מקובל לאסור שמיעת קול זמר של אשה בגלל קביעה זו של קול באשה ערווה.
בכל המקורות בתושבע"פ על נושא זה שהנם מועטים, לא מדובר כלל על קול זמר אלא על קול דיבור של אשה.
ולכאורה פשט הדברים שאסור להאזין לקול אשה מדברת ולנהל שיחה קולית עמה כלל.
אלא שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ואז בתירוצים דחוקים העמידו זאת בקול זמר או בשאלת שלום שהיא כאילו מביאה ליותר קירבה.
והאמת היא לעניות דעתי שלא היא, דווקא בשיחה רגילת עם אשה נאה שקולה ערב יש הרבה יותר הרגל דבר מאשר בקול זמר שבו אדם שם לב למוזיקה לכשעצמה ולא לאשה או בשאילת שלום רגעית.
בשו"ת הרמב"ם סימן רכד ד"ה התשובה ידוע:
ואם המזמרת אשה, יש שם איסור חמישי, לאומרם +ברכות כ"ד א'+ ז"ל קול באשה ערוה, ומכל שכן אם היא מזמרת.
כלומר הכל אסור לא רק זמרה.
וברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא:
ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.
לא כתוב קול זמר אלא סתם קול, אמור מעתה אי אפשר לתת לאשה לעבוד מחוץ לבית ולקיים איסור זה.
ומכיון שקהילות ישראל לא קיבלו זאת על עצמם, מנין הסמכות לאסור קול זמר באשה?
בעיני הוא פחות חמור מניהול שיחה עם אשה במקום עבודה.
ומבשרי אחזה אלוקה
הרחבת הנושא והכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 03/09/2007 13:30:09
נשלח ב-8/1/2012 19:36
לעיקר שאלת האשכול אחווה דעתי שאא"פ - יותר קל מבחינה פסיכולוגית להתמודד עם איסור מוגדר היטב שנופל בקטגוריה של 'הרעים', במקרה זה אינטונאציה שירתית בקול של אשה, מאשר להחליט בכל פעם לכשעצמה אם זה קירוב דעת או לא. כך תוכל למצוא כאלו שמצ'וטטים עם נשים על דא ועל הא וצפונה (...), אך מקפידים על שירת אשה.
ניתן לראות את התופעה גם באיסורים אחרים. למשל עוד לא שמעתי על נערווים במצוות חסד, אבל כן בקריאת שמע או לולב, בגלל ה'מתמטיות' של המצווה.
נשלח ב-8/1/2012 19:35
ירוחם,
פירש רש"י עפ"י המכילתא: משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים. וגם מהפסוקים עצמם מסתבר שמרים והנשים יצאו ורקדו בקבוצה נפרדת.
נשלח ב-8/1/2012 19:30
"מהסיבה הזו בתיאטרון היווני הקדום שחקנים גברים היו משחקים דמויות נשיות והמקהלה היתה מורכבת מגברים. "
למ80
מאיזה סיבה?
הרי ביוון העתיקה הומוסקסואליות היתה נפוצה יותר מהטרוסכסואליות אז איזה הוכחה אתה מביא משם?
נשלח ב-8/1/2012 19:28
צבי האנשים שהתורה מספרת עליהם במקרה של שיתה של מרים והנשים באוזני הגברים- שרו בשני קולות. להזכירך האנשים והנשים הפרוצים והפרוצות בעריות של קול באשה. ראו עין בעין את האלוקים כפי שחז"ל מספרים שאמרו- זה קאלי ואנוהו -כל אחד ואחת הצביע באצבע על ה' אז האנשים האלו לא ידעו מה שאנחנו יודעים היום בעניני צניעות? תמיהני.
נשלח ב-8/1/2012 19:22
צודקים המחמירים. היום ישב לידי באוטובוס מהדרין אב עם בתו התינוקת, ולאחר מכן אשה הושיבה את ילדתה לידי (3 זוגות כרומוזומי X בחצי שעה!), וכל הדרך בהיתי בהן בעיניים עגולות (אפילו התחלתי עם התינוקת, רח"ל. עשיתי לה כל מיני פרצופים וכו')
אה, צבי, מה היינו עושים בלי רבנן, אה? טוב שיש לנו רבנים חכמיםםםם ומדהימיםםםםם שכל הזמן צריך לנקות אחריהם ולכבות את השריפות שהם יצרו/יוצרים.
נשלח ב-8/1/2012 19:11
רש"י כתב הבחנה משמעותית: "לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצאו האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה כדכתיב השמיעיני את קולך ומבעיר את יצרו כאש נעורת אבל זמרי גברי ועניין נשים קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כל כך שאין המזמרים מטים אזנים לקול העונים". מהסיבה הזו בתיאטרון היווני הקדום שחקנים גברים היו משחקים דמויות נשיות והמקהלה היתה מורכבת מגברים.
