עברתי על כל כותרות התוכן של שבעת עמודי הפורום ולא ניתקלתי בנושא הבא
(יסלחו לי וותיקי הפורום אם נושא זה כבר עלה בעבר)
לפני כחודשיים לערך יצאתי לטיול בחו"ל.
אחת הבעיות המרכזיות שאמור להתמודד אדם חרדי זה כשרות.
ישנה בעיה קשה במיוחד למצוא אוכל כשר.
ובמיוחד באותו אזור בו היתי. פורסם שם, שהם משתמשים כמעט בכל דבר בשומן חזיר. מה שאומר שאפי' לאכול לחם זה מהווה בעיה.
כמובן שהצטיידנו מראש באוכל ומנות חמות אבל לקראת סוף השבוע הראשון האוכל כמעט אוזל ואז מתחילה המלחמה הפנימית.
אתה ניתקל בגלידה תוצרת מגנום שלכאורה אתה רואה שזה מיוצר ג"כ בישראל אבל אולי כאן ניכנס רכיב לא כשר?!
אבל מצד שני גם אם נכנס רכיב וכי הוא לא בטל בשישים?
אלא מה אולי הוא בגדר נותן טעם?
וכי מרכיב שנכנס בכמות אפסית משנה את כל טעמו?! בדר"כ מקסימום תורם למירקם...
מנהון להון אתה חוזר לארץ ואז נופל לך האסימון במלוא עוצמתו..........
הרי כאן בארץ רוב הבשר כשר (בהלכה יש שני הגדרות כשר או לא כשר מהדרין עוד לא היה אז)
א"כ כנס למסעדה הראשונה שתיתקל בה ואכול כפי יכולתך........
האם יש מישהו שמוכן להרהיב עוז ולהכריז שמותר לאכול כמעט בכל מקום בארץ?!
הרי ידוע הנידון על בשר שנמצא בעיר עם תשע חנויות מוכרות בשר ואחת טריפה.
תארו לעצמכם היום... אם מישהו היה מוצא בשר בלי עשר פלומבות וכי היה צד לאכול אותו בכלל?!
בתור אחד שגדל במערכת שחינכה אותו על מושג של חותמת כשרות אם אין הכשר אסור לאכול פתאום אתה מגלה שיש מצב שעבדו עליך.
הידעתם שהרבנות בעניין ערלה סומכת על רוב רק במידה וקיים חמישה אחוז ערלה בשוק על אף שע"פ ההלכה גם 49 מספיק.
מעניין אותי מאוד מה דעתכם בנושא.
תוקנה הכותרת להבהרה
תוקן על ידי - ymy33655 - 22/10/2007 14:03:58
נשלח ב-23/10/2007 19:40
מוטי, לא דיברתי אידיאולוגיה אלא פרקטיקה ופוליטיקה
חיים
הוורט קצת יותר קדום מהד"ר הנכבד!
נשלח ב-23/10/2007 19:21
יש קולות שאין הציבור יכול לעמוד בו (ידידינו ד"ר בני בראון)
תוקן על ידי חיים9999 ב- 23/10/2007 19:21:55
נשלח ב-23/10/2007 18:59
ירוחם
כמובן. בחפירות באר שבע נמצאו מגפי השבת של אברהם אבינו.
מה, אסור כבר לתרגם? הסיפור הוא של שמרן ולא שלי.
מוטי
אתה מתכוון ל18 אגרות צפון?
------- מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 23/10/2007 23:16:56
נשלח ב-23/10/2007 17:34
"חכמת אדם"
קודם כל לעניין מה שאמרת מתי נקבע כל דפריש אם זה קניתי מהחנות עצמה וכ'ו'
בדידי הווה עובדא שיום אחד קנה לי אדם בעיר פיתה עם בשר (שווארמה) והסתפקתי מה הדין הרי לכאורה צודק בעל הניק "חכמת אדם" כל הדין דפריש נאמר על בשר שנמצא בשוק. וברגע שאותו אדם נכנס לחנות ואינו יודע, זה לא כל דפריש. אלא קבוע.
מנהון להון הלכתי לעיין בסוגיא זו וראה זה פלא ר' שמעון שקאפ חשב על נושא זה. (|ע"ע סוגיא בכתובות כמדומני בדפים ה' או ו')
ובפילפוליו הכריע. שהגדר של כל דפריש הוא גם אם אני נכנס לחנות, כל עוד הבשר לא נשחט שם. השאלה תהיה מאיפה הגיע הבשר. ולא על החנות!
