מה שיטת פסיקה של הבלדי ?

לק"י

רוב הדברים בעיקרי המחשבה, בהלכה ובתפילה של יהודי תימן הקדומים (מלפני בואו של הרמב"ם) נמצאו תואמים לדרכו של הרמב"ם, ולא שפשטו צורה ולבשו צורה עם הופעתו.

בעיקרי המחשבה היהודית

חכמי תימן הראשונים היו נתונים רובם ככולם בידי הלך הרוח והמחשבה הפילוסופית .
וכך כותב הגר"י קאפח:
"ידוע שההתעסקות בפילוסופיא התפשטה בין חלקי היהדות שוכני ארצות האיסלם במידה רבה יותר מאשר חלקי היהדות שוכני הארצות הנצריות. הסיבה, שהמוסלמים עסקו הרבה בפילוסופיה מכיון שאינה נוגדת את עיקרי דתם, בו בזמן שהנוצרים לא יכלו לעסוק בה מפני שההגיון הפילוסופיא נוגדים ועוקרים את יסודות אמונתם. לכן גם יהודי תימן כשאר יהודי העולם המוסלמי עסקו הרבה בפילוסופיה, וכל שבילי הפילוסופיה היהודית, המוסלמית והיונית היו נהירים להם היטב, כפי שיש לראות גם מספר "גן השכלים" שמחברו ר' נתנאל [בירב פיומי] אביו של ר' יעקב ראש רבני תימן אשר שלח אליו הרמב"ם את איגרתו הידועה "אגרת תימן".
בהגיע ספרי הרמב"ם לתימן ראו חכמי תימן שהם מהולים במדה גדושה ברעיונות פילוסופיים ופרקי מחשבה רבים משוקעים בהם, הרגישו שהנה יש כאן "אחד משלנו", כאן יש לפני מי לשפוך את שיחם בכל השטחים לרבות שטחי המדע והמחשבה, בו בזמן שאצל שאר חכמי ישראל הוצרכו חכמי תימן להצטמצם בבעיות הלכתיות בלבד." כתבים ב', הרמב"ם וגולת תימן עמ' 676. ראה גם הקדמה לאגרת תחית-המתים, עמ' סד והערה 12. ראה גם כתבים א', שער שלישי, דברי ראשונים: מחשבת ישראל בתימן, עמוד 131-132, 213-216, 321-322, 341-342. כתבים ב', הרמב"ם וגולת תימן, עמודים 675-676. כתבים ג' עמודים 1260-1262.

ראה במבוא לחוברת "המדעים המדוייקים בקרב יהודי תימן" של צבי יצחק לנגרמן, שהגיע למסקנה אחרי מחקר הסטורי מעמיק ש"ברור לנו שההתעניינות במדעים אצל יהודי תימן החלה בד בבד עם ראשוני העוסקים בחכמת הפילוסופיה בארץ זאת, במאה ה-12 למניינם, וסופה רק בסוף המאה ה-17, והיא התחדשה לקראת סופה של המאה ה-19 ע"י הרה"ג יחיא קאפח זצ"ל" (שם עמ' 6).

רוב הספרות שחכמי תימן הותירו לנו עוסקים בעיני מחשבה ולא בעיני הלכה (כ"כ הגר"י קאפח, כתבים ב', הוראת התלמוד בתימן, סוף עמ' 949).

בהלכה

כתב מהרי"ץ ב"מגילת תימן":
"ויהי כאשר הגיעו ויקראו בו, ויראו כי כמוהו לא היה מן העולם הלכות פסוקות בלשון צח וקצר, כולל כל התורה, המצוות הנוהגות והבלתי נוהגות. ויבדקו בקונטרסיהם מחכמיהם, וראו כי הדבר באו בנידון בקונטרסים, אל מה שביאר וזיקק הרמב"ם בספריו, ויקבלוהו עליהם לרב ולשר ולקצין לעשות בדבריו בכל עניניו כמשה מפי הגבורה" נתפרסם ע"י דוד סלימאן דוד ששון, הצופה לחכמת ישראל, שנה שביעית, התרפ"ג, עמ' 10. ראה דברי הרב סעדיה בן יהודה מנצורה (המאה ה-19) בספרו "הגלות והגאולה" (עמ' 130-132), והרב אברהם אלנדאף (המאה ה-19) ב"ענף חיים" (עמ' קסד), ודברי הגר"י קאפח בכתבים ב', "קשרי יהדות תימן עם מרכזי היהדות", עמ' 822 .כ"כ גם הגר"י קאפח ב"מבוא" ל"הרי"ף למסכת חולין" עם פרוש לאחד מחכמי תימן הקדומים, עמ' 9-10.

