הכל על החרדים: גליון 'ארץ אחרת' - וכנס במכון ון ליר בירושלים

http://bh.hevre.co.il/forum/post_old.asp?forum_id=18119&method=Topic




הציבור החרדי מהווה כשמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. זהו ציבור הגדל בקצב מהיר, והשפעתו הפוליטית עולה ככל שהמרכז הישראלי מתפצל והולך. החיונית החרדית הגדולה, היכולת לקום מן האפר של השואה, שחיסלה חלק כה גדול מהציבור הזה, מעוררת הערצה והשתאות. המשפחות הגדולות, הצניעות, ההסתפקות במועט, העוני מבחירה ולימוד התורה כעמוד-האש ההולך לפני המחנה, כל אלה הם עדות לקיומה של רוח פנימית שלא נס ליחה.
עם זאת, ההצלחה החרדית הגדולה מלווה במשבר חריף. ההנהגה הרבנית השכילה למשך זמן-מה לסגור את נתיניה בגטאות סגורים: הגברים הצעירים שלומדים בישיבות אינם הולכים לצבא ואינם רוכשים השכלה גבוהה במוסדות האקדמיה, ושאלת פרנסת המשפחות הגדולות שהקימו הפכה לחומר נפץ חברתי. התוכנית הכלכלית שביצע בנימין נתניהו ב-2003, וכללה קיצוץ דרמטי של קצבאות הילדים, דרדרה משפחות חרדיות רבות אל מתחת לקו העוני.
הנשים החרדיות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה, אבל נעשה מאמץ שעבודתן תיעשה במסגרת העולם החרדי. נשים חרדיות רבות נתונות במצב בלתי אפשרי: הן יולדות מספר גדול של ילדים, ובמקביל הן נאלצות לעבוד כדי לפרנס את הבעל שלומד תורה. גם מצב זה מכיל בחובו חומר נפץ חברתי.
ההתמודדות של החברה החרדית עם המדינה הציונית אף היא איננה פשוטה. העובדה כי ציבור גדול זה, שרק הולך ומתעצם, מדיר את רגליו משירות בצה"ל, מעוררת כלפיו זעם עצום. כשעובדה זו מצטרפת להכרח של החברה הכללית לפרנס את תלמידי הישיבות ואת בני משפחותיהם - משום שהללו אינם מתפרנסים בכוחות עצמם - נדמה כי החברה החרדית מתנהלת במידת-מה כחברה הטסה על טייס אוטומטי, שאיננו לוקח בחשבון את עוצמתה של תמונת המציאות הברורה לכל מי שעיניו בראשו.
לעתים נדמה לי כי בהתמודדותו עם המודרנה נהג העם היהודי ממש כמו יעקב מול עשיו: הוא התפצל למחנות כדי להחזיק מעמד; כדי לעבור את השיטפון הגדול הזה הכרוך בחיים בעולם שאלוהים איננו נוכח בו. כיום, ממרחק הזמן, אי-אפשר שלא להעריך את המאמץ הנואש, הסיזיפי, שעשו ועושים יחידים וקהילות חרדיות שלא להשתנות: להישאר בדיוק כפי שנדמה להם שהיהודים היו פעם. זאת, למרות שברור שהרעיון שלא להשתנות פירושו היה לעשות בפועל שינויים עצומים, שהגדול שבהם הוא ההסתגרות הכמעט מוחלטת.
ועם כל הכבוד למאמץ האנושי הגדול הזה ולהישגיו שאין לכחש בהם, אי-אפשר שלא להציג לעין כל את מחירו הנורא: את הדיכוי הגדול שבעטיו יחידים ומשפחות נדרסים תחת המגף האידיאולוגי המסתגר. החברה החרדית כובלת את בניה אליה ברשת ששלובים בה, לעתים קרובות, בורות ופיקוח חריף ואף דיקטטורי על מעשי היחיד. יעידו על כך כל אותם אנשים ונשים שמסרבים להופיע בשמם בגיליון, פן יבולע להם: פן ילדיהם ייזרקו מהתלמוד תורה שהם לומדים בו, פן יפוטרו נשותיהם ממקומות עבודתן.
גיליון זה מתרכז בעיקר בציבור הליטאי, שהוא הציבור החרדי הדומיננטי ביותר. אני תקווה כי הדברים הנאמרים כאן יתקבלו בכבוד ובהערכה שבה נעשתה העבודה על הגיליון. ראוי שהעם היהודי, שבניו ובנותיו מצויים בשעה קשה, יקיים בין החלקים השונים שלו שיחה של אמת.

