אין פרט "נמנע" אלא מלל שווא

http://atsorkanchoshvim.qpon.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=17475

_________________

קל"מ יקר,

אכן כללך "אין יש ללא אין" תקף לגבי כל "יש", אך לא לגבי הווה הכולל כל היישים וה"אין" היחסי שלהם לשאר יישים כמבואר למעלה. כבר הגיבו לך החברים ולא נותר לי אלא להעתיק מאשכול מילון:

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=137527

"הווה"

כל מלה [חוץ מהמלה הווה] מבטאת היבט מסוים בהווה. לכן ראוי לדייק במשמעות המלה הווה, השונה מכל שאר המילים והכוללת אותם.
הווה כאן הכוונה כולל זיכרון העבר ודימיון העתיד. בלשון הקודש זה נכתב עם האות י' בתחילת התיבה, אך משום קדושתה, מדולג כאן הי'.

לעצם המלה:
המלה הווה אינה מוסיפה תיאור חדש כמו שאר המילים. המלה שחור מתארת שחרות שלא תוארה ללא המילה. המלה צדק מתארת יושר בחלוקת המציאות שלא תוארה ללא המלה. המלה הווה [כאשר אינה מתייחסת להיבט מסוים להורות עליו שהוא קיים, אלא המלה כשלעצמה] אינה מתארת, אלא אדרבה היא מסלקת כל תיאור ומפנה את תשומת הלב למכנה המשותף והכולל את כל הידוע, הקיים וה'יש'.
זו נקודת הידע הבסיסית ביותר שבלעדיה אין ידע. היא כה פשוטה ומובנת מאליה, שבקלות מתעלם האדם מעוצמתה.
כאשר האדם נאמן להווה ומתאים את עצמו, הרי הוא חווה הווה כבסיס הידע שלו, אבל ברגע שהוא סוטה מיושר התאמתו להווה, מתרחקת ממנו עוצמת המושג והוא חווה אותו מרחוק ["לרוח היום"] וכדי להחזיר את העוצמה, הוא זקוק לקרוא את המושג בשם ["אז הוחל לקרוא"] ולהמחישו [בפסלים ו/או במקדש] למרות שהוא כולל, קבוע ותמידי.

לסיכום:
"הווה" מילה שאינה מתארת, אלא ממקדת למשותף לכל!

ע"כ.


ספרן,

אם כי המאמר באתר מבוסס על הודעותיי, הקרדיט על כתיבתו ועריכתו הוא ליקר היקרים, רוח_דרומית.

הנה הלינק למאמר:
http://atsorkanchoshvim.qpon.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=17475

ועוד ממה שליקטתי לעצמי בנושא בפורום המפתחות:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=842825&whichpage=2

קעלמער,

כמדומני שאינך צריך "לצייר ולדמיין הווה מוחלט" כי הרי מושג הווה הוא ראשוני ואינך יכול להמלט ממנו.

כיצד תוכל הכרה ראשונית להיות תלויה במושג מאוחר של "אין מוחלט"? כאשר המושג הזה ממילא אינו קיים ומהווה רק "קירוב" של העדרת דברים בזה אחר זה מתוך הווה.

באתר החדש עצכ"ח-"מחשבות".

שם המאמר "השקפות עיקריות באלוקות" נכתב כמדומה ע"י

ווטו שהוא בעל השמועה הדולה ומשקה מתורת רבו.

אליו תדרשון,שמא יאות להרחיב.

ספרן
לא בא מזור לנפשי הדויה.
במטותא הרחב מעט את הענין שגם המושא נכלל בהויה.
אני אומר שאין שום תפיסה חלקית : הוה מוחלט הוא רק חלק מהתמונה.

[היכן המאמר שציינת?]

ריב,

דברייך משקפים,כרגיל,את עמדת הרמב"ם.

לא כן הדוגלים בתורת הווה.

סיכום קצר תוכלי למצוא באתר החדש במאמר מיוחד,

המפרט ומדגיש את ההבדלים.

וכי אפשר לתפוס אותו מלבד הצורה ש'הווה' הוא מה שהוא איננו

קעלעמר,

כמדומה שהצען של דברים כך הוא:

בהווה מוחלט,המצייר עצמו מתבטל,ושוב אין נזקקים

לאין המוחלט ה"קיים" רק בגבולות השגתו הזמנית המצומצמת.

וביתר דקות:גם ה"אין"-כמושג- נכלל בהווה.