בתפילה

כתב מהרי"ץ בתשובותיו פעולת צדיק, ח"א עמ' מא:
"וזה מנהג קדמונים דקדמונים כמעט מימי הבית כמקובל בידינו שכל מנהגותינו בעניני התפלות מימי בית ראשון, ולזה תמצא בכל יופיו הדרו ונעמו של מנהג זה קלסיה אביר ישראל הרמב"ם וכו'".
התכאליל הקדומים ביותר שנמצאו בעולם הן מהמאה ה-14 ואלך, ולא נמצאו תכאליל יותר קדומים מהם. כך מעיד ד"ר משה גברא שבדק כ-550 תכאליל קדומים (ראה לתולדות זרם השאמי בתימן, הרב רצון ערוסי, בתוך הספר "צהר לחשיפת גנזי תימן", עמ' שמה-שמז)
ע"פ שבכל הזמנים הגיע לתימן ספרים מכל מקצועות היהדות מחכמי ישראל שבשאר הגלויות, בכל זאת שיטת פסיקת יהדות תימן תאמו לפסיקותיו של הרמב"ם. אחרי המאה ה-16 נכנסו אט אט לתימן הש"ע, סידורי ספרד וספרי המקובלים, והשפיעו על מנהגי תימן וסידוריהם.

מן המאה ה- 17 ואילך אנו רואים חדירה מואצת ומשמעותית של מנהגי ספרד לעדת תימן, וזאת מכמה סיבות:
(1) אבדן ספרותם המקורית של יהודי תימן בגלות 'מוזע' (בשנים תל"ט-ת"מ, 1680-1679).
(2) מותם של רבים ממנהיגי הדור הגדולים בגלות 'מוזע'.
(3) מעשהו של הנגיד ר' שלום עראקי (או בנו) לכוף את בתי-הכנסת בצנעא, לנטוש את הסידורים הקדמונים שבידיהם, ולקבל עליהם את נוסח-ספרד ופסקי מרן.
(4) התפשטות השו"ע בכל יהדות העולם.
(5) שו"ע כחיבור הלכתי מסודר המתחרה במשנה-תורה להרמב"ם.
(6) השפעתה העצומה של הקבלה.
(7) מוצאם של הספרים שהגיעו לתימן.
(8) כמות הספרים שהגיעו לתימן ע"י שד"רים.
(9) 'קדושת' ספרי הדפוסים.
(10) מחירם הזול של ספרי הדפוסים, ויוקר כתבי היד.
(11) ת"ח מפורסמים שהכניסו תוספות ושינויים מסידורי ספרד לסידורם.

בראות מהרי"ץ את התנועה המתמדת של דחיקת מנהגי-תימן הקדומים וסידוריהם ע"י השו"ע, סידורי ספרד וספרי המקובלים; הוא ניגש לערוך סידור שיעצור את הסחף לכיוון המנהגים החדשים, ואף להחזיר מנהגים קדומים שנדחקו ונעלמו. מהרי"ץ לא התכוון שסידורו יאפיין או ישמש חוג מסוים או קבוצה מסוימת, אלא רצה לאחד את כל יהודי תימן סביב סידור אחד ואחרון.
הוא ידע, שכדי שסידורו יתקבל בכל מחוזות תימן, הוא אינו יכול להתעלם מן העובדה שמנהגים חדשים פשטו מאוד בציבור והתאזרחו. לכן כדי להצליח במטרתו, מצא רעיון לשלב את המסורת הקדומה עם נוסחים ומנהגים חדשים שהתאזרחו בקרב ההמונים. בגוף סידורו הביא את הנוסח הקדום והוסיף תפילות שמקורן מסידורי ספרד, ובפירושו הרבה להביא מנהגים חדשים, וכן לפשר בין המנהג הקדום למנהג החדש. גם בשאר חיבוריו מגלים אנו, כיצד הוא מתחשב בשינויים שהיו מנת חלקם של יהודי תימן בדורו ובדור שלפניו.

תמיר תודה רבה לך.

לא הבנתי מה שהבאת בקטע הזה :
 
וזה מנהג קדמונים דקדמונים כמעט מימי הבית כמקובל בידינו שכל מנהגותינו בעניני התפלות מימי בית ראשון, ולזה תמצא בכל יופיו הדרו ונעמו של מנהג זה קלסיה אביר ישראל הרמב"ם וכו'".

מוזר כי ידוע שתקנו את התפילה אנשי כנסת הגדולה שהיו בראשית ימי בית שני.