| נשלח ב-30/9/2007 10:30 |
|
| |
"אוי לכם הפרושים" (לפסק שאין 'שבעה' ל'שנה ופירש')
אוי לכם הפרושים,
כי נותנים אתם מעשר ממנתה ופיגם ומכל ירק,
ומזניחים את המשפט ואת אהבת אלהים.
את אלה היה צריך לעשות ואף את האחרים לא להזניח.
אוי לכם הפרושים ... אוי לכם, כי דומים אתם לקברים שאינם נִכָּרים
ובני אדם מתהלכים עליהם מבלי לדעת זאת"
(לוקאס 11: 39-44).
פסיקה חדשה עלתה בבית מדרשו של הרב אלישיב (תוכן מצורף מתוך אתר ידיעות אחרונות), פסיקה העתידה לחתוך בבשר החי בתוך הבית, המשפחה והמחנה, בהן תופעת ה'שנה ופירש' איננה חיזיון בלתי-נפרץ. כבודו של הרב הפוסק במקומו עומד, אך לא שעת 'יקוב הדין את ההר' היא השעה הזו. פסיקה שמטרתה להפריד לב אבות מעל בנים ולצאת איש באחיו כבשעת חטא העגל - משקפת הלך רוח פרושי מנותק, אופייני לתקופת ערב החורבן השני, וזה שבסופו של דבר המיט את חורבנה של האומה. מחירה של פסיקה זו יקר מידי מכדי לעמוד מנגד. אני תקוה שרבנים וכלי-קודש יאזרו אומץ למחות בקול על הפיכתה של התורה מתורת חיים לחרב מתהפכת נגד 'נושרים' ולהפוך את השלחן ערוך לדובר סדר-היום של העסקנות החרדית. אני תקוה שבפורום נכבד זה יצא הקול מבין שני הכרובים ויאמר לאחינו הפורשים בלשונם של חכמינו לאגריפס המלך: "אחינו אתם, אחינו אתם".
ל-ynet נודע כי בני משפחתו של דן סגל פנו למנהיג החרדי, הרב אלישיב, בשאלה האם יש לשבת שבעה על האח העיתונאי ישראל סגל שעזב את הדרך החרדית והוא השיב להם בשלילה - "מאחר שהנפטר שנה ופירש"
האם יש לשבת שבעה על אח שהתפקר? עם היוודע דבר פטירתו של הסופר והעיתונאי ישראל סגל בחג ראשון של סוכות, נעשתה פנייה מצד הרב דן סגל, אחיו של ישראל, לביתו של הרב יוסף שלום אלישיב, כדי לדעת האם על המשפחה לשבת שבעה על האח שעזב את הדרך החרדית. ל-ynet יהדות נודע כי פוסק הדור הליטאי השיב בשלילה ותירץ את פסיקתו בכך שהנפטר נחשב למי ש"שנה ופירש".
משמעותו של הביטוי "שנה ופירש" מתייחסת לאחד שנחשב לבקיא בתורה, אך פרש מעבודת השם. במסורת היהודית עושים אבחנה בין יהודי שהוא בבחינת תינוק שנשבה ואין לבוא אליו בטענות לבין מי ששנה ופירש - כלומר למד ובכל זאת בוחר למרוד באורח החיים הדתי.
האח דן סגל, המבוגר מישראל סגל ז"ל בשש שנים, נחשב לאחד הרבנים החשובים בציבור החרדי וזוכה בקרב הציבור החרדי לתואר "אבי המוסר". בין השניים שרר נתק ארוך שנים בעקבות פרישתו של ישראל מאורח החיים החרדי.
לאורך שנותיו כעיתונאי לא היסס ישראל סגל לבטא את ביקורתו על העולם החרדי וחלק מסיפור חייו הוא אף פרס בספרים אשר כתב. ספרו האחרון "וכי נחש ממית" מתאר מערכת יחסים בין שני אחים, כאשר הגדול מכונה "הצדיק" ואילו הקטן מכונה בספר "הרשע". הספר מבוסס בחלקו על סיפור חייו של סגל, ומופיעים בו פרטים אוטוביוגרפיים מחייו.
בשל נידויו של ישראל סגל ממשפחתו בעקבות הוראת אחיו, אף גורש ישראל בעבר מהלוויית אביו. אולם למרות הניתוק ממשפחתו החרדית עמד ישראל בקשר שוטף עם חלק מבני משפחתו.
בעקבות בקשתו של ישראל ערכו לו בני משפחתו הלוויה חילונית, אולם היו בה סממנים דתיים ובנו אורי אף אמר עליו קדיש.
