הטלית התימנית השחורה בארץ ישראל, מחזירים עטרה ליושנה.
לק"י
דברי הקדמה:
חז"ל התעטפו בטלית שחורה בשבת, קל וחומר באמצע השבוע. וכך כותבת הגמ' (שבת דף קמז ע"א): "המנער טליתו בשבת חייב חטאת", וחז"ל מסבירים שם, שמדובר בטלית שחורה חדשה. וכן 'עולא' ראה את רבנן ב'פומבדיתא' מנפצים טליתותיהן השחורות בשבת.
מנהג הטלית השחורה הקדומה הישתמרה בעיקר במרכז תימן (ראה בהרחבה בספרו של הגר"י יוסף קאפח, הליכות תימן, בפרק "מלבושים ותכשיטים", עמ' 187. 'יהודי תימן – אלפיים שנות תרבות ומסורת', הוצאת מוזיאון-ישראל (ירושלים), עמ' 78, ובו יש תיעוד מלא של כל החפצים שהשתמשו בהם יהודי תימן (צילום של תערוכה שהתקיימה במוזיאון בשנת תשס). ראה גם באלבום צילומי-תמונות 'צנעא וסביבתה', יחיאל חייבי, עמ' 15,16).
בתחילת המאה ה- 20 הגיע לתימן הטלית האשכנזית הלבנה בעלת הפסים הכחולים או השחורים ('השאל'), והחליפה את הטליתות התימניות השחורות בשבת. רק בעיר צנעא נכנסה הטלית הלבנה בגלל יוקר מחירה (ראה 'יהודי תימן – אלפיים שנות תרבות ומסורת', הוצאת מוזיאון-ישראל (ירושלים), עמ' 79).
קיימות 3 סוגי טליתות תימניות:
(1) 'שמלא בלדי' - טלית דקה ועדינה בצבע שחור לגמרי, לשבת.
(2) 'שמלא מכטרא' - טלית עבה שחורה עם פסים דקים בצבע חום ולבן, ליום חול.
(3) 'שמלא עמרניא' – טלית עבה בצבע חום או בורדו כהה, ליום חול.
דרך עשיית הטלית השחורה ('שמלא'):
1.קונים אריג מצמר בצבע שחור. אני מכיר מקום אחד שמוכר אריג מצמר, והוא: אריגי ילין, רח' נחלת בנימין 21, ת"א. טל' 5163587-03.
2.יש לבחור בחנות אריג מצמר נקי, לא מעורב. עדיף לבחור צמר עבה, מיכוון שכך נראה כעובי הצמר הטלית הרגילה (הלבנה). הצמר שקניתי היה יבוא מאנגליה.
3. הצמר שנמצא בחנות - בא בגלילים, שרוחבם 1.5 מ'. עדיף לא לגזור את הרוחב, מיכוון שהצמר נוטה להיפרם (מקסימום לקפלו את רוחב הטלית עליכם). מידות האורך – עפ"י שיקול דעתכם. עדיף לקנות מידה יותר ארוכה בחצי מטר מהטלית הרגילה, שיהיה לך רזרבות במידה ותטעה בהמשך.
4.יש לפרום את 2 צדדי אורך האריג כ- 10 ס"מ. השורות הראשונות קל לפרום, אתה מושך חוט אחד אחרי השני, לכל הרוחב. אך בהמשך, מאוד קשה לפרום עקב הסתבכות חוטי האריג אחד בשני. לכן השתמשתי בסיכת-ביטחון, ופרמתי אט אט, קטע קטע. לוקח הרבה זמן לפרום בקצוות אורך הטלית (כשבוע ימים), לכן אני נמנע לעשות 'שמלות' למכירה. צריך הרבה סבלנות !
5.בתימן, הטלית המקורית השחורה לא היתה שזורה בקצוות הטלית, אלא השאירו את החוטים פרומים בלבד. בכל התמונות של הטליתות שחורות - החוטים לא היו קלועים.
6.בחרתי לעשות 'שמלא מכטרא' (טלית שחורה עם פסים דקים בצבע חום ולבן) – עקב יופייה. לכן הצטרכתי לעשות פסים דקים, חום כהה ולבן לכל אורך הטלית. הטלית הרגילה – הפסים לרוחב, ואילו ב'שמלא מכטרא' - הם לאורך.
7.כדי שהפסים יהיו עבים ובולטים, נזקקתי לקחת את ה'שמלא' למתפרה שתעשה לי פסים של 'אימרה', ע"י מכונה מיוחדת שנמצאת בד"כ בכל מתפרה רגילה (כתובת המתפרה שעשיתי שם את הפסים: ברח' אסף שמחוני 4 פתח-תקוה, טל' 9326197-03).
8.עפ"י תמונה של 'שמלא מכטרא', המרחק בן פס לפס (פעם חום כהה, ופעם לבן) כ– 20 ס"מ. אך יש להתחיל את הפס הראשון והאחרון – 5 ס"מ מקצה האריג. כך נראה המרחקים בפסים טליתו של מארי סעיד קחזם מכפר מוג'מה, בנפה 'בני מטר', צמוד לעיר צנעא (דרומית מערבית אליה). הופיע בספר 'החלוץ מתימן', מחבר סעדיה בן עודד מסורי, עמ' 63.
9.אך ה'שמלא מכטרא' של צנעא - המרחק בן פס לפס (פעם חום כהה, ופעם לבן) היה כ– 10 ס"מ. כך נראה המרחקים בפסים ב'שמלא מכטרא' בספר 'יהודי תימן – אלפיים שנות תרבות ומסורת', הוצאת מוזיאון-ישראל (ירושלים), עמ' 78, ובו יש תיעוד מלא של כל החפצים שהשתמשו בהם יהודי תימן (צילום של תערוכה שהתקיימה במוזיאון בשנת תשס). ראה גם באלבום צילומי-תמונות 'צנעא וסביבתה', יחיאל חייבי, עמ' 15,16.
10.כדי לתלות את הציציות בכנפות ה'שמלא', יש קודם לעשות חור קטן עם סיכה ולהרחיבו. לא לגזור בשום אופן חור באריג - הוא יפרם ויתקלקל !
11.יש לקחת מסרגה עבה להשחילה בתוך החור, ולתפוס ציצית אחת ולהעבירה דרך החור. כך לשאר הציציות.
12. ב'שמלא' לא היה עטרה, וכן לא ריבועים בכנפי הטלית.
קיימים עוד 2 אנשים צעירים שמתעטפים בטלית שחורה תימנית, אחד בבני-ברק והשני בהרצליה. אני נוהג להתעטף עם השמלא בראש-העין, בכל התפילות.
הרה"ג עזריה בסיס (רב העיר ראש-העין) ראה את ה'שמלא' שעשיתי, ומרחוק חשב שהיא מקורית. רק כשהתבונן מקרוב ומישש את האריג - הבחין שמדובר בחיקוי מדוייק !
כל זקן מראש-העין שראה אותי עם ה 'שמלא' ברחוב או בסוכת-אבלים או בבית-כנסת - חשב שמדובר ב'שמלא' מקורית, וכן החמיא לי על יופייה של ה'שמלא' !
.
 |
|
|
, ובמיוחד כשאתה אורח...איך אתה מסתדר עם זה?...
