סידור 'עץ חיים' למהרי"ץ אינו המהדורה האחרונה !

לק"י

לפני יותר מ- 15 שנה שימשתי (בהתנדבות) את ר' פנחס אביזמר (שאער) כשהוא על כיסא הגלגלים . שנתיים לקחתי אותו לבית כנסת 'אבי דוד' כדי להתפלל. ורק בספרייתו נחשפתי לראשונה למורשת יהדות תימן (ר' פנחס אביזמר מוזכר ב'שו"ת דברי חכמים' למארי שלום יצחק הלוי, או"ח תשובה מו, עמ' יט).
אחד הדברים הבודדים שאני זוכר שאמר לי הוא: "סידור 'עץ חיים' למהרי"ץ אינו המהדורה האחרונה", אך לא יחסתי לכך משמעות.

עד שקראתי את דבריו של ד"ר משה גברא, שכתב: "כיצד ערך מהרי"ץ את סידורו ?
שאלה זו, היא לדעתי, השאלה המרכזית, אשר צריכה להישאל ביחס לסידורו. שכן בתוך הסידור ישנן [1] סתירות פנמיות בין גוף הסידור לפירוש, [2] קיימות סתירות בתוך הסידור ממקום זה למקום אחר, [3] ישנן סתירות בין סידור זה לחיבורים אחרים, [4] ומצוים הבדלים בין כתבי היד של סידורו, ועוד" ("חכמי ישראל שבתימן – מהרי"ץ", עמ' 63). "[5] אם בסידור כתוב בניגוד למנהג, ובכל כתבי היד אין שינויים, הסיבה היא שמהרי"ץ לא הספיק עדיין לתקן" (שם, עמ' 71).
והמחבר הטיב להביא הרבה דוגמאות לסוגי הסתירות.
לאור סתירותיו (לכאורה) של מהרי"ץ, הרב רצון ערוסי מרבה לתרצם ולישבם עפ"י ההלכה, ואף מייחס לזה מצווה ("אבל מצווה לתרץ").
אך במחילה מכבוד תורתו, דעתי שהרב אינו צריך לתרץ הלכתית, אלא לומר שסידור 'עץ חיים' שיש בידנו היום - אינו המהדורה הסופית, ומהרי"ץ עוד לא הספיק לתקן את סידורו לפי מנהגי תימן.
וישנם עוד ראיות:
א. כתב ד"ר משה גברא: "מהרי"ץ התחיל לערוך סידור עוד קודם לתפנית, ובסוף הכתיבה או באמצעה חלה אצלו תפני, והוא החל בשלבים להוסיף הערות בסידור על סמך תשובותיו ומחקריו בתפלה, וכך חלק מתיקוניו נכנסו לכל כתבי היד, חלק מתיקוניו נכנסו רק לחלק מכתבי היד, וחלק לא הספיק עדיין לתקן (ניתן לקבל חיזוק לרעיון זה מדברי הרב יצחק רצאבי במאמרו בס"א כי בעיר רצאבה שבתימן היה כת"י של סידור מהרי"ץ ובו תיקונים רבים והוספות" ("חכמי ישראל שבתימן – מהרי"ץ", עמ' 74).

ב. ראה בפירוש להושענות שמהרי"ץ לא סיים לכתוב את סידורו, ושם הוא כותב במפורש בהקדמה: "והא לך סדר ההקפות של כל ימי החג וסדר היום הושענא רבה... [הנקודות במקור] וראיתי להעתיק אותו עם ההקדמה שלו".

ג. וכך גם כתב הרב איתמר כהן: "ולבי אומר לי שדברים אלו כתבם מהרי"ץ ז"ל בתחילת דרכו כשעדיין היה נוטה הרבה אחרי חומרות האחרונים ז"ל היפך מנהגותינו. אבל אח"כ חזר בו, ונשמט ממנו לתקן דבר זה. ואשכחן עוד כיו"ב בספריו וכו'" ('מתנות כהונה', בתוך הספר 'אוצרות תימן – תשובות ופסקים א'', עמ' רנג).

ד. ד"ר משה גברא כותב: "שבכל הסידורים שהוא בדק לא כתוב שיש לברך על נר שליו"ט, ובפני מהר"ש חבשוש היה ע"ח מהמהדורות הראשונות שעדיין לא הספיק מהרי"ץ לתקן דבריו".
ממצאים אלו לוקחים אותנו למסקנה מדהימה. הרב שלום חבשוש שנולד 20 שנה אחרי מהרי"ץ, והתגורר בעירו צנעא, לא ידע על כמה מהדורות אחרונות של סידור 'עץ חיים', שד"ר משה גברא ראה אותם ! ואפשר שהיו עוד מהדורות אחרונות שגם ד"ר לא ראה אותם.

לאור כל זאת:
1.עדיף לתרץ את סתירותיו של מהרי"ץ בכך שהוא עוד לא תיקנם, לדוגמא: מה שכתב מהרי"ץ: "ואח"כ מסלקין את השולחן, ומכבדים המקום שאכלו בו, ואח"כ נוטלין ידיהם [מים אחרונים]" (עץ חיים ח"א דף שמט ע"ב. מהדורת הרב שמעון צאלח) - הינם ההמהדורה האחרונה.

ואילו דברי מהרי"ץ: "ואילו במקום אחר הוא כותב: "צריך לשייר פת על שלחנו אפילו כזית" (עץ חיים ח"א דף שנ ע"ב) - הינם המהדורה הראשונה, שטרם הספיק לתקנו.

2.בכך שהרב מנסה לחפש תרוץ הלכתי לסתירות דבריו – הוא מודה שמהרי"ץ מסכים עם שתי הדעות הסותרות. ובגלל שהסתירות נראות יותר מידי פשוטות מכדי שמהרי"ץ לא יבחין בהם - יוצא (במחילה מכבוד תורתו) ששמו של מהרי"ץ נפגע.

3.כל נסיון לתרץ את מהרי"ץ, דוחק את הפוסקים ליצור כללים חדשים מרחיקי-לכת בהלכה, שיש להם השפעה לשאר ההלכות.

.