על פי ההלכה, אדם שנפטר במהלך ימי החג מתחילים לשבת עליו שבעה עם צאת החג. במידה שהאדם נפטר לפני חג הסוכות, כניסת החג עוצרת את ימי השבעה שאינם מתחדשים לאחר החג. במקרה של ישראל סגל ז"ל היו אמורים בני משפחתו להתחיל לשבת עליו שבעה מייד לאחר חג הסוכות.
לאה סגל, אלמנתו של ישראל, לא התפלאה למשמע הדברים. להלוויה שנערכה ביום שישי בקיבוץ מעלה החמישה בני משפחתו החרדית לא הגיעו. ל-ynet אמרה סגל שהבינה כי אסרו עליהם להשתתף באירוע.
על פסיקתו של הרב אלישיב לא הביעה סגל פליאה. "הם כת אכזרית ורעה. לישראל יש אח צעיר ממנו שהוא מאוד אהב אותו. אני חושבת שהאיסור הזה אכזרי כלפי אותו אח. לנו, למשפחתו זה לא נוגע. הם לא אנושיים".
אורך הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 30/09/2007 11:21:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2007 15:19 |
|
| |
בהצופה התפרסם מאמרו של שאול שיף. והוא מעיד כי ישראל סגל הרהר תשובה ממש, ולא רק הרהר אלה התקדם בכיון הזה.
במקום שבעלי תשובה עומדים.- אפילו צדיקים כמו הרב אלישיב ובעלי מוסר כמו אחיו דן אינם עומדים-
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 20:03 |
|
| |
אמא שלום,
לא הבנתי מה כוונתך להוכיח מדברי הרב משה פיינשטיין.
דבריו הללו אינם לגבי עליה לתורה, הדברים נכתבו בעניין חגיגת ב"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 13:51 |
|
| |
לצערי לא עקבתי אחר הדיון הזה וקשה לי לקרוא כעת את 12 העמודים.
אמנם משער אני שלא הזכירו את התופעה דלהלן
כנראה מטעמים של יפי הנפש, המלאים יחס של חסד, חמלה ורחמים, החליטו במוסד הרב קוק, ומן הסתם היתה זו החלטתו של ראש המוסד, רי"ל פישמן-מיימון, ל ה ש מ י ט ממהדורת קיצור שולחן ערוך שהמוסד הזה הוציא לאור, את ההלכות הנוגעות לאופן ההתייחסות לאלו שפרשו מהציבור וכו' וכו'!
מה דעתכם על כך?!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 10:22 |
|
| |
אמא,
עכשיו, אחרי שגמרתי את סדר הבת מצוות שלי את נזכרת?...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 08:30 |
|
| |
[מזוהר,
בעניין בר מצוה, ראה דברי ה"אגרות משה" (אורח חיים ח"א סימן קד, ותודה לנישטאיך, שהביא את הדברים באשכולו) -
"בדבר ענין החפצים להנהיג איזה סדר ושמחה בבנות כשנעשו בנות מצוה, הנה אין לעשות זה בבית הכנסת בשום אופן אף לא בלילה, כי בבית הכנסת אינו מקום לעשות דברי הרשות אף בנבנו על תנאי, והצערעמאניע /טקס/ של בת מצוה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת. וכ"ש בזה שהמקור בא מהרעפארמער וקאנסערוואטיווער /מהרפורמים וקונסרוטיבים/. ורק אם רוצה האב לעשות איזה שמחה בביתו רשאי אבל אין זה שום ענין וסמך להחשיב זה דבר מצוה וסעודת מצוה, כי הוא רק כשמחה של יום הולדת בעלמא. ואי איישר חילי הייתי מבטל במדינתנו גם סדר הבר מצוה של הבנים שכידוע לא הביא זה שום איש לקרבו לתורה ולמצות ואף לא את הבר מצוה אף לא לשעה אחת, ואדרבה בהרבה מקומות מביא זה לחלול שבת ועוד איסורים. עכ"פ מה שכבר הונהג בפה וגם בא זה ממקור מצוה קשה לבטל, אבל לחדש זה בבנות שהוא בלא מקור מצוה כלל, אף בבית ודאי הי' יותר טוב למנוע אף שליכא איסור, אבל לעשות בביהכ"נ אף בלילה בשעה שאין מתפללין."]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 00:46 |
|
| |
