חיי שרה

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 19/11/2019 09:19:44

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 19/11/2019 09:20:47

יצחק נגמל בגיל שנתיים רבקה לדרשת חז"ל בגיל 3 היתה מגודלת כך שיכלה לשאוב ל 10 גמלים (ממש לא מעט)
.בהנחה ששני אלו לא היו חריגים מהסביבה בממדי גופם  הרי שההתפתחות הגופנית של האדם היתה כמעט כולה בשנה שבין שנתיים לשלש. היתכן? תימה על חז"ל מה חשבו.

יעבץ, מעניין מאוד. אבל מה החילוק בין ניסים בהתגלות והשגחה פרטית? האם זה לא נס (כלומר שינוי הטבע ולא סתם מקרה), שהקב"ה ירכז כביכול על בשר ודם לעשות עמו כחפצו? ואם זה לא נס, מה קובע שם "נס"?

בפרשיות קודמות היו ניסים, התגלות מלאך ונבואה.
המסר של חיי שרה - שידוך רבקה: השגחה פרטית וכח התפילה. לכן הכפילות בסיפור עבד אברהם.

אכן התורה בא לפתור  את זה בהמשך. אבל אברהם אבינו לא נהג לפי רוח התרה.הגר היתה אשתו החוקית לכל דבר. וישמעאל היה בנו הבכור כשר לכל דבר. מה שקרה בבית אברהם בנושא לא עלה בקנה אחד עם רוח התורה. או המוסר. ראה רמב"ן ורד"ק בנושא.

לפי הפשט הכתובים עוסקים על פי סדר בסדרי הבית, ומתחילים בעיקר הבית - אשתו עצמה, ועוברים לבנים.

לכן תחילה עוסק בדין אשת יפת תואר, שלוקח אותה לאישה, ורק אחר כך דן בדין נחלות הבנים. לא צריך, להיות קשר, לפי הפשט, שום קשר לעניין אשת יפת תואר. והדרש ידרש. ואני לפשוטו של מקרא באתי.

כל מצב של שתי נשים בבית אחד הוא מצב מורכב, יש סיכוי סביר שתהיה אחת מועדפת - התורה דואגת להסדיר את זכויותיה של כל אישה. ההנחה היא תמיד שאם אדם נושא שתי נשים זה בגלל שאשתו האחת - כנראה הראשונה - לאחר זמן היא מוצאת חן בעיניו פחות, או שמסיבה כלשהיא הוא רוצה אישה נוספת, אבל אינו רוצה לגרש את הראשונה כי עכ"פ אינו שונאה ממש, ועל כן משאיר אותה כאשתו ורק נושא אישה נוספת. זה כנראה מצב שהיה מוכר אז, ואת הבעיה המוסרית בעניין זה באה התורה לפתור.

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ."

ואיפה כתוב שהאישה השנואה היא אשת יפת תואר שנישאה רק בנוסף לאשתו העיקרית?

אם אתה מחפש משהו בסגנון ימינו - אז החייל בצעירותו, כשהיה להוט אחר יצרים - נשא אשת יפת תואר, ועל כן הייתה היא אשת נעוריו....

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 12/11/2017 10:44:35

זו לא הטרדה זה אונס הכתוב. בפר כי תצא מדובר על האשה השניה השנואה-אשת יפת תואר- שבסוף הוא שנא.
הגר היתה אשתו . כך הכתוב .

שרה הייתה אשת נעוריו של אברהם, וכל כוונת התורה בדין בן האהובה ובן השנואה הוא שהאדם יקיים את התחייבותו כלפי אשת נעוריו, כמו בכתובה שמתחייב לדאוג לה גם אם יעבור עליו מה, וכמו באמה ש"אם אחרת יקח לו... שארה כסותה ועונתה לא יגרע". כך גם כאן, מחייבת התורה שאם נושא אישה אחרת נוספת עליה, ואף חביבה עליו השנייה יותר מן הראשונה, מ"מ  אסור לו למעול באמון ולהעדיף את בן האישה השנייה. וכאן, הלוא ודאי ששרה היא אשת נעוריו של אברהם, ולה הוא מחוייב מלכתחילה, אמנם לבקשתה נשא גם את הגר, אבל זה לזכות שרה ולא לחובתה, וזה כמו תנאי שמותנה מאליו, שמובן מאליו שאם שרה נותנת לו להתחתן עם הגר זה לא על חשבון שרה.

ואיך אתה מישב מה שכתוב בפ כי תצא- ביום הנחילו את בניו לא יוכל לבכר את בן האהובה על בן השנואה?'

לצערי בגלל בעיות בגישה למחשב ולאינטרנט, נמנע ממני להגיב באופן מסודר. אשתדל להשלים