| נשלח ב-20/9/2007 12:23 |
 |
| |
הסתגרות: אותנטיות או חולשה?
אחת התכונות הבולטות של הציבור החרדי היא ההסתגרות שלו מן "העולם החיצון". הסתגרות זו באה לידי ביטוי בשלל גורמים: שכונות, ערים ומוסדות חינוך נפרדים, הקפדה על תכנים מסורתיים בלבד בבתי הספר, הימנעות מהשכלה גבוהה, חוסר הזדקקות לתרבות ה"חיצונית", סינון תכנים ואי שמוש באמצעי התקשורת כמו טלויזיה, רדיו ועתונים "חילוניים", ולאחרונה גם הסתייגות משימוש באינטרנט, הגבלות על טלפונים סלולריים ועוד. ראוי לציין כי בזמן האחרון ישנה גם "פלישה" של המגמות האלו לציבור הדתי לאומי ובעיקר לפלג החרד"לי שלו.
מה שמטריד אותי הוא הרציונל שמאחרי התהליך הזה. בעצם ניתן לראות שתי הנמקות ראשיות להסתגרות. חסידי ההסתגרות מנמקים אותה, בדרך כלל, בצורך לשמור על אותנטיות. אני זוכר שקראתי פעם איזה ספר על ענייני צניעות, ושם צוטט אדמו"ר אחד שאמר לכוללניק משהו כמו "מעבר אחד באזור התחנה המרכזית בתל אביב הורס לך את כל העמל של "זמן אלול" שלם". כלומר יש כאן תפיסה לפיה ההתקדמות הרוחנית היא משהו שביר, ושחשוב להקפיד על הימנעות מהשפעה חיצונית (בעיקר השפעה תרבותית חיצונית) כדי לא "לקלקל" אותו. הרבה ביטויים של "רק תורה" "משלנו/ממחננו" וכדומה באים בעצם להדגיש את הנקודה הזו.
כמובן שיש בכך הרבה מן האמת. כל אחד מאתנו יבין שאם אדם רוצה, נאמר, להלחין מוסיקה סינית, יכול להיות שהוא יזדקק לחצי שנה בה לא ישמע מוסיקה אחרת כדי לא לקלקל את האותנטיות של כתיבתו. גם דתיים שאינם כה מקפידים ישלחו את ילדיהם לחינוך דתי (לפחות בארץ) כדי שיקבל לפחות קצת רקע תרבותי אותנטי (אפילו ברמת סיפורי על פרשת השבוע).
אבל יש גם צד שני, הקשור, כמובן, לחולשה ולמשחקי כוח. אם ננסח זאת בגסות, נאמר פשוט שהיהדות אינה מספיק "חזקה" בכדי לעמוד מול ההסתערות מבחוץ, אם מפני שאידאולוגית אין לנו תשובות לשאלות, או מפני שתרבותית אנחנו נחותים (נאמר, התפילה בבית הכנסת משעממת לכן אם לאדם תהיה באמת בחירה הוא ילך לראות כדורגל). מצד זה מטרת ההסתגרות איננה "פנימית", חידוד האותנטיות, אלא חיצונית, הסתגרות מפני כוחות חכמים/צודקים/מעניינים יותר. במקרים אחרים ניתן לראות אינטרסים חברתיים או מסחריים הבוחשים בקלחת. בכל מקרה זוהי הסתגרות "רעה".
כל זה טריביאלי. השאלה המעניינת אותי היא אם יש יכולת לנסח איזה מבחן שיבדיל בין שני המצבים. לדוגמה ניקח את ההתנגדות החרדית לתכנית הליבה שבה יש קצת לימודי חשבון ועברית או משהו כזה. החרדים טוענים שהילד צריך, בשנים הפורמטיביות שלו, ללמוד רק לימודי קדש כדי שיצליח בתורה או ביראת שמיים בעתיד (זו לא הטענה היחידה אבל זהו סוג הטענות הנשמעות) בעוד מתנגדיהם אומרים שהם מנסים לטפח בורות כדי שלא יעלה על דעת חסידיהם להציץ החוצה אי פעם. בדומה, הפרדה בין ילדי אברכים לילדי אנשים עובדים יכולה להיתפס כהגנה על ילדים תמימים או כטיפוח אליטה משתחצת, הסתייגות מטלוויזיה ואינטרנט היא מצד אחד הימנעות ממראות לא ממש צנועים ומצד שני ויתור על ידע ומעורבות וכן הלאה.