ווטו

באותה מידה האם לא יהיה נכון לומר שלא ניתן לצייר ולדמיין הווה מוחלט ללא המושג אין מוחלט.
והוה מוחלט הוא מלל שוא כי אין יש ללא אין .
מקור היש הוא האין המוחלט ואיונו של האין הוא היש.








הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

מיימוני,

טרם אשיב לרשימתך, אטען "לטעמיך", היינו לטענתך ש"אפיסות מוחלטת" מושג בדעת ולא פטומי מילי בעלמא [פיטום מילים ריקות ממשמעות], א"כ אין בסיס לאמונה בהקב"ה ודו"ק. [מה ששחו בזה הפילוסופים, אינו מגרע מהטענה אם נחשוב לגופה.]


לרשימתך;

אפס
המלה אפס באה בדיוק להורות על פטומי מילי שאפס היינו בלהבלה. לדוגמא, "אמת מלכנו אפס זולתו", הפירוש שאין כזה דבר "זולתו" שהרי הכל נכלל בו, א"כ כלפיו מהווה המלה זולתו, בלהבלה.

ריק
מלה זו נאמרת תמיד בהקשר של דבר שניתן למלאותו בדבר אחר וכל שחסר ממילוי זה, ייפול על הבלתי מלא, המלה ריק. היינו כאמור באשכול זה שכל שהדמיון יכול לצייר צירופו לדבר אחר, מהווה אי צירופו "אין", "ריקנות" יחסי. אך לעולם לא תצייר ולא תדמיין ריקנות כשלעצמה.

חלל
כאמור לגבי המלה "ריק", החלל הוא חוסר המילוי בין נקודות שיש לדמיין ביניהן מילוי בחוש הראיה ו/או המישוש והמלה אינה אלא מילת יחס למוחש מסביב כמסגרות. לדוגמא, החלון באמצע המסך שלפניך יש לו מסגרת מארבע רוחות סביבו, אותך מלפניו והקיר מאחוריו; כאשר יינטל החלון תשמש המלה חלל [מסתבר שחלון קרוב אטימולוגית לחלל] את דמיון הימצאותו האפשרית והעדרו, אך לעולם לא תצייר ולא תדמיין חלל כשלעצמו.

לא דבר
הגע בעצמך, האם אי פעם אמרת "שום דבר לא" שלא בהקשר דבר שאין לו דבר אחר להתייחס אליו?
לדוגמא, אם אמרו לך "תודה" וענית "על לא דבר", היינו שלאמירת ה"תודה" נעדר דבר שראויה ההודאה להיות מונחת עליו. או אם שאלוך "מה עשית?" ענית שלדמיון העשייה שלך [שגם העשייה וגם אתה הנכם דבר] לא היה דבר אחר להתייחס אליו.

[אמר נבל בלבו] אין אלוקים
כדי לפרש בדיוק את כוונת נעים זמירות ישראל במשפט זה, צריך לדעת איזו תפיסת אלוקות היתה לו או איזו תפיסת אלוקות ייחס לנבל. בכל אופן, מתפרש המשפט; שבאלוקים [מה שלא תהיה התפיסה] כמלה המייצגת התנהגות ישרה ונכונה לה אחראי האדם, כפר הנבל, כי התנהג ללא התחשבות ביושר הנכון המתאים המיוצג במלה אלוקים.
ייתכן מאד שטען כדבריך שאלוקים זו מלה ללא משמעות [וממילא טען גם שאין מחויבות להוראות היושר וההתאמה הנאמרות בשמו].

כל אפשרות לוגית
כמובן שניתן לחשוב/לדמיין על כל אפשרות לוגית, אך זה העניין; שלוגי אינו אלא מציאות מוחשית או יחסים בין מוחשיים, כגבול, יחס, מקום, זמן, כולל הכל וכו' ובלהבלה אינו לוגי אלא כפטומי מילי.

וטו

חכה שאוריד את הכפפות.

רגע.

זהו.

עכשו ניגש לעבודה. ראה הוזהרת.

המילכודים כאן הם עתיקי יומין. מאפלטון והסופיסטים ועד אחרוני הפילוסופים האנליטיים.

ובכן, הסבר נא יקירי, מה פירוש המילים הבאות:

אפס.

ריק.

חלל.

שום דבר לא.

ואחרון לפיצוח: "אמר נבל בליבו: אין א-להים".

מה בדיוק אמר הנבל בליבו?

האם הנבל אמר: בלה בלה בלה? האם באמת כל המילים ברשימה שקולות ל"בלה בלה בלה"?

האם לא ניתן לחשוב - או לדמיין, בחר במה שתבחר - על כל אפשרות לוגית?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו