chouteng: כינוס אגודה אחת - ההופעה

משהו בין משחק כדור רגל ואסיפת בחירות של מרכז הליכוד, כך היה הכינוס היום של אגודה אחת.

קל מאד להגיד ביקורת, ובאמת אין טעם לקטר. הסיבה היחידה שאני כותב מה שאני כותב הוא בתקוה שהתיאור של הפאשלה שהיתה ימריץ את המארגנים לסדר משהו יותר רציני לפגישה הבאה.

קודם כל אתאר את מבנה הערב ואחר כך אתאר איך זה היה נראה.

הגעתי כשהמנחה היה באמצע לתאר את מטרות הקבוצה. פתיחת מוסדות חינוך, בתי כנסת, מימון וכדומה.

אחריו דיברו עוד כמה אנשים ובמשך הערב ניתנה רשות הדיבור כמעט לכל אחד שרק רצה.

הערב הסתיימה עם דרשת רב מקומי כשהקבוצה התחלקה לשלש. חלק הקשיבו לדרשת הרב, חלק עסקו בספונג'ה וניקיון וחלק שלישי מבחוץ מתווכחים בקולי קולות.

התיאור הנ"ל לא באמת מתאר מה שקרה במשך הערב. הערב התאפיין בחוסר מטרה מוגדרת, הרצאות רדודות ושטחיות, חוסר סדר טוטאלי וכדומה. אציין לחסרונות הבולטים יותר.

1. לא היתה שום צעד מעשי. כלום! כל מה שהיה היה הרצאות. המשתתפים לא יכלו לחזור הביתה עם שום דבר מעשי.

2. רשות הדיבור ניתנה לכל אחד, מה שגרם להמון דיבורים חסרי טעם ותוכן. האם מישהו מסוגל להסביר מה ההיגיון שעומד מאחורי נתינת רשות הדיבור לאנשים שבכלל לא הכינו הרצאה מגובשת?

3. מטרות גרנדיוזיות ולא ריאליות בכלל. דיברו על הקמת מוסדות חינוך, בעת שאין לאגודה אחת כמעט תקציב. דיברו על הקמת קרן, בעת שאין בכלל גוף שינהל את הקרן. אחד הדוברים הציע שהצעד החשוב הוא לגרום לאנשים לצאת נגד אגודה אחת וככל שיקומו יותר מתנגדים לאגודה אחת כך היא תצליח יותר. הרי זאת טיפשות גמורה, להצהיר לכתחילה על רצון להתקוטט ולריב. איך אפשר לקדם שום דבר רציני אם חצי מהמשאבים יופנו לויכוחים?!

4. חלק מהדוברים היו מהמתנגדים לאגודה אחת. מה פשר השטות הזאת?! נתינת רשות הדיבור לכל אחד אפילו אם הוא מתנגד לך, לא מעידה על פתיחות אלא על חוסר ביטחון עצמי.

5. חוסר משמעת טוטאלי. אנשים דיברו, צחקו, לעגו, הפסיקו עם קריאות ביניים וכדומה. כל הנ"ל הוריד מרמת הדיון וגרם לחוסר בהירות. גולת הכותרת היתה כשהמיחם נשפך כתוצאה מהמריבות, הדחיפות, הצעקות ומשיכת החוטים. האם מישהו חושב שאנשים הולכים להתייחס ברצינות להופעה מגוחכת כזאת?!

אפשר להאריך, אבל אני חושב שהנ"ל מספיק בכדי להבין את מה שקרה בפגישה.

כשדברתי על כך עם אחד המארגנים הוא טען שבפעם שעברה היתה פגישה יותר מכובדת והגיעו פחות אנשים. לדבריו, כיון שהפגישה היתה יותר עממית דוקא בגלל כך הגיעו יותר אנשים. לדעתי גישה זאת לא נכונה. יש מספיק פגישות עממיות, שהמרצים, הדוברים והמארגנים הם אנשים מכובדים, ומשכילים לגרום לציבור להתעלות על עצמו. דוגמא לדבר, אסיפות אגודת ישראל באנגליה ובארה"ב. עוד דוגמא, פגישות מפלגות הגדולות במדינות אירופה. אין רצוני להאריך בנקודה זאת, אלא להציע הצעה מעשית לפגישה הבאה.

א. בחירת ועד הפועל ונשיא. אין מלך בלא עם ואין עם בלא מלך. חייבים לבחור אנשי חיל, יראי אלוקים, שונאי בצע וכדומה, שהם ינהיגו את הקבוצה ויהוו השראה לשאר חברי הקבוצה.

ב. גיבוש מצע. חייבים לכתוב 5 או 7 נקודות שהם עיקר מצע החברה. אחרי הצעת נקודות אלו, אפשר לתת אפשרות לאנשים לשאול את היו"ר שיבהיר או יסביר נקודות מסויימות. אסור לתת למתנגדים את רשות הדיבור שוה בשוה עם שאר הדוברים. זה זלזול עצמי שאי אפשר לקבל.

ג. הרצאות מובנות כמו שצריך. כל דובר חייב להכין הרצאה של עד 20 דקות, בו הוא מנסח בבהירות נקודה אחת. הרצאות שראויים להעלות לדיון יכולים להיות, בניית קהילה, הקמת מוסדות חינוך, מציאת עבודה לאברכים, וכדומה.

ד. מספר מוגבל של הרצאות.

ה. הצבעת החברים על נושאים שיעלו לסדר היום. כך שהחברים ירגישו שהם שותפים לניהול החברה.

לסיכום, הערב לא מילא את הפוטנציאל שלו. יש מאד לקוות שבפגישות הבאות ישכילו המארגנים לסדר משהו מכובד והכי חשוב, מועיל.

אני קיצרתי עוד יותר, בזכות ליברליותי הידועה האם אתה מסכים גם לקיצור שלי?

אוקיי גם אני מסכים.
לא נשארו עוד מנהלים.

ראה בסוף העמוד הקודם.
כאוטע היקר ביקש את תגובתי לניסוחו שגם אתה הסכמת לו. (נשאר עוד מנהל אחד)

מאיר, מסכים למה (בשוו"א ובפת"ח)

לומדמכלאדם:

זכות לאנשים להחליט אם רוצים לשמוע לחוק או שלא. אגודה אחת לא שמה לה למטרה להגיד דיעה בנושא. אבל אגודה אחת אומרת דיעה בנושא פרנסה ולימוד התורה.