מקובל שהגר"א היה בקי בכל החכמות. כך מעידים תלמידיו לכל גווניהם, וכך נצרב בזכרון הליטאי הקולקטיבי. מה עושים עם זה? שאלה נפרדת! שאלתי היא האם אכן כך? מדוע אני שואל? השבת עלעלתי בספרון בשם 'אדרת אליהו', פירוש על התורה מאת הגאון האמיתי רבי אליהו מוילנא זצ"ל, נדפס מחדש בירושלים תשל"ה. מסגנון הספר נראה שהוא נכתב על ידי בניו על פי רשימות או שמועות.
שתי תמיהות התעוררו לי בדבר זיקתו של הגר"א למדעים: א. "וארז"ל רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שהם חמשה כוכבי לכת ומזלות. והקשו התוכנים הלא נראה שהם קבועים בח' גלגלים ובהן הרבה גלגלים? ובאמת כולן נקרא אחד!" "אלא שהרקיע שבו הגלגלים חוזרים הוא קבוע ועומד ובו חלונות..." נניח לגילוי אורנוס, כוכב הלכת החדש שהתגלה בימי הגר"א. יתכן מאוד שהדברים נאמרו קודם לגילוי או קודם להתפשטות הידיעה. (אורנוס התגלה לפי ויקיפדיה בשנת 1781, הגר"א נפטר ב1797) אך האם הוא חי עם המודל האריסטוטלי שקרס כבר הרבה לפני זמנו? הוא חשב באמת שיש חלונות ברקיע ובכלל שיש רקיע?
ב. "ודע מה שבא האלף של הארץ קמוצה (פסוק א) לא מפני שהויו סוף פסוק כי גם בתחילת הפסוק והארץ היתה תהו וכו' באה ג"כ קמוצה. אפס הקמץ בא להורות שכוונתו לכלול כל הארבע יסודות עולם ומלואן עד גלגל השני. וארץ בסגול הונח להורות רק על יסוד העפר והיא היבשה לבדנה" שוב, המודל הוא ארבע יסודות וגלגלים, אבל כאן יש לי כבר שאלה בדקדוק ואפילו במקרא, כאן אני כבר מרגיש טיפש מוחלט. הלא הגר"א ידוע כמדקדק ואף חיבר חיבור בדקדוק, אין צריך לומר שבקיאותו במקרא היא יחידאית. ובכן, האם לא בכל מקום בו ארץ מופיעה לאחר ה הידיעה היא קמוצה? במדבר לה לג וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ. דברים יט יד לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים--בְּנַחֲלָתְךָ, אֲשֶׁר תִּנְחַל, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר ***** *****נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ ועוד. נראה לי הבור, שאלף אינה יכולה לקבל סגול אחרי ה הידיעה.
ידוע שהגר"א אמר (איני זוכר מקור כרגע) שאילו היה ארסטו בא אליו היה מראה לו כרגע את טעותו. האם גם לניוטון?
אצל החזו"א גם מצאנו תופעה דומה, שאף שהוא התמצא בתחומים מדעיים שלא הורגלו בהם הלומדים, הוא לא התעדכן בגרסאות מאוחרות אלא רק מה שהוכשר מאות שנים לפניו בקהל. למשל הלוחות שהוא השתמש בהם בקידוש החודש הם משובשים, והיו מצויים כבר טובים מהם בהרבה. האם זה מה שקורה גם כאן? כבוד למדע אך לא למדען?
(נ. ב. סתם הערה. לא מצאתי כמעט כלום על הגר"א בפורום)
_________________
------- מאיר
נשלח ב-8/10/2007 10:24
"והוא סוד הירדן יסוב לאחור" [כת"י עלום המיוחס לתלמיד טועה של הגר"א. מחקר של דוד אסף מגלה, שהתלמיד התפקר בעקבות קריאה בספרי מינים, הצטרף לכנסיה הארמנית, ולבסוף עלה לארץ והיה ממקימי המושבה מנחמיה. כשנפטר, אחיו נמנע מלשבת עליו שבעה. לדעת הלבן מדובר בהשמצה אנטי חבדי"ת, ר' צ"צ כ"י וכו'].
"השכן, לא כל פעם שאין לך מה להגיד, אתה צריך לעשות את זה בקול רם" (המורים שלי, תמיד)
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-8/10/2007 10:08
.