א. מה טוב לחרדים , ולא מה טוב לחילונים . ב. מה טוב לחילונים ולא מה טוב לחרדים. ג. מה טוב לחרדיות{בשורוק} ומה טוב לחילוניות{בשורוק} אלה השאלות שיש מה לחשוב עליהם. אבל: יש מקום לחשוב איך היו חילונים מתיחסים לחרדים במקרה הפוך. האם היו יושבים שבעה על חילוני, סוציאליסיט, בוגד במולדת, רוצח ראש ממשלה, מוכר את המדינה שלו, קאפו באושוייץ. ועוד שאלה שעומדת לפתחנו: סוף סוף שבעה אפשר לשבת גם על עבד כנעני , וגם על גוי אם ישבו שבעה לא קרה כלום. מאידך רדיפה של קבוצות שלמות באוכלוסיה , כמו רדיפת חרדים על לא עוול בכפם למשל רדיפת רבני צהר וכלל הממ"ד וכל שכן שמאלנים ושונאי דת למיניהם כמו מאמרים בעיתונות החילונית הם דבר שבשיגרה . וזה בודאי יוצר מסך בין אוכלוסיה חרדית ובין אוכלוסיה חילונית . ומה אלה היוצרים אותה הפרדה? מה הם פרושים? צבועים ? צדוקים? מדוע הפרופסור המלומד בטענות מול הרב אלישיב ואחרים והמנסה לפלפל בדבריו אינו מעלה מאמר דומה או לפחות הרהור שיסביר את הפרושים הקנאים החילונים ? מדוע רבני הצהר השונים והמשונים יודעים טוב מאד לרדוף כל חרדי על שאינו מתגיס לצבא שזו מצוה חילונית ואינם חוששים מהיפרדות ומפרושים דלים וחילוניים למיניהם? רק בעת הזדקרות הלכה שהשולחן ערוך חותם עליה הם יודעים כולם ובראשם הפרופסורים למיניהם לפתוח חרצובות לשון. לא ראיתי אשכולות ארוכים שחתומים עליהם כל כך הרבה דלי"ם שיגנו על חרדים אל מול החילונים והצהרים למיניהם. וראו את הדוגמא האקטואלית האחרונה : שמיטה והיתר מכירה. כיום הזה אלה שמעבדים אדמות הם סיטונאים גדולים מאד שחכרו מהחקלאים הקטנים את אדמותיהם. ההגנה היא על מיליונרים גדולים מאד ששום דבר לא חסר להם בעולמם . וכל החותמים פה באשכול הזה לא קם מהם אחד שיאמר שכל המתירים היתר מכירה הם אנשים שמרחיקים את עם ישראל חלקו מחלקו.
כי האמת היא שיותר ממה שהם חרדים מההיפרדות בדורנו הם חרדים מהחזרה בתשובה בדורנו . וחזקה על חכם וירא א. כמו הרב הגאון הרב אלישיב שליט"א שחשב על הכל כולל חילול השם והרחקת חלקים בעם . ומי כמוהו דואג עוד ועוד על הליך החזרה בתשובה ומסיע למחזירים למיניהם . ואם הוא החליט בכל זאת מה שהחליט כדאי הוא לסמוך עליו ועל רגישותו הרבה ואין צורך להתפלמס ולהיכנס למקום שצריך נגר ובר נגר דיפרקיניה שבוע טוב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 10:56 |
|
| |
מיכי וקעלעמר,
עשו לעצמכם טובה, ואל תיתממו. כבר ענה לכם אישציפ, שאין מדובר כאן אפילו בדיון ענייני בציטוט נוצרי (שגם זה אסור), אלא בשאלה מוסרית / יהודית, שהציטוט הראשי והפותח מכתבי הנצרות מעיד רק על דבקותו של הכותב בהם, ושימושו בהם (ועוד כדי לנגח את האורטודוקסים) הוא מעשה שלא רק שאין לו טעם והוא חורג מכללי הפורום (לא פחות מהעלאת תמונה לא צנועה), אלא אף אסור על פי ההלכה היהודית ללא צל של ספק.
אני מקוה שהיתממתם ולא שאתם באמת שווי נפש למצב שבו יהיה דבר שבשיגרה לקרוא בתוך הודעות הכותבים ציטוטי נצרות שבאים לצרכים ספרותיים וניסוחיים.
שימו לב, לא הטפתי לכם על העבירה ההלכתית שבכך למרות שאתם זכורים לי מהפורום הזה כשומרי מצוות, אבל הדבר חורג אפילו - אפילו - מכללי הפורום הבסיסיים וכמוזכר שם שיש לכתוב, כמה מביך, "בדרך ארץ ולפי ההלכה". אפשר שריקוד המה-יפית המתמשך גרם כנראה לרבים כאן לאבד את גבולותיהם ולעבור על דעתם ועל דעת קונם, וכפי שכתבתי אולי טוב שהודעות נוצריות ועוכרות ישראל מעין אלו מתנוססות מדי פעם לתפארת הפורום, כדי למקם את הפורום במקומו שהוא ראוי לו.
