מה ההבדלים בין הסידורים התימניים החדשים ?

לק"י

רוב סידורי תימן הם דומים בנוסחתם. אך קיימים קטנים ומשמעותיים. אביא דוגמא אחת:
בכל התכאליל הקדומים המילה "חי העולמים" ב'ברוך שאמר' וב'ישתבח' ובברכת 'בורא נפשות', מנוקדת האות "ח" בצירי ולא בפתח.
1. כך מנוקד ב'תכלאל קדמונים': סידור תפילה קדמון כמנהג יהודי תימן, הועתק בשנת ת"ש מכתב ידו של הסופר ר' יחיא אלבשירי (צנעא 1618), והושווה לתכלאל קדום משנת 1498.

2. כך גם מנוקד ב'תכלאל משתא-שבזי' עמודים כה, קפד, שפב. סידור זה הועתק בשנת 1642, והוא משקף את מנהג שרעב (מחוז הדרום). בסידור זה כרכו בתוכו כחטיבה אחת, גם עשרה פיוטי תחינות בכתב ידו של הרב שלם משתא שבזי, ושם הוא מנקד את המילה "חי' בצירי (שם עמ' יד).

3. למרות זאת, כתב מהרי"ץ: "חי העולמים בפתח כן הוא הנוסח מנוקד בכל ספרי תימן מעולם" (ע"ח, ח"א דף כז ע"א). דבריו לא הפתיעו אותי, מיכוון שמהרי"ץ לא ראה תכאליל קדומים !
כמו שמהרי"ץ מעיד על עצמו ששמע מזקנים שבתכאליל הקדמוניות לא נזכר 'יוצר של שבת', אלא אמרו אותו בשבת כביום חול, שמע אך לא ראה (ע"ח, דף קלב ע"ב).
וכך היא לשונו:
"דע כי לא נמצא נוסח זה בספרי הרמב"ם, אמנם בתכאליל ישנו, ושמעתי כי בתכלאלים הקדמוניות ישנות נושנות גם כן לא נמצא, וכסברת הרמב"ם וכו'".

וכך גם כותב הרב יצחק רצאבי על מהרי"ץ: "ואפשר דמה שכתב [מהרי"ץ ב"עץ חיים"] דהוא מנהג קדמונים [אמירת "תרומה הבדילנו" בקידוש ליל-הסדר], אין כוונתו לומר שכך היה בתכאליל קדמוניות [שהרי לא נמצא שם], אלא ר"ל מנהג שהיה קודם למנהג שנתחדש בזמנו או קרוב לזמנו, ומצינו כיוצא בזה..." ("הגדה של פסח-פרי עץ חיים", עמ' קמו).

4. הרב יצחק רצאבי הכיר את 'תכלאל קדמונים' ו'תכלאל משתא-שבזי', ומסתמך עליהם בספריו. אביא מספר דוגמאות מספריו, שהוא מזכיר את 'תכלאל קדמונים':
א. "אומנם בהעתק תכלאל מהר"י בשירי דף ס' ע"א מבואר דצריך לברך קודם הסליחות יעו"ש" (בארות יצחק, ח"א עמ' צז).
ב. "אך עיין בהעתק תכלאל מהריב"ש דף קע"ב שם הובא נוסח שמונה עשרה בלשון ערבי" (בארות יצחק, ח"א עמ' רלח).
ג. "ואגב יש להעיר שבהעתק תכלאל מהריב"ש דף יח: מבואר שבשבת אין אומרים תתקבל בקדיש שאחר שחרית כי אם אחר מסוף" (בארות יצחק, שם עמ' שיז).
ד."ואמנם בהעתק תכלאל מהר"י בשירי ראיתית שלא הזכיר אמית קדיש אחרי והוא רחום שבסליחות דאלול (עיי"ש דף פ"ה ע"א)" (שם עמ' שיט).

ואביא מספר דוגמאות מספריו, שהוא מזכיר את 'תכלאל משתא שבזי':
א. "ואפילו בתכלאל המיוחס למה"ר ישראל משתא זצוק"ל [ממשפחת רם, הלא הוא מהר"ש שבזי זיע"א] מאותה תקופה, דף ער"ב" (עולת יצחק ח"א עמ' תד).
ב. "ובתכלאל המיוחס להר"י משתא דף קצ"ו הזכיר שני המנהגים..." (עולת יצחק ח"ב עמ' קכז).
ג. "וכמפורש בתכאליל כגון של מהר"י בשירי ומהר"י משתא, וכ"כ הרש"ש כדלעיל)" (עולת יצחק ח"ב עמ' פז).

אך מה שבאמת הפתיע אותי, אך הרב יצחק רצאבי כותב בשו"ע המקוצר ח"א עמ' צז: "חי העולמים (בברוך שאמר, ובישתבח) מנהגינו לגרוס החי"ת בפתח, והאומר בצירי טועה ומקצץ בנטיעות, וכך היא מנוקדת בפתח בכל ספרי תימן מעולם".
דבריו הם תמוהים, ובלתי ניתנים להסבר ?! הרי הרב יצחק רצאבי הכיר את 'תכלאל קדמונים', 'תכלאל משתא-שבזי', ושם מנוקד האות חי"ת בצירי, למה הוא מתכחש להם ?
ולא רק זה, אם בספרו עולת יצחק (ח"א עמ' תד) הרב יצחק רצאבי מפאר את תכלאל משפחת שבזי בלשון "ממשפחת רם, הלא הוא מהר"ש שבזי זיע"א", אבל על נוסח סידורם הוא כותב: "והאומר בצירי טועה ומקצץ בנטיעות".
נראה לי, שזה "קצת" מעליב...

.

אם מהרי"ץ באופן מוחלט תמיד לא ראה תכאליל קדמונים איך הוא מעיד שנמצא בפת"ח "בכל ספרי תימן מעולם " ? מעולם = בחינת הזמן.

והראיה מדבריו לגבי יוצר שלשבת אפשר לדחות שכוונתו רק לאותה שעה שלא ראה עד שהודיעוהו .אך בזמן אחר התוודע אליהם. ואין מוקדם ומאוחר בכתיבתו.ונוסח ראשון נשאר "שמעתי" במקומו גם אחר שנתוודע לכתבי הקדמונים.בכל אופן אין להוכיח מכאן לכל מקום.

**

מה שהערת לגבי הרב רצאבי ,נראה לי שכוונתו מבחינת תורת הקבלה ושיטתה ולא כיון אל אותם חכמים שכתבו מה שכתבו מבלי קבלת הכרעת המקובלים האלו.