לפני כעשרים שנה, קבוצה של כמה מחברי החליטה לעשות מעשה נועז ולנסוע לטייל באפריקה. חבורת ההרפתקנים לא דימתה את עצמה לסטנלי או לליווינגסטון, אבל התמונות של המסאים ושל הקילימנג'ארו הציתו את דמיונם - ולמרות הסקפטיות שלי - הם הגשימו את חלומם וטסו.
כשחזרו, עמוסי חוויות, שקופיות ותובנות אחרות, סיפרו לי מה היה הדבר הראשון שעשו באפריקה:
"צ' מייד נכנס לחדר השירותים במלון, מילא את הכיור במים ובדק אם זה נכון שהמים מסתובבים הפוך בחצי הכדור הדרומי".
אז לכל מי שהיה לו ספק - הניסוי הוכח כנכון, קוריוליוס צדק. והואיל ואנו יכולים לראות בעינינו כי כדור הארץ סובב סביב צירו, הרי שמי מייחס אמיתות פיסיקאליות לפסוקים כגון "שמש בגבעון", אינו אלא מן המתמיהים.
"יוסטון, יש לנו בעיה"
(אפולו למרכז הבקרה)
נשלח ב-8/10/2007 10:05
שוטנג אפשר לחשוב שאין לנו כבר את דברי הרמב"ם במורה ובעוד מקומות על הוצאות מקראות מפשטם.
_________________
נשלח ב-8/10/2007 10:03
chouteng כתב:
בעל כוזרי שני אומר במפורש שהשמש נעה והארץ עומדת ומביא לראיה דברי יהושע, שמש בגבעון דום.
_________________
" ואף על פי כן, נוע תנוע"
(גלילאו)
נשלח ב-8/10/2007 10:01
מואדיב,
אמת, אבל כתבתי תנועה יחסית אל מול כוכבי השבת (שגם הם כמובן לא נייחיים אחד לגבי השני, אבל טרם ידעו זאת אז)
צוטנג,
תהפוך את הדף ותראה את מה שכתבתי
נשלח ב-8/10/2007 09:57
כמה גדול הנס שנעשה ליהושע, שלולא הנס לא היינו יודעים שהשמש נעה והארץ עומדת.
בעל כוזרי שני אומר במפורש שהשמש נעה והארץ עומדת ומביא לראיה דברי יהושע, שמש בגבעון דום.
_________________
נשלח ב-8/10/2007 09:20
.
"הכל תלוי במישור היחוס" (המורה שלי לפיסיקה, שיעור במכניקה קלאסית, סביב "סירס-זימנסקי" )
רוח דרומית:
ניתן לומר בקלות כי השמש סובבת סביב כדור הארץ, אולם קשה לומר כי היא נמצאת בתנועה בעוד שאר כוכבי הלכת נמצאים במנוחה, משום שבאופן יחסי אחד לשני, הם בתנועה מתמדת.
נשלח ב-8/10/2007 09:10
מאיר,
עפ"י מה שכתבת בסעיף א' בהודעתך הפותחת אפשר ללמוד גם שהגר"א סבר שהשמש סובבת סביב הארץ.
בר בי
אפשר להוסיף גם את הרב דוד ניטו. בספרו הכוזרי השני הוא מתייחס לשאלה אם השמש סובבת סביב הארץ, ומציין שהוויכוח הוא למעשה עקר משום שבכל תנועה יחסית אפשר להציג את האחד כנע לעומת השני, והוא גם מציין שייתכן שהשמש נע יחסית לשאר כוכבי השבת
נשלח ב-8/10/2007 02:30
מאיר
לצערי, יש כאן אכן שרלטנות ואף גיחוך לא מבוטל.
מפעלו של הגר"א בהגהותיו על השו"ע שהיה ברשותו [בג' מהדורות שונות, ובחלק או"ח שכחו המדפיסים לציין את ההגהות למהדורות השונות ובכך תרמו לבלבול רב], הוא מפעל דעתני! וגאוני שאין לו אח ורע, הגר"א בעצם החזיר את בירור ההלכה למקורות הראשונים ולתלמוד, תפקיד ההגהה אינו מראה מקום כלל! אלא הבעת דעה בחקר המקורות הבסיסיים, הגר"א חולק או מסכים עם דברי השו"ע בהשבת הדיון לתנ"ך ולתלמוד, אין זה מעניינו כלל אם המחבר או הטור חשבו עליו או לאו.
לדוגמא, כשהטור כותב שיש לומר קודם הזכרת ה', ברוך הוא וברוך שמו, והגר"א מציין לפסוק 'כי שם ה' אקרא והבו גודל לאלוקינו' ואעפ"כ חולק עליו, האם ציון הפסוק הוא רק מראה מקום או שמא להחזיר את הדיון והבירור למקורות?
