיצאו ממנה, ומעולם לא היתה כזאת שפה "פרוטו שמית", כל השפות השמיות התפתחו במקביל, כל שפה בפי עם אחר, וההשפעות שאנו מוצאים בשפות השמיות זו על זו, מקורם בהשפעות תרבותיות וחברתיות, ולא מאיזו שפה קדומה "פרוטו שמית". (עמ' 3)
ההיגיון מורה להצדיק תיאוריה זו, כי בכדי שתהיה שפה קדומה שתהיה בית אב להרבה שפות, צריך שתהיה פקולטה מיוחדת ללשון, שהיא תפקח על מגוון השפות שבאיזור, שהם יתפתחו לפי כללים קבועים, ודבר זה בודאי לא היה, כך שהשפות התפתחו בצורה עצמאית ובמקביל.
על פי כל הנ"ל, העברית שנכתבה בתורה איננה השפה הראשונה שהיתה בעולם, קדמו לה הרבה שפות אחרות, אלא היא היתה שפת עבר הנהר, מהמקום שממנו הגיע אברהם, שפה זו זהה לשפות שהיו כאן בארץ, ולבסוף העם העברי סיגל לעצמו אותה, ובה נכתבו ספרי המקרא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 21:11 |
|
| |
מאייר:
אם אתה רוצה אביא לך מספר תמהיות מספר דברי הימים, אבל אולי אתה צודק זה תמיהה לא רק לחרדים.
בענין מלכ צדק הגמרא חושבת שהוא כתב כמה מזמורים. ואולי אדם הראשון דיבר בכמה שפות.
בבא בתרא דף יד:
דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף,
שטיינר
כאמור הגמרא בב"ב חולקת על הפסחים, והכולו היה הגיוני יותר לכותבו בסוף הספר או בתחילתו, בודאי לא במחציתו.
אגב לא זכור לי שהגמרא מונה את קנ פרקי התהילים.
השכן
מאיפה העברית בפיו של אדם ,אתה כן מבין
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 20:57 |
|
| |
אדם הראשון לא חי איכשהו לפני דור הפלגה? מנין לו הארמית? רק לשון הקודש מילל פיו!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 16:50 |
|
| |
ע"ד 'כלו תפילות דוד בן ישי', פשוטו של מקרא נראה שלשון זו חתמה קובץ מזמורים שהוטמע אל תוך ספר תהלים, ולא נשתנתה צורתו.
ואולם בעבור שוחרי האחידות, המייחסים את עריכת הספר בצורתו לדוד, נאמרו ביאורים רבים ע"ד דרש, וראשון להם ד' הגמ' בפסחים קיז, א, שדרשה לשון 'כָּלוּ' במובן 'כֻּלּוֹ', והוראתה - כל הספר כולו הוא תפילות דוד. ללמדך שמנקודת תורפה של השיטה נמצא חיזוק וראיה לה!
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 16:42 |
|
| |
בגמ' סנהדרין לח, ב (בין שאר אמרות חכמים על אדם הראשון'): "א"ר יהודה אמר רב, אדם הראשון בלשון ארמי סיפר, שנא' ולי מה יקרו רעיך אל". והיינו כפי הידוע מדברי חכמים בכמה מקומות שהשורש 'יקר' הוא ארמי (עי' מגילה ט, א, "תרגום שכתבו מקרא - יקר תפארת גדולתו), וכפי שקבלה ביד חכמים שמזמור קלט מדבר על יצירת האדם.
ברור שאין כוונת המאמר שלא דיבר אדם הראשון אלא ארמית, שכן המזמור כולו כתוב עברית, אלא אך שהיה מספר אף בלשון ארמית.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 16:32 |
|
| |
ירוחם
לא הבנתי מה בעייתי דווקא בדברי הימים ודווקא לחרדים?
אדם הראשון? אולי זה תרגום?
מלכי צדק לא שורר אלא צוטט.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 16:01 |
|
| |
מאיר
דברי הימים היא אסמכתא מאד בעיתית בעיקר לחרדים.
אדם הראשון- שהוא גם מכותבי תהילים, הרי המדרש אומר -אדם הראשון ארמית פיטפט?
מלכי צדק- מאיפה הוא למד את העברית היפה שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 15:47 |
|
| |
לגבי 'מזמור לאסף אלוקים באו גויים בנחלתך' תהילים עט, נראה מוכרח שנכתב בזמן דוד על שם העתיד.
אסף המשורר חי בזמן דוד כמפורש בדברי הימים.
מעניין מה מקומו של הפסוק 'כלו תפילות דוד בן ישי' בסוף פרק עב בעוד אחריהם יש עוד שירים של דוד.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 14:28 |
|
| |
נישט,
הדברים עתיקים ובדרך כלל ניתן לומר שהברייתא אינם נכנסת לפרטים, ושמואל יוכיח, שמת באמצע ספרו, ואף על פי כן אמרו: "שמואל כתב ספרו".
ואולם, על אשר כתבת: "ברייתא זו כלל אינה מתקשה בפסוקים אלה (של יהושע), כפי שהיא שהיא מתקשה לגבי הפסוקים האחרונים בספר דברים המתארים את מיתת משה", אעיר כי נשמטו ממך דברי הגמ' להלן טו, א: והכתיב וימת יהושע וכו' דאסקי' אלעזר וכו' וימת אלעזר וכו' דאסקי' פנחס, ע"ש.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2007 12:36 |
|
| |
נישטאיך
רבי צדוק היה יהודי גדול ירא שמיים גדול, וירא חכמים עוד יותר גדול.
למזלו הוא לא קרא את מה שראב"ע כתב על ספר איוב. ואולי גם את חשבון התאריכים שעושה האברבנאל בספר שופטים. כדרכם של היראים בתקופתו ובכלל ידע גדול בתנ"ך לא היה להם, וגם לא כל כך רצו שיהיה להם, דעתו של החת"ס, כי אסור-או אין ללמוד נ"ך היתה תקפה.
|
|
|
|
|
