ספרי תורה קדומים של יהדות תימן

לק"י

מתוך עשרות רבות של כתבי יד של ספרי-תורה תימניים, אפשר לקבוע כמעט בוודאות - שכל תנכי"ם שנכתבו במרכז תימן לפני שנת 1385 היו שונים מן מסורת בן אשר (רמב"ם) בכל השטחים: חסרות ויתרות, כתיב וקרי, תוספות תיבות ובחסרון תיבות ועוד.

גם שינויי המסורות בתוך תימן היו שונות. כל מחוז המרוחק יותר – החזיק זמן רב יותר במסורת העתיקה. אבל בצנעא ובסביבותיה כבר לפני שבע מאות שנה התחילו כותבים לפי מסורת בן אשר. (הגר"י קאפח, כתבים ב, עמ' 934).

כל חכמי תימני מציינים במפורש שמסורת יהודי תימן בימיהם היא עפ"י המסורת של רבנו הרמב"ם (תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ח ה"ה). כך כתב מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"א סימן טו וכד. וכן מהר"י בשירי, ראה "חלק הדקדוק" פרשת עקב פסוק יא. ראה גם בספר "צפונות יהודי תימן", יהודה לוי נחום, עמ' 267.

ראה במדרש התימני "מאור האפילה" (1329), של ר' נתנאל בן ישעיה, בפסוק "ויכו אתו ואת בניו" (במדבר כא, לה). הרה"ג נתנאל מעיר, כי המלה "בניו" חסרה יו"ד "לפי שהיה לו בן אחד שקול כבנים הרבה" (עמ' תלט). אך בכל ספרי התורה התימניים שלפנינו כתובה המלה "בניו" מלאה, וכך גם מצוין בספרי מסורה שונים (הגר"י קאפח, שם בהערה 7).

אך לא אסתיר את דעת הרה"ג עמרם קורח שסובר שבחסירות ויתירות ופסקי הפרשיות שמרו יהודי תימן על מסורתם הקדומה, ולא העתיקו מספרי הרמב"ם כי אם סדר הדפים וכו' (סערות תימן, עמ' צח).


.