מי הראשון שנתן אל ליבו לחלק באופן שיטתי ועקבי בין פשט לדרש אם לא המחדש הגדול הגר"א?
האם היצירה הענקית של הגר"א יחד עם הרמח"ל בפרוש הנמשל שבזוהר, או מה שקרוי הרציונליות שבתורת הנסתר, האם זה מאגרי מידע?
האם סידור סיפרות האר"י לסדר שיטתי במאמרי הזוהר קשור למאגרי מידע?
נכון כי מאגרי המידע של הגר"א סייעו בידיו למצוא פירושים למונחים שהיו סתומים לדורות רבים לפניו כמו למשל המילה 'פרדשקא' שהרמ"ק ועוד לא מצאו לזה פרוש ואילו הגר"א מצא שפירושו הוא מרזב.
מימי הרמב"ם, לא נמצא אדם עם משנה סדורה דעתנית ובקורתית המקיפה את כל חלקי התורה כמו הגר"א ומפעלו, לבוא ולומר כי הגר"א הוא ר' חיים קנייבסקי זה פשוט מגוחך עד כדי זרה.
אגב, כתבי הגר"א ממגילת אסתר שחיברו בגיל 12 עובר דרך פירושיו על ישעי', יונה, אדרת אליהו עה"ת, יהל אור, הגהות שו"ע, ספרא דצניעותא, היכלות, רעיה מהימנא, תיקוני זוהר, נוסחאות בתפילה וכל תורתו שכתבו תלמידיו שעוסקים במכלול הנושאים שרק ניתן, נושא אחד נעדר בכל התייחסות! והוא מניין המצוות, נושא שהתעסקו בו גדולי הגאונים והראשונים כהרס"ג הרמב"ם והרמב"ן, אין ולו התייחסות אחת של הגר"א לנושא מניין המצוות, מדוע?
הגר"א עסק אך ברעיונות, בשיטות, בהלכה, בפרוש ובפשט, זוהי משנתו הסדורה המקיפה את חלקי התורה כולה, מספרים וחישובים שאין בהם אמירה ברורה לא מצאו מקום בתחומי מפעלו הגדול.
נשלח ב-8/10/2007 00:52
פרוטגורס
שרלטנות??? מה הקשר???
ביאור הגר"א על השו"ע עניינו הוא מציאת מקורות, לעיתים מפתיעים ביותר, לסעיפי השו"ע. במקרים רבים ניתן לומר בוודאות שהמחבר לא העלה בדעתו מקור זה, גם לא המחבר הקדום ממנו הועתק הסעיף. יש בזה בהחלט יותר מאשר עבודת ציון מקורות נוסח זקנו של הגר"א, באר הגולה, (שביאור הגר"א ערוך כהשלמה לו) אך אני לא בטוח שיש כאן גאונות יוצאת דופן. יש כאן יותר תופעה של מאגר ידע הפרוס כשמלה לפני העיניים. רבי חיים קנייבסקי חיבר כמה ליקוטים מעניינים מאוד בסגנון כמו קרית מלך למקורות הרמב"ם, מקורות בחז"ל לאישים בתנ"ך ועוד.
------- מאיר
נשלח ב-8/10/2007 00:46
אני המום.
דומני שחכמי האשכול דנו אותי כמי שלא שמע מעולם על חידושי קופרניקוס, גלילאו, ניוטון, איינשטיין וכל מי שטס פעם מכאן לארצו של *געצל.
וכל זאת למה?
על כי אני מקפיד לומר בברכת יוצר של שבת בשבח הקב"ה, אשר בבוקר הוא "פותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע, מוציא חמה ממקומה" !
(ויעויין בשטמ"ק כתובות יג )
אולי הגנתו של בר_בי_רב תעמוד לי, אחרת אנא אשא פני?
לגופו של עניין, שתי נקודות.
האחת: בדיקה שטחית שלי העלתה שהגר"א לא הכיר את תורת הקוונטים, וכנראה גם לא את תורת היחסות הכללית. (אז מה?)
השניה: חובה להפריד בין דברים שכתב הגר"א בעצמו, לבין דברים שתלמידים כתבו בשמו. ההבדל הוא עצום גם בדיוק הדברים, גם ברמה הלמדנית וגם ברמת הפסיקה.