נשלח ב-8/1/2012 18:28
אין בזה שום ספק שבזמן התנ"ך נשים שרו וגברים שמעו אותם, נו ואז מה זה אומר שמותר? מה לא יכול להיות שאנחנו על ידי חז"ל יותר צדיקים מזמן התנ"ך? בהרבה דברים התקדמנו מזמן התנ"ך. אני מבהיר שאין בזה משום חיווי דעה מה יותר טוב, אני רק חושב שלהוכיח מזמן התנ"ך לא מוכיח כלום, זה רק יכול להוכיח שזה לא איסור דאורייתא, נו יש לנו הרבה איסורים דרבנן, אדרבה בשביל זה יש לנו את רבנן.
נשלח ב-8/1/2012 16:56
"האם מנהג בנות ישראל היה לקבל את החיילים השבים מן המלחמה בשירים ובמחולות? או שאפשר לתת ישוב (לומדס-ליטביק), שהן אמנם קיבלו את פני החיילים, אך שרו ורקדו לעצמן, ואילו כאשר עמדו לפני החיילים, נאמר בפסוק "ותאמרנה", שם הן כבר לא שרו, אלא אמרו, ואמירה שרי..."
לפוגמישו
מה לעשות ?הרי נאמר ותצאנה -מה חבל שלא כתוב ותכנסנה כי כל כבודה בת מלך פנימה? בקיצור:בתרוץ שלך הפעם התעלית על עצמך.(וזה לא קל)
בעת עוסקי בספר שמואל לאחרונה, עלו בפני הפסוקים הבאים בעניין:
"ויהי בבואם, בשוב דוד מהכות את הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות, לקראתשאול המלך בתופים בשמחה ובשלישים, ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה, הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו".
האם מנהג בנות ישראל היה לקבל את החיילים השבים מן המלחמה בשירים ובמחולות? או שאפשר לתת ישוב (לומדס-ליטביק), שהן אמנם קיבלו את פני החיילים, אך שרו ורקדו לעצמן, ואילו כאשר עמדו לפני החיילים, נאמר בפסוק "ותאמרנה", שם הן כבר לא שרו, אלא אמרו, ואמירה שרי...
נשלח ב-8/1/2012 16:11
ההבדל בהתיחסות לגבר ולאשה באותו נושא
ברכות דף נא:
אמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות. מאי כוס של פורענות? אמר רב נחמן בר יצחק: כוס שני. תניא נמי הכי: השותה כפלים לא יברך .
כתובות דף סה.
תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים - ניוול הוא, שלשה - תובעת בפה, ארבעה - אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת
נשלח ב-8/1/2012 15:38
מה נראה לך?
נשלח ב-8/1/2012 15:38
micklary כתב:
אגב, רוב הגאונים והראשונים מסבירים את דברי הגמ' "קול באשה ערוה" (ברכות כד, א), כמדברים על איסור קריאת-שמע בזמן שמיעת קול אשה (ראה ב"י או"ח ע"ה), ולא כאוסרים שמיעת קול זמר של אשה גם שלא בעת ק"ש. ויתכן שכך גם כוונת השו"ע (או"ח ע"ה ג'), שלא כמו שפירשוהו כמה מן האחרונים.
פשוט ביותר ונכון, כל השאר החשיבה לקוח מהנצרות והאיסלם,
נשלח ב-8/1/2012 15:23
מקווה, דייר, שהתלוצצת כי אם זה המצב כדי שנשים תעבורנה לגור בערים נפרדות לא רק באוטבוסים מאחור. וזה גם לא יעזור. אם מישהו חולה, בגדר שרק אם מוציאים תפוח מכל (דת) השכונה הוא יכול לא לחטוף תפוח ממישהו בעל כורחו (של הבעל התפוח ושל התפוח עצמו) אז הוא חולה, בין שמוציאים את כל התפוחים ובין שאת חלקם, בין שהם גרנד ובין שהם דלישס.
נקווה שהתלוצצת.
נשלח ב-8/1/2012 15:13
אגב, רוב הגאונים והראשונים מסבירים את דברי הגמ' "קול באשה ערוה" (ברכות כד, א), כמדברים על איסור קריאת-שמע בזמן שמיעת קול אשה (ראה ב"י או"ח ע"ה), ולא כאוסרים שמיעת קול זמר של אשה גם שלא בעת ק"ש. ויתכן שכך גם כוונת השו"ע (או"ח ע"ה ג'), שלא כמו שפירשוהו כמה מן האחרונים.