לגבי טענותיו של לומדמכלאדם!
דעתי האישית שכל מוסכמה באשר היא כל עוד היא בגדר מוסכמה אין לה שום ערך!
אתה מבלבל בין הרבה תחומים.
אף אחד כאן לא בא לערער על אמונה! וגם א"כ, הוא מערער על אמונה! לא על מוסכמה!
וזו בעייתו האישית בכך שהוא לא מאמין. ואת זה הוא יצטרך לפתור עם עצמו! (כמה ספרי אמונה ודאי יעזרו לו.)
אל תערבב בין תחומים ובניסיון לנגן על רגש האמונה תנסה לחסום אנשים מלחשוב.
היתי מציע לך לעיין בהקדמה על ספרו של הרש"ר הירש זצ"ל שם מספרים מה הביא את הרש"ר לכתוב 13 תשובות בעיקרי האמונה לנער צעיר, ולנסות לענות לו על שאלותיו. (אם הית רואה את השאלות הית בטוח שאלה שאלות הקשורות בתאווה או אולי בהתרסה ובכל אופן הוא ענה)
דע לך כלל אדם שמאמין בערך מסוים לעולם לא יפחד משאלותיו של אף אדם!
ככל שהפחד והבריחה גוברים ההוכחה לאפסותו של אמונתו האישית של אותו אדם גודלת!
תוקן על ידי מוטי1 ב- 23/10/2007 17:42:29
נשלח ב-23/10/2007 15:19
מאיר
ב'טאטע האז זיק אזוי געפירט. (כך נהג אבא)
מענין אותי מאד מה דעתך? אברהם אבינו גם אמר את זה? הרי אנו אומרים מנהג אבותיהם בידם.
אז אם אברהם קיים את כל התורה כולל שבע"פ, האם גם את זה קיים?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-23/10/2007 14:05
מאיר, ייש"כ
נשלח ב-23/10/2007 13:27
בעל
להלן שירותי תרגום:
...וכל מיני הקפדות הקשורים ב'טאטע האז זיק אזוי געפירט. (כך נהג אבא)
(יש סיפור ענק על הרב'ה ממכנובקא הקודם שבא לבקר את ש"ב הרבי מסקווירא וראהו הולך עם מגפיים אז שאלו: זו מניין לכם? ענה הסקיוורער: דע טאטע איז אזוי געגאנגען. (כך הלך האבא)
ענה המחנובקער: נו, ווען דע טאטע וואלט דא געווען וואלט איך אים אויך געפערגט). (נו, אם אבא היה כאן הייתי שואלו גם כן)
שמרן הרשה לי לנחש לפי הקטע האחרון, שההודעה היתה מיועדת לפורום אחר. תודה שזיכיתנו.
------- מאיר
נשלח ב-23/10/2007 12:47
שמרן תרגום בבקשה
נשלח ב-23/10/2007 11:53
אנשים רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם ועם מעשיהם. זו גם הסיבה לפריחת הסגולות, זה שייך לאותו דיון. אה, וגם להרגיש IN
נשלח ב-23/10/2007 11:45
אני מנצל כאן את המקום להציע דיון כולל, הגותי וחברתי, בנושא החומרות. לענ"ד יש להציע חלוקה לשלושה תחומים
1. חומרות ליטואקיות אובססיביות: כל מיני נערווען באפיית מצות, חיפושי לולבים, טלטולים וגנרטורים. כמדומני שהחסידים לא כל כך מבינים 'מה העובדה הזאת לכם?' בהיותם ממשכים ומחקים את הרב'ה ואבותיהם.
2. חומרות חסידיות מסורתיות-זהותיות: מגפיים בקייץ, מאכלי פסח מסויימים, וכל מיני הקפדות הקשורים ב'טאטע האז זיק אזוי געפירט. (יש סיפור ענק על הרב'ה ממכנובקא הקודם שבא לבקר את ש"ב הרבי מסקווירא וראהו הולך עם מגפיים אז שאלו: זו מניין לכם? ענה הסקיוורער: דע טאטע איז אזוי געגאנגען. ענה המחנובקער: נו, ווען דע טאטע וואלט דא געווען וואלט איך אים אויך געפערגט).
3. חומרות מודרניות ומאבקים פוליטיים: צניעות, אוטובוסי מהדרין, היתר מכירה, חרמות, שבת, וכדומה. המשותף לכל אלו שיש כאן מודעות פוליטית ושיקולים אא"סים.
וצ"ע לגבי עניינים המקבילים לחלוקה המלאכותית הנ"ל. כך ראיתי מודעות על 'סכך כשר ללא תולעים' וניסיתי לתהות מה טמון כאן? הרי חסיד נאמן לא יטרח להחמיר יותר מאביו. אולי יש להציע כי יש כאן משהו המושפע מהתחרות הקפיטליסטית ואם כאן הרי זו תופעה חיובית בבחינת ולא תהא כוהנת כפונדקאית? אם השפע הקפיטליסטי מאפשר לנו לשפר את חיינו ולהתחרות בסממנים חיצוניים למה שזה לא יחול גם על הכשרות. ואם כן, יש לדון בחדירת הפרסום לתוך עולם הכשרות בדימויים 'כשרות כהלכה' 'פלאפון מהדרין'.
ואולי כדאי לפתוח אשכול נפרד ושמאורות הפורום, אתנחתא בהלכה, סיינפלד בסוציולוגיה, אידך-גיסא בהגות, יבהירו את העניינים. בשעתו (לפני שפרש מאסכולת אא"ס לפלפוליו הפילוסופיים עם הרב מיכי ויבוסי) גם כתב מיציץ רשימה מעניינת מאוד על החומרות המודרניות בפורום 'חרדים במבט אקדמי'.
נשלח ב-23/10/2007 10:30
יש לדבר גם על האחריות של נותני ההכשר, הרי ישנו ציבור עצום שאינו יודע מימינו לשמאלו בענייני כשרות , עקרות בית , בני תיירה שק"י סימנים לא בדיוק נכללים בהכשרתם התורנית הבסיסית וסתם עמך, שיודע רק שצריך להקפיד לקנות מהכשר פלוני וסומך על רבני ההכשר האמור בעיניים עצומות , האם אותם רבנים בכלל רשאים להחמיר מעבר לנדרש בלי להתחשב בכך שהם מייקרים את המצרכים ולמעשה כופים על הציבור הוצאות נוספות?
נשלח ב-23/10/2007 10:14
מאיר
זו היתה כוונתי במשפט השני, שאם אצלנו בחנות הכל כשר, אזי הספק הינו על האיטליז.
יהדות-הבוחן
מפיהם ולא מפי כתבם הוא דין בעדות בית דין. עד א' הנאמן באיסורין אין נאמנותו מכח בי"ד, והראיה שאין הוא עומד לחקירה ודרישה אלא מסתפקים בהודעתו בלבד.
רק שתי נקודות צריך לזכור בעניין (לא לגבי חותמת כשרות, אלא באופן כללי לאפוקי מטעות):
א. ברור שעד א' הנאמן באיסורין, זה אך ורק אם הוא מקפיד על אותם איסורין, לאפוקי אדם שאינו שומר תו"מ שאינו מכיר באיסורין כאיסורין.
ב. ברור כפליים שבעל חנות, הנוגע בדבר, אינו נאמן לגבי סחורתו, כשם שאשה המוחזקת נשואה אינה נאמנת מדין עד א' לומר שמת בעלה.
נשלח ב-23/10/2007 09:47
הבוחן
שמעתי שההיתר של רמ"פ היום כבר התערער כיוון שנהיה אופנתי להכניס סוגי חלב אחרים, בניגוד מצב שהיה עד היום שהיה זה בגדר בל ימצא.
שמעת??? ועל זה אתה מבטל את דברי רמ"פ וגם החז"א. על שמועת שוא., אולי תבדוק קודם את השמועה? שמעת שטויות, הים מקפידים פי מאה מאשר שהקפידו בימיו שלרמ" החז"א וקדם להם בהרבה החכם צבי בהולנד.
כך משמועות נוצרים איסורים וחומרות שאיו להם רגליים וידיים.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-23/10/2007 09:31
הבוחן, ע"ד אפי' נימא.
נשלח ב-23/10/2007 08:29
יהדות
למה אתה מניח שחותמת היא כע"א?
קיי"ל מפיהם ולא מפי כתבם.
