לימודים גבוהים בצפון, ודיון בנושא הפריפריה

המחיר הוא מרכיב חשוב, אבל לא רק. יש גורמים רבים המשפיעים על ההצלחה. כמו מלגות, וזאת כדי לאפשר לתלמידים הנשואים אפשרות לממן ולהתקיים תוך כדי הלימודים. האווירה מאד חשובה ומכרעת.

bt77
רוב האנשים שהגיבו לדיון נסחפו קצת למקומות שונים.
לעצם העניין אני התחלתי ללמוד בקמפוס החרדי באור יהודה ועזבתי באמצע.
קח בחשבון שישנה בעיה שאין בגרות מה שמחייב מכינה קדם אקדמאית שבה יצטרכו השלים את החסר.
הבעיה ששם הלימודים התקיימו בערב וזה בכלל לא קל.
ברור לחלוטים שבציבור שלנו המרכיב של הסכום הכי חשוב מי שיתן הכי זול אליו ילכו.
בהצלחה.

למה דווקא לימודים גבוהים? למה דווקא היי-טק, מה רע ב-LOW-TECH?
יש כ"כ הרבה מקצועות 'מכניסות', מקצועות ועבודות שאפר לחתן ילדים ברווח עצום. כמו חשמלאות, נגרות, בעצם כל מה שצריך לבית.

מדוע בציבור החרדי כמעט ולא רואים אנשים שעובדים למחייתם בעבודת כפיים?
התשובה היא 'פאסט נישט'.

הפלוס הגדול במקצועות כאלו, שהלימודים שלהם קצרים בהרבה מלימודים אקדמאים.

אני פתחתי ביחד עם אחי חברה לעבודות גבס. הפרנסה ב"ה מצויה בשפע. 'הבעיה' היא שזו עבודה מלולכלכת. הבעיה שלי באה לידי ביטוי כשאני מחפש פועלים נוספים, אני רוצה דווקא היימישע, אבל אף אחד לא מוכן לעבוד. למה? פאסט נישט. אבל אני מנסה להסביר שאני משלם הרבה כסף, ואפשר ללמוד את המקצוע ולהרוויח פי כמה, לא, אף אחד לא מוכן להיות פועל, כל אחד רוצה להיות מנהל, במקרה הטוב, ומובטל במקרה הפחות טוב. (ולקבל השלמת הכנסה וכו').



bt, איפה יש בצפון מקום ללימודים גבוהים באוירה מתאימה?

צריך לזכור שההקצנה במרכזים מגיעה באיחור לפריפריות. גם תהליכים חיוביים (שקורים פה ושם) במרכזים מגיעים באיחור לפריפריות.

דוגמאות -
בכמה תתי''ם וחדרים במרכז, הבשילה ההבנה שבגיל הרך עדיפות גננות על מלמדים גברים. כך שמעתי. בפריפריה זה ייחשב 'חידוש' גדול מדי, ועד שזה לא יהפך לנורמה במרכז לא יאמצו אותה שם.

דוגמאות מהכיוון השני לא חסרות, כמובן. בכל זאת דוגמה מרגיזה אחת - שמעתי מאחי שבצרפת חלק מההתחזקות ותהליך ההמרה של הקהילות הדתיות שם לקהילות של 'בני תורה' הוא באימוץ הגזענות של החרדיות הארצישראלית. לאמור אחד מסממניה המתהווים של קהילת בני התורה בפריז היא ההתבדלות והפסקת הנישואין עם יהודים ספרדים שם, מה שלא היה בעבר.

לכן ציינתי שאני מדבר על הדוגמה ספציפית. ברור שבעיקרון שטענת יש הרבה, אבל אין ראשי פנוי כרגע להגיב את שבדעתי.

ראשית אני חושב שאתה מגזים, ואני גם יושב בתוככי עמי הק'.
שנית אני התכוונתי לאהוב לשחק ולא לצפות.
ושלישית בא נניח לדוגמא ונדון על העקרון.

מאיר, במקרה נתת דוגמה לא מוצלחת, "בחור מהפריפריה לא מתבייש לאהוב כדורגל". בתוך עמי אנכי יושב(ת), רבים וטובים "מהמשפחות הכי טובות", מאמצע הטשולנט הבני-ברקי או הירושלמי, לא מתביישים לאהוד קבוצה כלשהי, להיות מעודכנים בפרטי המשחקים והשחקנים וכדו'. יש כאלו שבמשחקים חשובים גם יחפשו מקום לצפות במשחק, אבל זו כבר רמה אחרת.

פושטער

נראה בעיני שאנשי הפריפריה הם מה שהם, לטוב ולרע. אנשי המרכז הם סינטטיים, המסגרת יוצרת אותם. לכן בחור מהפריפריה לא מתבייש לאהוב כדורגל, בחור מהמרכז יודע שזה לא מתאים.
כמו שבחור בישיבה עומד על קצות האצבעות מעבר למה שהוא שווה באמת, הוא מחקה את מה שהסביבה דורשת ממנו, כך הקהילה במרכז היא בבחינת ישיבה אחת גדולה.

דבר מענין הוא, שבישיבות למשל תמיד הבאים מהפריפריה יהיו זן אחר,  וזאת לגבי כמה וכמה בחינות, לחיוב ולשלילה. (ושמעתי כבר אישיות חינוכית בכירה הטוענת שבעיקר לחיוב).

 ביחס לחיבור הנפשי לתורה למשל, הבאים מהמרכז וירושלים יש בהם יותר אחוזים המצליחים בכך. יותר תגלה נכונות להקרבה, יותר הנאה וסיפוק,  רוב הצרכים הנפשיים מתמלאים בעולם התורה. ראה טענותיו הסדורות אחת לאחת של אליזד באשכול הסמוך.

פושטער

הרשה לי להתפלסף קצת, בסוף ייצא ברור אני מקוה.

חוסר קהילתיות יתר אינה מעלה או חסרון, היא העדר בלבד. השאלה הנכונה היא על קהילתיות היתר אם היא מעלה או חסרון, חיפה היא רק הנגטיב. אם שטולנט הוא מעלה אזי העדרו הוא הפסד ואם שטולנט הוא חסרון אזי העדרו הוא רווח.

כעת, כל עוד קהילות המרכז מאפשרות מרחב מחיה סביר, אזי כמובן שיש להן מעלות ואפשר להפיק מהן הרבה תועלת גשמית ורוחנית למעוניין. מי שבוחר בכל זאת לצאת מהן ולגור באשר יגור, מפסיד את מה שיש להן להעניק. (ומרוויח את השקט למשל)
אך לעיתים, כאשר חיבוק הקהילה הופך לחיבוק דוב, הנזק שבו רב על התועלת, ואז הופך העדרו של החיבוק הזה להיות מעלה והצלה.

מאיר, התכוונתי:

האם אתה חושב ש"תבשיל מלא מים ואוויר כמו חיפה, שם אתה לא חלק מכלום", הוא מעלה או שמא חיסרון?

מאיר,
לאוניברסיטה הפתוחה יש שלוחה בפאתי טבריה. אין שם קבוצה חרדית, ולמעשה השלוחה עצמה קטנה מאוד. למיטב ידיעתי נלמדים שם רק המקצועות הפופולריים ביותר של האו"פ - ניהול ופסיכולוגיה.

בקשר לבנות, נדמה לי שמצבן טוב יותר משל הבנים בכל הארץ. בת סמינר שחפצה בלימודים גבוהים שאינם לימודי הוראה יכולה ללמוד סיעוד (אחיות) בלניאדו או בשערי צדק, עבודה סוציאלית במכללה של בר שלום, משפטים וראיית חשבון בקריית אונו, יעוץ חינוכי לתואר שני באונ' חיפה, ועוד. שלא לדבר על המון מקצועות תעודה כמו מזכירות רפואית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ומקצועות פארה רפואיים למיניהם בכל מיני מכללות. הכל 'על טהרת הקודש'. נדמה לי שלכל הנ"ל יש מספיק לגיטימציה. הסמינריים בצפון (כולל זה שבחיפה) באמת מעניקים בגרות מלאה לתלמידותיהן, ותואר ראשון אמיתי בהוראה (או כך לפחות היה לפני השגעון האחרון עם התארים). מבחינה זו מצב בת חרדית בפריפריה באמת עדיף.

האמת שהמצב בפריפריה טוב יותר. יש כאן יותר נורמליות. אתה מוזמן... (גם לבקר, כמובן!).

לא.
אתה חושב שיש משהו שיש לו רק מעלות?
אתה חושב שצריך לעשות רק דבר שאין בו חסרונות?

ואני רק העליתי את המעלות ולא הסקתי את המסקנות.

אתה חושב שיש במגורים בעיר מעורבת רק מעלות, מאיר?

בעל

אתה צודק. נראה לחלק באמת בין 'קהילות' בצפון, כמו רכסים, ששם אכן הסיר מבעבע, לבין תבשיל מלא מים ואויר כמו חיפה, שם אתה לא חלק מכלום.  
במחשבה שניה, אם כך זה לא הפריפריה אלא המגורים בעיר מעורבת. גם פתח תקוה היא כזו, לא השכונות החרדיות אלא מרכז העיר.