|
|
| נשלח ב-23/10/2007 14:01 |
 |
| |
תספורת בספרית העומר, האם נהגו בתימן ?
לק"י
גמ' במסכת יבמות, סב ע"ב: "אמרו: שנים עשר אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד... תנא, כולם מתו מפסח ועד עצרת".
לפנינו מעשה תלמודי, שאילו היינו יושבים בבית המדרש ומעיינים בו, כל שהיה לנו ללמוד ממנו כמסקנה: שאלו דברי מוסר להימנע משנאת חינם, ולחנך את עצמנו לנהוג במידת ענווה ושפלות רוח.
המקור הקדום ביותר אשר מזכיר "מסורת גאונים" על מנהגי אבלות בימים אלו הוא: הרב יצחק אבן גיאת בספרו "מאה שערים", שחי מ-1038-1089, בסוף תקופת הגאונים.
אך למרבה הפלא, "מסורת הגאונים" לא נזכרת כלל בסידורו של רב עמרם גאון (נפטר ב-875), ובסידורו של רב סעדיה גאון (882-942).
רבנו הרמב"ם בחיבורו 'משנה תורה' לא הביא גזרות או תקנות "מסורת גאונים", מלבד קיום מצוה מן התורה לספור את העומר (משנה תורה, חלק עבודה, הלכות תמידין ומוספין פ"ז ה"[יט-כ](כב-כד)).
דע, שבמקומות רבים רבנו הרמב"ם מעלה שמועות, סברות ופסקי גאונים שקדמוהו, אך פעמים חולק עליהם ולא מביאם בחיבורו.
כתב רבנו בפירושו למשנה (נשים, גטין פ"ה משנה ח, עמ' קנב):"...הרי הוא דבר שאין לו שום יסוד בתורה כלל, ולא נזכר דבר זה בתלמוד, ואינו הענין המכוון אליו בהלכה זו. ואני מתפלא מאד שגם אנשי "אלרום" [עמי צפון ים התיכון] נוהגים כך על אף היותם ניצולים ממגרעות המנהגות ומסברות האחרונים ותקנותיהם, ואין אצלם אלא דברים המתאימים ללשונות התלמוד, ואיני יודע מאין בא להם הפגם הזה....".
וכן בתשובתיו (תשובה שי):"כי כל מאמר שימצא לאחד הגאונים ז"ל המפורסמים בהוראה ולא נמצא עליהם ראיה ברורה לא נדחה אותם ולא נטעה אומרם אבל נאמר אפשר שיש לו ראיה ואין לנו שנסמוך על אותו מאמר ולא נעשה בו עד שיתבאר לנו סבתו"
וכן תשובת רבנו (תשובה שיג): "וזולתנו מן הגאונים מתירים הוספת הערבה כמו שמותר להוסיף בהדס. ואנחנו אין דבריהם אצלנו חזק אלא הוספת ההדס מצאנוהו כתוב ר"ל בהושענא. וכל דבר שלא נמצא אותו כתוב בבאור לחכמים שהוא מותר נשאיר אותו על גבולו בלי תוספת ולא גרעון".
(ראה באריכות במאמר "לשאלת ייחוסה של מסורת גאונים", הרב אהרן קאפח, בתוך הספר "ספר זכרון לרב יוסף בן דוד קאפח", עמ' 345-351).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 18:11 |
|
| |
תמיר רצון,
מה שהבאת מדברי הרמב"ם אינו יכול להיאמר בצורה כוללת וגורפת.שהרי אף הרמב"ם מביא מנהגי ותקנות הגאונים.אמנם ראויים דבריך להיחקק בזיכרון כדי שלא תהא היד קלה לקבל כל שינוי תוספת ומגרעת.
יישר כח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2007 17:49 |
|
| |
לק"י
כתבת: "מה שהבאת מדברי הרמב"ם אינו יכול להיאמר בצורה כוללת וגורפת. שהרי אף הרמב"ם מביא מנהגי ותקנות הגאונים".
במחילה מכבודך, אך דברך מיותרים, כי כבר כתבתי לעיל: "דע, שבמקומות רבים רבנו הרמב"ם מעלה שמועות, סברות ופסקי גאונים שקדמוהו...".
תודה על הפרחים...
.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2007 18:25 |
|
| |
תמיר רצון,
לא באתי להודיעך שהרמב"ם מביא ממנהגי הגאונים.
אלא כלפי מה שהעתקת את הסתייגותו מחידושי אחרונים ועשית זאת בהקשר שלך לעומר.אני טוען שאין לך לתפוס צד אחד של הרמב"ם ולשונו כדי להישען ממנו לשלילת המנהג.כי כשם שהוא ראה וקיבל למרות לשונותיו שהעתקת , כך אנחנו יכולים, למרות התבטאויותיו.
בבקשה.
רוצה עוד פרחים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2007 18:40 |
|
| |
לק"י
לא הבנתי את דברך. תכתוב יותר ברור ופשוט.
תודה על התגובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 03:01 |
|
| |
תמיר רצון,
אני חושב שהבעיה היא שמבינים מהודעתך שאתה מעונין לבטל מסורת הגאונים מפני שלא נזכרה ברמב"ם ואתה עוד מסתייע ורומז ממה שכתב בפיה"מ על גיטין שלא לקבל חידושי האחרונים...
האם זאת כוונתך באמת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 20:49 |
|
| |
לק"י
לכבוד יאמאן, ערב טוב.
איני מבין אך אתה מגיע למסקנות אלו ?! הבאתי את השקפת רבנו הרמב"ם ביחס לתשובות הגאונים, והבאתי הוכחות לכך !
ותקרא טוב את מה שכתבתי:
דע, שבמקומות רבים רבנו הרמב"ם מעלה שמועות, סברות ופסקי גאונים שקדמוהו, אך פעמים חולק עליהם ולא מביאם בחיבורו.
כתב רבנו בפירושו למשנה (נשים, גטין פ"ה משנה ח, עמ' קנב):"...הרי הוא דבר שאין לו שום יסוד בתורה כלל, ולא נזכר דבר זה בתלמוד, ואינו הענין המכוון אליו בהלכה זו. ואני מתפלא מאד שגם אנשי "אלרום" [עמי צפון ים התיכון] נוהגים כך על אף היותם ניצולים ממגרעות המנהגות ומסברות האחרונים ותקנותיהם, ואין אצלם אלא דברים המתאימים ללשונות התלמוד, ואיני יודע מאין בא להם הפגם הזה....".
וכן בתשובתיו (תשובה שי):"כי כל מאמר שימצא לאחד הגאונים ז"ל המפורסמים בהוראה ולא נמצא עליהם ראיה ברורה לא נדחה אותם ולא נטעה אומרם אבל נאמר אפשר שיש לו ראיה ואין לנו שנסמוך על אותו מאמר ולא נעשה בו עד שיתבאר לנו סבתו"
וכן תשובת רבנו (תשובה שיג): "וזולתנו מן הגאונים מתירים הוספת הערבה כמו שמותר להוסיף בהדס. ואנחנו אין דבריהם אצלנו חזק אלא הוספת ההדס מצאנוהו כתוב ר"ל בהושענא. וכל דבר שלא נמצא אותו כתוב בבאור לחכמים שהוא מותר נשאיר אותו על גבולו בלי תוספת ולא גרעון".
(ראה באריכות במאמר "לשאלת ייחוסה של מסורת גאונים", הרב אהרן קאפח, בתוך הספר "ספר זכרון לרב יוסף בן דוד קאפח", עמ' 345-351).
.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