אישציפ,
לא רציתי ועדיין איני רוצה להתפלמס באשכול הזה, מהסיבה שכתבתי, ואיני חוזר בי. אני רק מתקשה להתאפק מלהביע תמיהה עליך ועל עוד כמה חכמים-בעיניהם כאן, שבמקום לטרוח ולנסות לשאול את הרב אלישיב או הרב סגל האם בכלל היה פסק כזה וכזה ואם כן מה מקורותיו (ודלתותיהם פתוחות, מעידני מהכרות אישית) - מעלים גלים של פלפולי כרס על פרסומים עיתונאים, וחלקם אף מטיפים מוסר לרבנים ידועים אלו, ועפ"ל, ואין בין אלו ובין לבלרי העיתונות ולא מידי.
אבל כן דרכם של חכמי הפורום הזה מאז ומתמיד להניח הנחות ולהתפלמס בהם מבלי לטרוח לצאת ולבדוק דברים בשטח, וזו לא הפעם הראשונה ומן הסתם גם לא האחרונה.
אולי חכמי ומאורי הפורום הנכבד הזה, מצפים להכריח את אנשי הרבנים הנ"ל לטרוח ולהתייצב כאן לפקודתם ולפרוס את טעמיהם ונימוקיהם, שאם לא כן יכלימוהם בהינף מקלדותיהם המושחזות, אבל מה לעשות ואנשי הרבנים הנ"ל וכלשון העיתונות "חצרם", הם, או: לא קיימים כלל, ו/או: לא מחזיקים אינטרנט, ו/או: לא רואים משום מה צורך להגיב לפורום הנכבד הזה, וגם זה ידוע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 10:10 |
|
| |
זוהר
א. הגמרא אומרת נביאים -בלשון רבים.
ב. מספר פסוקים לפני זה-על הפסוק שהגמרא מסתמכת- מופיע מרים כאחות משה ולא כנביאה.
ג. באיזו תורה בדיוק תקנו לקרא? הרי זה היה לפני מתן תורה?
"ודברת בם"" ואספת דגניך", אלו אמירות כוללניות, מצות תלמוד תורה בגלל חשיבותה- אם זו באמת מצוה- היתה צריכה אמירה מפורשת הרבה יותר, זה פשוט מתבקש..
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 09:55 |
|
| |
| כבשת_הרש כתב: |  | מואדיב, אין כל ראיה שחז"ל ראו את זה שאשה לא תעלה לתורה כפגיעה בכבודה, ממילא גם לא היה ערך "נגדי" לכבוד הציבור בענין זה.
|
|
אני הבאתי ראיה שחז"ל אמרו שמניעת אשה מלעלות לתורה זו פגיעה בכבודה?
פגשתי אשה שטוענת כך!
וכעת, לצורך העשרת הדיון, אתה מוזמן להסביר לי מדוע רק כדי לעשות נחת רוח לנשים, יתירו להן לסמוך על הקרבן. כשתסיים הסבר זה, אתה מוזמן לפנות לרמ"א ולבקש הסבר מדוע לדעת מי שאוסר על הנידה להכנס לבית הכנסת בכל ימות השנה, מותר לה להכנס לתפילות הימים הנוראים רק כדי שהיא לא תתבאס מכך.
כעת, חזור וכתוב מחדש מה אתה חושב על סוגיית כבוד הבריות, נשים וכבוד הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 02:45 |
|
| |
אמשלום
א. אף אנוכי ממתין.
ב. הסיבה שהעדיפו את כבוד הציבור 'הגברי' על פני 'הנשי' אינה מסיבה הלכתית כי ע"פ ההלכה היבשה גם אשה יכולה לעלות לתורה.
כאשר ישנו ניגוד אינטרסים בין כבוד הציבור הגברי לנשי, 'כבוד הציבור' (פקטור הלכתי..) מכריע לטובת הצד שמחוייב במצווה ולא לטובת הצד שרק משתתף במצווה.
--------------------------------------------
ירוחם
שגיתי בתשובתי בכך שהבאתי את שבעים הזקנים כראיה.
מרים לא הייתה נביאה קודם הבאר? נראה שהיו בזמנם נביאים גם שלא נכתב עליהם.
<בק,"ש שאנו אומרים גם- ואספת דגניך >
האם זו סתירה למצוות ת"ת?
--------------------------------------------------
מואדיב
א. אני מתפלא עליך שאתה מביא ראיה מגמ' שאם היית מעיין כמה שורות למעלה וכמה שורות למטה היית נוכח הפוך.