אני חושב שתהיה תועלת גדולה באיזה שהיא תובנה, אפילו לא מושלמת, שתאפשר להבחין "אובייקטיבית" (כמובן שלכל אחד מאתנו יש דעות על כל אחד מהעניינים הנ"ל, השאלה היא אם יש בסיס לדיון שיאפשר לאנשים בעלי עמדות שונות לשכנע זה את זה) בין הסתגרות שלילית וחיובית, אבל אין לי רעיון לכך. האם למי מחברי הפורום יש הצעות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 19:57 |
|
| |
| dfl כתב: |  | | צענערענע, אם את לא רואה מופת בהתנהגות עם ישראל עד כה ואת לא יודעת להראות איפה בתנ"ך או בתורה נמצא האור לגויים, על מה מבוססת קביעתך שיש לפיד? אם במשך כל כך הרבה זמן לא נצפה שום אור, האם לא סביר יותר להאמין שהמגדלור הרוחני טרם נבנה, ש"ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" מתייחס לדרכים ואורחות שטרם למדנו? |
|
אח דפל דפל, כמה אתה צודק !
התורה אומרת (דברים ד' ו') כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. אומר שם רש"י- אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים.
כנראה שעיוותנו ולא עושים על אמיתתם. יכול להיות שזו כוונת רבותינו במונח חכמת האמת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:25 |
|
| |
באיחור של שבועיים, למדתי השבוע את פרשית דור הפלגה המופיעה בפרשת נח. רבותינו הראשונים לא סיפקו לנו פשט פשוט הנכנס בגופו של מקרא. מה הם רצו? מה היה חטאם? .
בחסדי ה' מצאתי בנצי"ב פשט פשוט ונפלא- ואקטואלי להפליא- שמתקשר באופן ישיר לאשכול זה.
[אני כותב את דבריו בקיצור נמרץ ובסוביקטיביות. מומלץ מאוד ללמוד את דבריו מתוך הספר]
לדעתו, אנשי הדור ההוא רצו שכולם יחיו במקום אחד, יחלקו אותה תרבות, ויחשבו באותה צורה (שפה אחת ודברים אחדים), ואף בנו מגדל גבוה כדי להשגיח שאף אחד לא ינסה לצאת משם.
אבל ההשגחה העליונה גזרה שהעולם יתחלק לתרבויות שונות, חשיבה שונה וכו'. ולכן גזר עליהם פירוד.
קיצרתי מאוד, אבל הרואה את דבריו בפנים יראה ש'מעשי אבות סימן לבנים'...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 07:48 |
|
| |
מיימוני גם לפי חבילת היהדות שלך תהיינה מן הסתם נקודות פרובלמטיות, שלולא היית בא מתוך גישה של אמונה היית מתקשה לקבלן
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 00:00 |
|
| |
בעל בעמיו
אני נאלץ לצטט כי מאז ראיתי את דבריך כבר היו תגובות רבות.
בעל בעמיו כתב:
והיום יש תשובות?
בחלוקה מאוד גסה יש כיום שתי סוגי תשובות, אחת לומר שכל השאלות הן מהחלל הפנוי, או לנסות ולהעמיד את היהדות על גרעינה ה'אמיתי'.
שתיהן פרובלמטיות.
ואני הק' עונה:
שתיהן פרובלמטיות?
אולי שתיהן אמיתיות?
ולגבי היהדות, האם אין הבדל בין מה שמוצג היום כחבילת היהדות לבין התכנים לפי סדרם ההיסטורי?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 23:53 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | זה שלא פרטתי אינו אומר שאין שמים בתורה.
...
כל מה שאמרתי הוא שאני לא אפרט מפני שיש על כך אשכולות אחרים. |
|
לא קבלתי על חוסר הפרוט.
כתבתי לך שאם במשך זמן ארוך כל כך האור לא פעל שום פעולה "מוארת" שניכרת בחוש, אולי הלפיד עדיין לא כאן. זה לא מעלה או מוריד לגבי האמונה שיום יבוא והיהודים יהיו מופת לגויים, או שאלה האחרונים יבואו לשאול עצה מאת היהודים, אבל תמוה בעיני להתעקש שמשהו בכל הבלגן שמייצרת היהדות כבר אלפי שנים, משקף את אותה אחרית ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 19:39 |
|
| |
דפל אין פה כל אמירה פטרונית
הגמרא אומרת אין אדם עומד על עומקה של הלכה אלא אם נכשל בה-בערך- דברתי מתוך ניסיון אישי- רעיונות ואמונות מתבהרים יותר- כשאתה מסביר אותן לזולתך,
רעיונות- ואמונות בעיקר, בדרך כלל ערוכות בראשנו בצורה אבסטרקטית- הם מתבהרות ומסודרות בראשנו כשאנו מסבירים אותן לזולתנו, או כשאנו חייבים להגן עליה בויכוח,
לא אתחיל בויכוח אם לא אהיה משוכנע בדברי ובעמדתי, אברח מויכוח או מהחלפת דעות רק במקרה של - חוסר בטחון
בימי הסזון לפני המדינה- הרמ"א של ההגנה היה משה סנה- באחד ההרצאות שהעביר בקיבוץ מסוים- מצא חבר את הפתק של ראשי הפרקים להרצאתו- ליד הנושא סזון- היה כתוב -לצעוק- התשובות וההסברים לא יספיקו ולא ישכנעו.