במבי שלג

_________________

2) שאלת תם, מאי אולמיה כלים אקדמאיים? האם זה דין באפארט, ציטוט של פוקו?
3) יורשה לדעת מי הן?

_________________

לגבי הטענה בדבר אי-שיתוף חרדים הגיב אמש ד"ר קימי קפלן, מארגן הכנס, וזה תורף דבריו:

1) הכנס לא אורגן באמצעות הזמנות; פורסם קול קורא, ומי שרצה - הגיש הצעות ומועמדותו נבחנה. אילו הגישו חרדים את מועמדותם - היא הייתה נשקלת.

2) הכנס הוא כנס אקדמי, ולא ידוע על חרדים העוסקים בחקר היהדות החרדית בכלים אקדמיים.

3) בפועל הרצו בכנס שתי חוקרות חרדיות - והודגש כי הן נבחרו הודות להיותן חרדיות אלא הודות לתרומתן המחקרית.

דומה כי בכך ניתנה תשובה ברורה ומוחצת לכל המלינים.

ז"ט

טוב, הזכירו לי בבח"ח....

תן תזכורת כשזה יהיה למעיישה

אגב, הכנס של מכון ון ליר ישודר בשידור חי באתר של המכון. ניתן לצפות בכל ההרצאות:

http://www.vanleer.org.il/

מה עם העלאת המארים, כבן חו"ל שאין לי אפשרות לקרוא אשמח אם מישהו יעלהו לכאן

קניתי גליון של 'ארץ אחרת', ונהניתי מאד. מבלי להסתכן בניחושים (ובאאוטינג...) כמדומה שיש שם כמה מבני הפורום. וניכר, לשם שינוי, שבאמת מנסים להבין את החרדים ולא לעסוק בה כמו בשבטים באפריקה. לי אין סורק, אבל יש כמה מאמרים מאד מומלצים, שהייתי שמח אם מישהו היה מעלה לכאן.

חותם התלמוד היקר

ממ"נ, אם אין תקציב, ערב עיון למה, ואם יש תקציב, חזקה על אנשי האקדמיה שיענו ראשונים לקריאתך.

והנה תגובתי בעכ"ח:

מתי מישהו יתחיל לחקור את האקדמאים?

אולי נסדר במאה שערים ערב עיון במהות הבעיות הפסיכולוגיות והסוציאולוגיות של האקדמאים המומחים במדעי הרוח, שבגלל שקיבלו בלתי מספיק במדעים הריאליים הלכו ללמוד דברי רוח.

למשל: מגמות של ברברת בקרב חוקרי השפעת השבתאות על הציונות. מה גרם לכך: הורים שלא נתנו מספיק ממתקים, או הורים שפינקו יותר מדי?

--

אשמח לשמוע את דעת חברי האגודה על הצעתי.

חכמת אדם,

מה עם חיי אדם? אולי תקיים חכמת אדם תאיר פניו ובוודאי תאיר כתיבותיו ותכתוב בסגנון עדין בלי פונטים מודגשים ובלי צבעים (שבעולם הוורטואלי הדבר דומה לצעקות)

_________________

טעויות שטעתה בהן עיר הקודש בכבודה ובעצמה נסלחות הן:

"ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני"

יש הבדל. יכול להיות שהיא (!) לא התכוונה לזה....

אכן.
ודווקא שמתי לב להבדל, אבל הוא לא משמעותי.
כי אם הוא לא נוכח בעולם, אז אין אותו בעולם ח"ו.

_________________

גב' שלג זה היא לא הוא