ברכות דף יט עמוד ב:
"אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק, מאי טעמא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"
דברי רב יהודה בכלאיים דאורייתא (שוע טווי ונוז).
בהמשך הגמ' מביאה את הת"ש שציטט מיכה:
"ת"ש גדול כבוד הבריות שדוחה [את] לא תעשה שבתורה ואמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו דלא תסור אחיכו עליה לאו דלא תסור דאורייתא היא אמר רב כהנא גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור ומשום כבודו שרו רבנן"
רש"י על המקום:
"כל מילי דרבנן וכו' - והכי קאמר להו: דבר שהוא מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות, וקרי ליה לא תעשה - משום דכתיב לא תסור, ודקא קשיא לכו דאורייתא הוא, רבנן אחלוה ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות, כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא לקנוח (שבת דף פ"א, ב'), או מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום (מנחות דף ל"ח, א')."
נראה מהסוגיה ראיה לשיטתי שאפי' כבוד הבריות אינו דוחה מצווה.
אותם חכמים שאנו סרים לדבריהם, הם הם קבעו ש'כבוד הבריות' דוחה לאוין דרבנן שהם התקינו, היינו שחכמים לא תקנו תקנתם ואסרו איסורם במצבים מסויימים (כבוד הבריות).
ב. האם אתה משווה חיוב אקטיבי של אדם להתערטל בשוק, למניעת מציבור פעולה?
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 00:31 |
|
| |
משפחת סגל בראשם ר' דון סגל טענו שרב אילשיב פסק .
והיות שחצר הרב טוענים לה"דם.
מכאן שמשפח ת סגל ובראשם ר' דון סגל החלטו על כך .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2007 00:18 |
|
| |
מואדיב, אין כל ראיה שחז"ל ראו את זה שאשה לא תעלה לתורה כפגיעה בכבודה, ממילא גם לא היה ערך "נגדי" לכבוד הציבור בענין זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 10:28 |
|
| |
הפסק הזה של הרב שרלו מעלה הרבה שאלות במחכ"ת, ולענ"ד בעייתי מאוד. אא"כ הוא הולך לחדש יסוד חדש להכשרת החילוניים, בסגנון דברי החזו"א ביו"ד על תינוקות שנישבה, וזאת בהסתמך על תחושת קולקטיב אחרי השואה.
ראשית, ההשוואה לסימן שמ"ה לגבי מאבד עצמו לדעת אינה במקומה לענ"ד, שכן שם רואים במסורת הפסיקה שיש עניין להתיר ולצמצם את המאבד עצמו לדעת לכמעט מינימום, אבל בנדון דידן ההלכה יצוקה ואיתנה שהפורשים מד"צ אין יושבים עליהם שבעה.
שנית, ההיתר שלו בהסתמך על כך שאחרי השואה יש קולקטיביות הנובעת מרצון העמים לשלוח להשמדה כל יהודי באשר הוא, הוא יסוד גדול מדי מכדי להשתמש בו בצורה כה פשוטה. הרב סולובייצ'יק השתמש פעם בטענה דומה כדי להתיר, מנקודת מבט אורתודוקסית, שיתוף פעולה עם רפורמים, בטענה שאלו אף אלו נשלחו לקרמטוריום. אבל היתר גורף לזה, נגד הלכה לכאורה מפורשת, זו לא שמענו. כמדומני שראיתי פעם שהרב פרופ' אליעזר ברקוביץ' השתמש בטענה מעין זו, אבל גם הוא רק צידד בלימוד סנגוריה על חילונים ולא רצה לבוא ולהתיר על סמך זה בצורה גורפת. לפי מה שכתוב בהפנייה של לינקי, הרב שרלו קובע, ועוד בצורה פשוטה וברורה, כי אחרי השואה אין מושג של מי שיוצא מכלל עמ"י. זאת מניין?
תוקן על ידי mcahn ב- 08/10/2007 10:34:03
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 09:28 |
|
| |
רג"ס
עם כל הכבוד, לא הכל סוציולוגיה, ולא הכל שיקולים של רווח מול הפסד. ישנם עדיין (...) גם שיקולים עקרוניים. לא מדובר כאן על שאלה האם לדחות אבן אחר הנופל והאם יש מקום לישיבת שבעה בחיי חיותו של בן שנטש את דרך התורה שאיננה אלא סמנטיקה ודחייה. שאלת השבעה לאחר המוות היא שאלה עקרונית טהורה ואיננה נוגעת בכהוא זה לגודל מנת הטשולנט שיקבל היוצא מאימו כשיגיע לביקורי שבת במכוניתו.
_________________
|
|
|
|
|