מי שלא בטוח בעצמו- צועק כועס נעלב מתנתק בורח וכד'
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 17:33 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אדם המאמין באמונתו, אינו חרד להחשף לדעות אחרות.
אינו חרד להתמודד עם דעות אחרות, להפך הוא בטוח כי במה שהוא מאמין היא האמת מוחלטת,
והחשיפה לדעות אחרות תחזקנה את אמונתו. |
|
זו גישה פטרונית ובלתי מציאותית לטבע האדם. מעטים האנשים שפיתחו שליטה עצמית ברמה כזו שתפיסת העולם שלהם מכניעה את המאוויים, מתאווה ועד סקרנות. ההסתגרות החרדית אינה סתם בפני "התמודדות עם דעות", זה לא חוג ויכוחים באינטרנט. מאד טבעי להיות נבוך ולהתמלא ספקות כשאתה מאמין במשהו טרנסצנדנטלי ובר הפלוגתא שלך עומד עם רגליים איתנות על קרקע מוצקה. מאד קשה לנקוט פרישות מול חגיגה של מעדנים ומעשי עגבים. רק מעטים חסינים לגמרי מהשפעת מרטוריקה מוצלחת ודמגוגיה. בקיצור, הזיהוי של "האמת" עם עמידות נפשית של בני אדם, מנותק מהמציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 17:31 |
|
| |
תוקן על ידי dfl ב- 12/10/2010 17:32:33
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 17:30 |
|
| |
צענערענע, אם את לא רואה מופת בהתנהגות עם ישראל עד כה ואת לא יודעת להראות איפה בתנ"ך או בתורה נמצא האור לגויים, על מה מבוססת קביעתך שיש לפיד? אם במשך כל כך הרבה זמן לא נצפה שום אור, האם לא סביר יותר להאמין שהמגדלור הרוחני טרם נבנה, ש"ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" מתייחס לדרכים ואורחות שטרם למדנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 17:23 |
|
| |
תוקן על ידי dfl ב- 12/10/2010 17:30:25
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 16:30 |
|
| |
בעל
אני חושב שפוצצת פו את היבלת האמיתית
מדברים פה על הסתגרות של החברה החרדית מהחברה החילונית
אני רואה כאן קודם כל הסתגרות של האדם מחופש הבחירה שלו
כשכל מצווה שניתנה לנו מבורא עולם יוצרת בחז"ל מערכות שלימות של הסתגרות
"משמרת למשמרתי"
וכל מנהג טוב ודרך חסידות הופכים בהלכה במקרה הטוב לדינא דגמ' ובמקרה הרע לאיסור חמור שחיבים עליו מיתה ביד"ש
לא נישאר לנו כמעט מקום לעבודה אישית, הכל כבר מוכתב מראש אין שום אפשרות להתנהג אחרת
אם אתה לא חכם מספיק להבחין בין עיקר לטפל ולפרש את כוונת חז"ל לפי רוח מתונה יותר
כמובן שאיש מחכמי ישראל לא ילמד צורה כזאת להמון כיון שזה יפרוץ את כל הגדרים ויוביל לבלבול מוחלט
בקרב הציבור
אבל מי שחכם יכול לקבל הרבה הדרכה בזה מחכמים נוספים ( בתנאי שהוא בן מ ומילא כריסו ש"ס ופוסקים )
עכשיו
אדם שעבודת האלקים שלו מונעת סביב הכרתו את עצמו ואת השיכות שלו לבורא ולעם ד'
הוא אדם שאינו זקוק להסתגר מן העולם כדי שלא להתבלל ולהסחף לתוך חברה חילונית
אדם שעבודת האלוקים שלו סובבת סביב פרקטיקה מלאה סיגים והרחקות וחומרי חומרות
מקבל את הרושם שאין הוא ראוי לסמוך על עצמו בכלל וממילא אינו יכול להרשות לעצמו להתערב
בחברה שערכיה סותרים את אמונתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 16:29 |
|
| |
בעב אני טרם עצרתי האור הוא חיים מלאי ריסונים (ולא כ"כ משנה כל רסנון מהו, היה יכול להיות קובץ אחר של ריסונים). אבל לומר שמטרת ה' היתה שנהיה אור קצת תמוה כי אם כך נכשל בגדול
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 16:16 |
|
| |
תודה
נעצור בזה.
|
|
|
|
|
