יארצייט הבן איש חי

רבי יוסף חיים מבגדאד , ( 1834 - 1909 ; ה'תקצ"ד - ה'תרס"ט ) רב , פוסק , מקובל וראש קהילות יהודי עיראק . מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים. כתב ספרים רבים, בהם: " בן איש חי "-אשר על שמו הוא מכונה. תוכן עניינים 1 תולדות חייו 1.1 מנהיגותו 1.2 בארץ ישראל 1.3 פטירתו 2 דרשותיו 3 יצירתו הספרותית 3.1 ספריו 3.2 ספרי תפילות ותיקונים 3.3 פיוטיו תולדות חייו רבי יוסף חיים הידוע בכיוניים: "החכם","בן איש חי", נולד ב בגדאד ב כ"ז באב בשנת תקצ"ד ( 1834 ), לאביו רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים (רבה הראשי של בגדאד בסוף המאה השמונה-עשרה ובראשית המאה התשע- עשרה), אשר היו מחכמי בגדאד ומנהיגיה. את ראשית לימודיו התחיל רבי יוסף ב חדר , אצל דודו אחי אמו רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק . בגיל 14,למרות גילו הצעיר, התקבל רבי יוסף לבית המדרש לרבנים "בית זילכה" בראשותו של רבי עבדאללה סומך , והיה לתלמידו המובהק. לאחר זמן לא רב, עזב רבי יוסף את בית המדרש והמשיך את לימודו לבדו. בשנת תרי"א ( 1851 ), בגיל 17, נשא רבי יוסף את רחל, אחות רבו רבי עבדאללה סומך , ולהם נולדו בן ובת. את פרנסתו מצא רבי יוסף בשותפות עם ארבעת אחיו בעסקיהם, ואף שרבי יוסף לא התערב במאומה בניהול העסק, הקפיד הוא כי הכול יתנהל עפ"י ההלכה ולפנים משורת הדין. וכמו כן הקפיד לא לקבל שכר על פועלו בקהילה, וכל ספריו ומפעלו מומנו מכספו ולא מכספי נדיבים או צדקות, וכך שמר על נקיון כפיו ולא הכיר פנים לאיש. מנהיגותו ביום ז' אלול בשנת תרי"ט ( 1859 ) נפטר אביו, ורבי יוסף, אשר עד אז נמנע מלהתבלט בציבור, קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד, אשר נשארה ללא רועה. את דרשתו הראשונה נשא ביום י"ג באלול , בתום ה שבעה על אביו, ומאז הנהיג את קהילת בגדאד במשך חמישים שנה עד יומו האחרון. רבי יוסף לא נשא במישרה רשמית בקהילתו ולא היה מעורב ישירות בעולם בית המדרש, ואף על פי כן התקבלו סמכותו ופסקיו ללא עוררין וכבר בחייו הטביע חותם על יהדות עירק ויהודי ארצות האיסלם. ויעידו דבריו של רבי יחזקאל משה הלוי ראש הדיינם בבגדאד: "אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו...". וכאשר קמו לרבי יוסף מתנגדים מחוץ אשר פגעו בכבודו, התאגדו כל אנשי בגדאד - חכמיה ומכובדיה, להגן על רבם. הם פירסמו תשובות חריפות בעיתון " הלבנון " נגד מוציאי הלעז, וכן החרימו אותם ומנעו את כניסתם לכל בתי הכנסיות בבגדאד, עד אשר התנצלו ובקשו מחילה. רבי יוסף היה כתובת לבני הקהילה כולה: גדולים כקטנים, עניים כעשירים, חכמים וגדולי תורה כפשוטי עם, בכולם נהג רבי יוסף בכבוד רב ובסבר פנים יפות, ללא חנופה ומשוא פנים. רבי יוסף תיקן תקנות רבות לטובת בני העיר ורווחתם וכן תקנות בענייני תפילות ומנהגים . רבי יוסף פעל רבות לקירוב התורה לכל שכבות הציבור על ידי דרשות ציבריות וכתיבת חיבורים מיוחדים המותאים לאופי הציבור וצרכיו. רבי יוסף לא הסכים לקבל תרומות עבור הוצאת ספריו וכך לא היה נתון למרותו של איש ולא נשא פנים ואף לא נהנה מכספי מכירת ספריו אלא דאג כי דמי המכירה יעברו לצדקה לענים וללומדי התורה וכן נתן את ספריו חינם אין כסף לתלמידי חכמים כדי שיוכלו ללמוד בהם. בארץ ישראל אהבתו וחיבתו של רבי יוסף לארץ ישראל ואנשיה הייתה ידועה בפי כל, הוא הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו, ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה. ולא רק בדיבורים באה לידי ביטוי אהבה זו אלא גם במעשים. רבי יוסף נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שד"ר (שלוחי דרבנן מארץ ישראל), ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם מ כלכותא את כל הונו להקמת ישיבת פורת יוסף ב עיר העתיקה בירושלים. רבי יוסף עצמו רכש לו בית ושדה בארץ ישראל, בכדי לקיים בה מצוות התלויות בארץ . בשנת תרכ"ט ( 1869 ), ב כ"ה בניסן , יצא רבי יוסף עם אחיו רבי יחזקאל לעלות לרגל לארץ ישראל ולחון את קברי הצדיקים שבה, וביום י"ב אייר הגיעו לדמשק ובה קיבלו את פניהם כל גדולי העיר וליוו אותם בדרכם לקברי התנאים בגליל. שם ישב רבי יוסף ימים מספר בקבר בניהו בן יהוידע , ומעיד רבי יוסף על עצמו שנתגלו לו שם סודות רבים וגדולים. גם בקברו של רשב"י ביקר, ובו חיבר את הפיוט הידוע "ואמרתם כה לחי"; משם המשיכו לירושלים, בהגיעם אליה, לאחר תלאות רבות, התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי וגדולי ירושלים. לאחר זמן המשיך רבי יוסף דרומה ל חברון , לפקוד את קברי האבות ב מערת המכפלה ולראות בשלום גיסו רבי אליהו מני , אשר כיהן בה כרב ראשי. בשובו לעירו הביא רבי יוסף מארץ ישראל עפר, אותו פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל "צאלת אל זעירי" וגם אבן מירושלים אותה קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת. פטירתו בשנת תרס"ח ( 1908 ), נסע רבי יוסף לכפר כסיל שבעירק, להשתטח על קברו של יחזקאל הנביא , ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל". כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו; בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה קשה, וביום י"ג באלול [תרס"ט] (1908), באשמורת הבוקר נפטר רבי יוסף. ארונו של רבי יוסף הובא במסע בן יומים מהכפר גץ לעיר בגדאד, בדרך ליווהו רבבות מחסידו ותלמידיו של רבי יוסף וכן פלוגת פרשים ממלכתית חלקה כבוד לגדול רבני בבל וליותה את השיירה בדרכה לעיר בגדאד, ברדת הלילה הובא רבי יוסף לקבורה בלויית כמאה וחמישים אלף איש אשר באו לחלוק לו כבוד, ובניהם כל גדולי עירק וחכמיה ואף גויים רבים אשר הכירו בגדולתו וראו בו איש אלוקים. במשך כל ימי השבעה הוכרז בעיר בגדאד ימי אבל - החניות נסגרו ורבים התכנסו בבתי הכנסת לשמוע את דברי ההספד אשר נשאו חכמי בבל לכבודו. לאחר מותו נהגו יהודי בבל לפקוד את קברו של רבי יוסף בכל יום שישי, ומספרים, כי כאשר ניסו פורעים לבזות את מצבתו, מיד מתו במיתה משונה, ומאז גם תושבי הסביבה אשר לא היו יהודים היו מגיעים להדליק נרות לכבודו. דרשותיו חלק ניכר מפועלו המנהיגותי של רבי יוסף היה בדרשות ושיעורים. בכל יום נשא הרב שני שיעורים: בכל בוקר לאחר תפילת וותיקין , שיעור ב" שולחן ערוך ", " עין יעקב " ו" חוק לישראל " במשך שעה וחצי; לאחר תפילת מנחה - שיעור ב פרשת השבוע וענייני דיומא במשך שעה. שיעורים אלו התקיימו במועדם וכסידרם במשך 50 שנה; ומדי ארבע שנים, כאשר סיים רבי יוסף ללמד את סדר הלכות שולחן ערוך, היה עורך סעודת מצווה רבת משתתפים. בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקטן של בגדאד "צאלת אל זעירי", שבו כ-1000 מקומות ישיבה ובמשך כשלוש שעות היה דורש בעניני פרשת השבוע; דבריו היה מתובלים תדיר בדברי הלכה, הגדה, משלים, חידות וסיפורי מעשיות. בארבע שבתות בשנה: בשבת תשובה (ב עשרת ימי תשובה ), בשבת זכור (שבת שלפני פורים בה ההפטרה היא: "זכור את אשר עשה לך עמלק"), בשבת הגדול ( השבת לפני פסח ) ובשבת כלה (שבת שלפני חג ה שבועות ), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, "צאלת אל כבירי" (אשר עפ"י המסורת נבנה על ידי יהויכין מלך יהודה מעפר שהובא מארץ ישראל)ומאזינים בשקיקה לדרשותיו של רבי יוסף. בכל דרשתיו היה רבי יוסף משלב בדבריו דברי הגדה ומוסר ואף בהקדמה לסיפרו "בן איש חי" כתב "ידוע כי לדרוש בהלכות בלבד אין לב המון העם נמשך אחריהם אלא צריך שיהיה העיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר...", רבי יוסף כיוון את דבריו לכל שכבות העם ועל כן השתמש רבות במשלים, סיפרי מעשיות וחידות אשר משכו את הלב לשמוע דברי תורה,וגדלותו בהלכה ועומק מחשבותיו וידיעתו בכל תורת הנגלה והנסתר קנו לו אוזן קשבת גם בקרב חכמי ומקובלי בבל. ייחודם הגדול של דרשותיו היה חידושם המתמיד - אף שרבי יוסף דרש קרוב לחמישים שנה מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים, בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה. יצירתו הספרותית רבי יוסף כתב ספרים רבים בניהם: ספרי שו"ת שקבצו את תשובותיו לשאלות שנשלחו אליו מכל רחבי תבל, מאמרי הלכה שפרסמו בקביעות בירחון " המאסף " שיצא לאור בירושלים, וכן בכתיבת פיוטים. ספריו רבי יוסף חיים כתב למעלה מ - 80 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור, חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידיעותיו הרבות במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בפיזיקה ובכלכלה. כמו כן מתגלה בקיאותו הרבה בספריהם של כל גדולי ישראל: ראשונים ואחרונים, חכמי אשכנז וספרד, חכמי הקבלה והחסידות. חלק נכבד מספריו הם אסופות שו"ת אשר נשלחו לרבי יוסף מכל קצוות תבל: הודו, ירושלים, אירן, סינגפור, טורקיה ווילנא, ובמגוון גדול של נושאים: בהלכה ומנהג, תורת הנסתר והנגלה, דיני ממונות והיתר עגונות, מדע ופילוספיה ועוד כהנה וכהנה. המפורסם מבין ספריי השו"תים הוא "רב פעלים" אשר מסודר עפ"י חלקי ה שולחן ערוך . רבים מספריו של רבי יוסף נקשרים לשמו ותוארו של בניהו בן יהוידע . בן איש חי - הלכות המסודרות ע"פ פרשיות השבוע וכוללות דברי הלכה, מוסר ואגדה. בן איש חי - דרשות - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. עוד יוסף חי - הלכות ודרושים לפי סדר פרשיות התורה. בן איש חיל - דרשות לארבע שבתות (שהן: שבת תשובה - ב עשרת ימי תשובה , שבת זכור - פרשה שלפני פורים בה ההפטרה היא: "זכור את אשר עשה לך עמלק", שבת הגדול - השבת לפני פסח ושבת כלה - שבת שלפני חג ה שבועות ) ודרשות על ה מועדים . רב פעלים - שו"ת ופסקי הלכה. ידי חיים - שו"ת ופסקי הלכה. תורה לשמה - שו"ת (נתחבר על ידי הרב בישיבתו בכלא ב שם הבדוי יחזקאל כחלי אשר ב גימטריא שווה לשמו "יוסף חיים" ). רב ברכות - הלכות ברכות ושאר הלכות. מקבצאל - הלכה (הספר אבד ככל הנראה ב כתב יד ). דעת ותבונה - הקדמות ללימוד ה קבלה . בניהו - פירוש על תיקוני ה זוהר . בניהו - פירוש על אגדות ה תלמוד . בן יהוידע - פירוש על אגדות התלמוד. אדרת אליהו - פירוש על ה תורה וה הפטרות פרשת השבוע. אורח חיים - פירוש על הגדה של פסח . שערי חיים - פירוש על עבודת הכוהנים ב יום הכיפורים . חסדי אבות - פירוש על מסכת אבות . ברכת אבות - פירוש על מסכת אבות. מוסיף חיים - פירושים וחידושים על ה משנה . נחמת ציון - פירוש על מגילת איכה . קרן ישועה - פירושים וחידושים על מגילת אסתר . אבן שלמה - פירוש על שיר השירים . אם המלך - דרשות ופירושים על מגילת רות . דברי חיים - דרשות ופירושים על מגילת קהלת . חיים ושלום - דרשות ופירושים על תהילים . מלאך הברית - דרשות על ברית המילה . חוקי הנשים - מוסר והלכות לנשים. אמרי בינה - דברי אגדה, מוסר וחידות. עטרת תפארת - חידות בענייני תורה והעולם. משל ונמשל - משלים על התורה. מים חיים - מוסר .