דוגמא לכך הראיתי לפני שנה במאמר הדן בפירוש הגהות הגר"א לירושלמי ביכורים (בסוגית הבאת ביכורים מנכסי אשתו - מעלין בקודש יג, 87-96), אותו סיכמתי במילים: "על פי גירסת הגר"א שבכתב ידו, הסוגיא מובנת להפליא... בעוד שדברי התלמיד שנדפסו בביאור הגר"א, צריכים עיון גדול."
תוקן על ידי דר_הלפרין ב- 08/10/2007 0:46:41
נשלח ב-7/10/2007 22:27
מאיר
על יחס הגר"א למדעים נכתבו מאמרים שונים בכתב העת בד"ד של בר אילן. דווקא מאמרו של אטקס אינו נוגע לעניינינו כל כך כי אינו מתיימר לבדוק את כתבי הגר"א אלא רק את תולדות הדימוי ההיסטורי של הגר"א כמשכיל. (מעין וויכוחו של פרופ' אסף באותו אשכול ארוך על כך שעניינו בתולדות הזיכרון ולא בשאלת ההמרה הפחות חשובה).
דווקא ההקדמה המפורסמת של ר' ברוך משקלוב לתרגום אוקלידס מוכיחה את היעדר ידיעת המדע בדורו ובמקומו. לפי דברי ר' ברוך הגר"א עודדו במפעל התרגום בגלל החוסר הגדול של ספרי מדע בלשון הקודש. הגר"א התעניין במדע לא בגלל רגשי הנחיתות בפני הגויים שהניעו את המשכילים אלא מחמת אמונתו כי בהיעדר המדע סודות התורה חתומים בפנינו. הנפקא מינה בין המשכילים לגר"א הוא כמובן בשאלת תיקון החינוך שהוא היה מוקד המחלוקת. המשכילים הציגו חזון של תיקון החינוך היהודי המסורתי והתאמתו להתקדמות הזמן. בעוד הגר"א הגביל את לימוד המדעים לאליטה מצומצמת מאוד של תלמידי חכמים הזקוקים למדע לצורך הבנת התורה. מכאן גם הקדמתו המפורסמת של ר' ישראל משקלוב לפאת השולחן ודבריו על מי שיחסר לו מידיעת החוכמה כן יחסרו לו עשר ידות מידיעת התורה.
בתוך הסקאלה הזאת, ר' ברוך משקלוב מייצג אישיות ייחודית במעבר תקופות. הוא ביקר בברלין ופגש את מנדלסון ותלמידיו שעודדו אותו במפעלו התרגומי (נפתלי הרץ וויזל, מחבר דברי שלום ואמת, מזכיר את ר' ברוך בכתביו). אך הוא עצמו לא היה מודע כל כך להבדל בין תמיכת הגר"א במדעים לבין מפעל ההשכלה של תיקון החינוך היהודי.
הגר"א לא שלט בשפות זרות ולכן התקדמות המדע נעדרה מידיעתו. ראוי לציין כי המשכיל שבין תלמידי הגר"א, ר' מנשה מאיליה (וי"א רג"נ של המאה ה19) התעניין במדע ואף כתב בנושאים מתמטיים ואעפ"כ כשביקר את משכילי גליציה הם לעגו לו על חוסר המודעות שלו להתקדמות המתמטיקה. יש מכתב של בנו של רנ"ק, אברהם קרוכמל, למשכיל הווילנאי רש"י פין בו הוא מספר על הפגישה בין אביו לר' מנשה. רנ"ק יצא משתומם על גאונותו של ר' מנשה שבוזבזה על בעיות לא רלוונטיות שנפתרו מזמן. לו ר' מנשה היה קורא גרמנית או רוסית הוא היה מעודכן.
בעוונותיי לא קראתי את אותם מאמרים מפורטים החוקרים את היקף ידיעת המדע של הגר"א אלא רק התעניינתי בהיסטוריה. אולי כדאי שתשאל את מו"ר אידך גיסא. גם אתנחתא שולט בתחום.
ואולי תצלם בספריית הגוש כמה מאמרים ותסכמם לנו?
נשלח ב-7/10/2007 22:26
הייתי מסכם זאת כך:
אילו חי הגר"א היום למד בתיכון מדעי בר אילן והלך לאונברסיטה העברית כנראה היה מגאוני הדור במתימטיקה אם לא הגדול שבהם.
מאידך ברור שכפי שהוא - הגר"א לא יכל לקבל ציון עובר במבחן בגרות 3 יחידות במתמטיקה.
