לא בכל יום נפגשות תורות אקולוגיות עם תורת משה, אבל ערב שנת השמיטה תשס"ח, לרגל משבר אקולוגי עולמי וטרנד אורגני בתנופה, הן מוצאות זו את זו כאחיות אובדות. לו רק ציוותה התורה גם על יזמי נדל"ן וקבלנים לשבות אחת לשבע שנים, אפשר שהפסוקים היו מועתקים כלשונם למצעה של מפלגת הירוקים. אבל גם כך קשה למצוא בציבור הרחב מי שמלמד זכות על רעיון השמיטה, כמעט כלשונו בתנ"ך, כמו אנשי הסביבה והחקלאות האורגנית החרדים לאיכות הקרקע, מי התהום ושרשרת המזון.

"בהיבט הסביבתי, מצוות השמיטה היא הוראה אקולוגית מעמיקה שעוסקת בין השאר בזהות שבין אדם לאדמה", אמר סמנכ"ל מרכז "השל" למנהיגות סביבתית, הד"ר ג'רמי בנשטיין. "אם בחיי היום-יום אנחנו לא מקפידים על יום מנוחה, אנו מתעייפים וזקוקים לתוספי מזון כדי לפצות על זה, זו ההקבלה המדויקת לחקלאות. קרקע שמעבדים אותה ללא הרף זקוקה לדשנים וכימיקלים כדי לא לאבד מפוריותה, לכן דישון מקובל כל כך בחקלאות התעשייתית. שיטה יותר רציונלית היא להשבית את הקרקע למשך תקופה. ידוע ששדה בור יכול לקלוט מחדש את החומר האורגני שאיבד".

הראשון שחשב בכיוון הזה חי לפני כאלף שנים. ב"מורה נבוכים" (חלק ג', פרק ל"ט) כתב הרמב"ם כי "כל המצוות אשר מנינום בהלכות שמיטה ויובל, ויש בהם חמלה וחנינה על כל בני האדם (...) וכדי שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה", כלומר בלא זריעתה. השבתת הקרקע נועדה להחזיר לאדם ולאדמה את האיזונים הטבעיים.

בין החקלאים והצרכנים האורגניים בישראל יש ציבור הולך וגדל של שומרי מצוות, אבל אידיאל השמיטה משותף גם למי מהם שמחויב לעקרונות החקלאות האורגנית. איריס בן-צבי, בעלת משק אורגני מכפר יהושע, מתכוונת להמשיך השנה את משטר השמיטה העצמאי שמונהג במשק שלה, שאינו צמוד להלכה או ללוח השנה העברי.

כל אחת מהחלקות במשק של בן צבי נזנחת אחת לכמה שנים והופכת שדה בור "שמחזיר לאדמה את רוב החומרים האורגניים שלה". לדבריה, "יש חוסר היגיון להשבית את המשק כולו אחת לשבע שנים, כי צריך להתפרנס. לכן השיטה אצלנו היא מחזור שבו כל חלקה, אחת לכמה שנים, מושבתת לגמרי".

"הרעיון הוא גם לטייב את הקרקע וגם בגלל האידיאל של השמיטה", אומר עמיעד לפידות, בעל משק אורגני ואקולוגי בכרם מהר"ל, שאף הוא שומר שמיטה מבלי להיצמד לספרי הלכה. התוצרת של לפידות כלל לא נמצאת תחת השגחת כשרות, אבל הוא מקבל בהתלהבות את השמיטה כאתגר. בשנה הקרובה הוא מתכוון למעט בהשקיה עד למינימום, "רק כדי שהעצים לא ימותו", ולא לשתול שתילים חדשים.

"שנת שמיטה היא הרעיון האקולוגי הכי מודרני שיש", אמרה בשבוע שעבר מנהלת מחלקת התכנון במרחב המרכז בקרן הקיימת לישראל, איריס ברנשטיין. והוסיפה, כי בשנת השמיטה הקרובה, לראשונה, תבצע קק"ל רק עבודות של אחזקה הכרחית ומניעת שריפות. לדבריה, המשבר האקולוגי העולמי מחייב "לעצור את המירוץ המטורף של הפיתוח". הבעיה האמיתית כיום, הזכירה, "היא לא הנזקים מחקלאות. הבעיה היא שהיום, על השטחים החקלאיים של פעם, מגדלים בתים